פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים אזרחיים
ע"א
10008/07
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט נ' הנדל
המערערות:
1. ש.רוזנברג שיווק בשר בע"מ
2. ר.רוזנברג בע"מ
נ ג ד
המשיב:
מנהל מס שבח תל אביב
ערעור על פסק דינה של ועדת הערר
שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 18.9.2007 בתיק וע4-1-86
תאריך הישיבה:
י"ב בשבט התש"ע
(27.1.2010)
בשם המערערות:
עו"ד זיו שרון; עו"ד מיכל סולומונוביץ'
בשם המשיב:
עו"ד יורם הירשברג
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1.
בשנת 2001 רכשו המערערות זכות לחכירת משנה בנכס מקרקעין. המערערות ערכו שומה עצמית לעניין מס רכישה ושילמו את המס. כשנה וחצי לאחר מכן הן ביקשו לתקן את השומה. טענתן היתה כי הזכות שרכשו לא באה בגדר "זכות במקרקעין" ועל כן לא חלה עליהן החובה לשלם מס רכישה. המשיב דחה את הבקשה. לאחר מכן דחתה ועדת ערר את טענותיהן של המערערות. מכאן הערעור שבפנינו.
2.
דעתנו היא שצדקה הוועדה הנכבדה בדחותה את טענות המערערות. השאלה היא האם נתמלא אחד מן התנאים שבסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 לעניין תיקון שומה. להשקפתנו לא נתמלא אף אחד מן התנאים דשם.
3.
התנאי הרלוונטי הראשון הינו זה שבסעיף 85(1) לחוק. שם מדובר על מקרה בו נתגלו עובדות חדשות. המערערות סומכות על תצהיר מיום 15.12.2009, כנראה של מנהלן. התצהיר הינו סתמי לחלוטין. מדובר בו על שיחה עם גורם עלום בעירית תל-אביב, היא בעלת המקרקעין שהעניקה את זכות החכירה, שאמר כי עניין חידוש החכירה, אינו פשוט. יצוין, כי חידוש החכירה יעלה על הפרק לקראת שנת 2025. נוכח העובדה שמדובר בתצהיר סתמי ביותר, ומאחר שאין הסבר מדוע לא ניתן היה לפנות לעיריה לפני רכישת הזכות, דין הטענה להידחות.
4.
אף לא מצאנו ממש בטענה הסומכת על התנאי הרלוונטי השני, זה שבסעיף 85(3) לחוק. הסעיף מדבר על מקרה בו נתגלתה טעות בשומה. לאור ניסוחם של ההסכמים השונים, ובמיוחד ההסכם המקורי עם העיריה, נראה כי לחוכר ולחוכר המשנה עומדת אופציה להאריך את החכירה. משמע, העניין בא במסגרת ההגדרה של הדיבור "חכירה" בסעיף 1 לחוק.
5.
סיכומו של דבר שלא נתמלא אף תנאי לעניין תיקון שומה. על כן, הערעור נדחה. המערערות ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ש"ח.
ניתן היום, י"ב בשבט התש"ע (27.1.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט