מ"ח 945/20 יגאל שגיא, רו"ח נ. מדינת ישראל

1.

בתאריך 04.08.2020 דחיתי את בקשתו השלישית של המבקש לעריכתו של משפט חוזר הנמצאת במוקד הליך זה (מ"ח 945/20). במסגרת ההחלטה האמורה, ציינתי, בין השאר, כי הבקשה

נועדה להעלות שוב, בפעם השלישית , השגות שהתבררו מכבר, או כאלה שאין זה מתפקידו של בית המשפט הנדרש לבקשה למשפט חוזר – לדון בהן.

נוכח הנסיבות החריגות שנוצרו עם הגשתה של בקשה שלישית למשפט חוזר, מבלי שהוצג טעם מבורר לדון שוב בעילות שלקיומן עותר המבקש – הוריתי, במסגרת ההחלטה הנ"ל, כי המבקש יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 5,000 ש"ח.

2.

כעת המבקש פונה ב"בקשה לעיון חוזר" בהחלטה מתאריך 04.08.2020 הנ"ל, ובמסגרת זו הוא מבקש על יסוד נימוקים שונים, שעיקרם בשגיאות שנפלו, לטענתו, בהחלטה האמורה – כי אבטל החלטה זו, וכן אורה על עריכת משפט חוזר בעניינו ועל ביטול ההוצאות שנפסקו לחובתו.

3.

כפי שרמזתי בהחלטתי מתאריך 04.08.2020 הנ"ל – דומה כי המבקש איננו מפנים את העובדה כי בירור עניינו תם, זה מכבר, לאחר שנדון במספר ערכאות, ובשים לב לכך שטענותיו נבחנו לגופן שוב ושוב גם במסגרת הליכי בקשותיו למשפט חוזר.

כב' השופט אדמונד לוי ז"ל אמר בהקשר זה עוד בהחלטתו מתאריך 22.10.2007 – בבקשתו הראשונה של המבקש למשפט חוזר כך:

"המבקש, הבטוח בחפותו, נדמה כמי שאינו מפנים את אשמו ואת חומרת מעשיו. גם אם לשיטתו נגרם לו עיוות דין בשל פגמים שנפלו בהליכים הפליליים שהתנהלו בעניינו, הרי שהמקום לבירורם של אלה היה בערכאות הערעור, אשר דחו את

השגותיו תוך שנקבע כי לא נגרם לו עיוות דין. לא מצאתי בהכרעותיהן פגם המקים עילה לקיומו של משפט חוזר"

(מ"ח 3799/07 שגיא נ' מדינת ישראל , בפיסקה 8 (22.10.2007).

4.

הנה כי כן אין בית המשפט בבחינת בן-שיח שניתן להתפלמס עמו, אם החלטותיו אינן משביעות את רצונו של מי מן הצדדים שהתדיינו בפניו, מה גם שהטעויות הנטענות פה לגבי ההחלטה מתאריך 04.08.2020 – בכל הכבוד אינן

מבוססות.

5.

הבקשה לעיון חוזר נדחית איפוא, על כל חלקיה. אינני מורה, זו הפעם, על תשלום הוצאות נוספות לטובת אוצר המדינה, מעבר להוצאות שנפסקו לחובת המבקש בהחלטה מתאריך 04.08.2020.