פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
10034/16 - א'
לפני:
כבוד השופט א' שהם
המבקשים:
1.
חברת הובלות חץ ההר בע"מ
2. יעקב בוכריס
3. אלגלי אלגלי
4. אליעזר ג'אן
5. ברוך פריג'אן
6. יעקב פריג'אן
7. הרצל דוידי
8. מנחם בוכריץ
9. בוכריץ שושן
10. צחי ציון בוכריץ
נ ג ד
המשיב:
דוד עגיל
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, בת"א 56835-10-12, מיום 31.10.2016,
שניתן על-ידי כב' השופטת ד' סלע
בשם המבקשים: עו"ד
משה חנייא
בשם המשיב: מלי
שרגיל
החלטה
1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ד' סלע) , בת"א 56835-10-12, מיום 31.10.2016, עד להכרעה בערעור על פסק דין זה.
רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט המחוזי
2.
חברת "הובלות חץ ההר בע"מ" (להלן: המבקשת 1 או חברת חץ ההר או החברה ), אשר נוסדה בשנת 1986, עוסקת בהובלת משאות באמצעות משאיות המצויות בבעלות חבריה.
3.על-פי התזכיר והתקנון של המבקשת 1, כל אחד מבעלי המשאיות רשאי להחזיק במניה אחת בלבד של המבקשת 1. המבקשים 10-2 הינם בעלי מניות בחברת חץ ההר.
4.בשנת 1991, רכש המשיב, מר דוד עגיל, חצי מניה ממניות המבקשת 1, ובבעלותו גם חברה פרטית בשם "ל.ע.ד הובלות וסחר בע"מ", אשר נוסדה על-ידו בשנת 2005 (להלן: חברת ל.ע.ד ).
5.סעיף 3(ג) לתקנון המבקשת 1 אוסר על " אדם שהוא חבר וגם ו/או בעל מניות בה " לשמש כסדרן בחברה, וסעיף 3(ד) לתקנון זה קובע, כי " פרט למנהל הכללי של החברה לא תשולם משכורת לחברי החברה, כל תפקיד שחבר ימלא בחברה יהיה ללא תשלום תמורה כל שהיא ".
6.החל משנת 1998,
משמש המבקש 2, מר יעקב בוכריס, כסדרן רכב בחברת חץ ההר. כמו כן, החל משנת 1998 ועד לשנת 2012, שימש המבקש 5, מר ברוך פרג'יאן, כמנהל החברה. אין חולק, כי הן המבקש 2 והן המבקש 5 קיבלו משכורות מחברת חץ ההר .
7.באסיפה כללית שהתקיימה בחברה, בה נכח גם המשיב, הוחלט לקבל למניין החברים בחברה את שני בניו של המבקש 2, ציון ומנחם בוכריס, ואת אחיו, שושן בוכריס, באופן שכיום מחזיקים בני משפחת בוכריס בשלוש מניות בחברת חץ ההר, ובבעלותם 6 משאיות מתוך 18 משאיות פעילות.
8.ביום 16.6.2012, נבחר המשיב לתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה, כאשר במהלך כהונתו כיו"ר דירקטוריון החברה, הוא ביצע מספר מהלכים, אשר גרמו לפיטוריו מתפקיד זה, ביום 2.8.2012.
9.ביום 31.10.2012, הגיש המשיב תובענה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בגדרה, נתבקש בית המשפט להורות על חמישה סעדים שונים אשר, בהמשך ההליך, הצטמצמו לסעד אחד של ביטול מינויו של המבקש 2 כסדרן בחברה. זאת, בשל הפרת הוראות תקנון החברה; קיפוח המיעוט; אפליה וחוסר שוויון בחלוקת העבודה; והפרת חובת האמון של נושא משרה.
10.יצויין, כי ביום 22.4.2014, ובמסגרת דיון בבקשת החברה למתן צו מניעה זמני, הגיעו הצדדים להסכמה, כי " המבקשת תחזיר את דוד עגיל, המשיב/התובע, ו/או חברה מטעמו לעבודה סדירה ותיתן לו את עבודתו בהתאם לחלוקה הצודקת והשוויונית " (להלן: ההחלטה מיום 22.4.2014 ).
11.במסגרת פסק הדין, מושא הבקשה שלפניי, נדרש בית משפט קמא לשאלה, האם פעילותו של המבקש 2 כסדרן עבודה מנוגדת לתקנון החברה? לאחר בחינת המתווה הנורמטיבי, והתשתית הראייתית שהונחה בפניו, הגיע בית משפט קמא לכלל מסקנה, כי פעילותו של המבקש 2 כסדרן בחברה אינה עומדת בניגוד לתקנון, בקובעו, כי " החברה שינתה את תקנונה בהתנהגותה העקבית בנושא הנדון ". צוין, בהקשר לכך, כי:
"נוכח ריבוי השנים בהן שימש בוכריס כסדרן, ומשהוכח כי גם לפני כן שימשו בעלי מניות כסדרנים, בהסכמת כל בעלי המניות...הוכח כי בעלי המניות בחברה שינו סעיף זה בתקנון בהסכמה וכהונתו של בוכריס כסדרן הייתה חלק מאותו שינוי של התקנון המוסכם. בנתונים אלה, שעה שבעלי המניות בחברה ביטלו למעשה את ההגבלה החלה על מינויו של בעל מניות כסדרן עבודה, לא ניתן לומר כי כהונתו של בוכריס מנוגדת לתקנון בשל היותו בעל מניה או חצי מניה ובעל משאית".
בהמשך, עמד בית משפט קמא, על טענת המשיב, כי המבקש 2 חילק את העבודות באופן בלתי שוויוני, כאשר הוא נתן למשפחתו ולבעלי בריתו בחברה הובלות רבות ומשתלמות יותר. לאחר בחינת מכלול הראיות והעדויות, נקבע, כי קודם להחלטה מיום 22.4.2014, " עגיל (המשיב – א.ש.) לא הרים את הנטל להוכיח אפליה וחלוקת עבודה בלתי שוויונית ". לעומת זאת, קיבל בית משפט קמא את גרסתו של המשיב, לפיה חלוקת העבודה, לאחר מתן ההחלטה, מיום 22.4.2014, אכן היתה בלתי שוויונית.
בהתייחס לטענת קיפוח המיעוט מצדו של המבקש 2, קבע בית משפט קמא, כי:
" התובע (המשיב – א.ש.) הרים את הנטל להוכיח חשש מהותי שנושא חלוקת העבודה התנהל בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות המיעוט שלה ...
לא סביר שהסדרן – אשר עליו לחלק עבודה באופן שוויוני – ייצג אינטרסים של קרובי משפחתו מדרגה ראשונה, המחזיקים בפועל בשליש ממשאיות החברה, וענין זה דורש שינוי הן בתקנון אותו בחרו בעלי המניות שלא לשנות, על אף שהם פועלים בניגוד לו. כן יש מקום לרוטציה בין סדרנים, מדי מספר שנים, למניעת תקלות לא רצויות..."
בהינתן האמור לעיל, קיבל בית משפט קמא את תביעתו של המשיב, באופן חלקי, תוך מתן הסעד המבוקש, קרי: ביטול מינויו של המבקש 2 כסדרן החברה. בנוסף, הורה בית משפט קמא לחברה " לקיים אסיפה כללית, בתוך 45 יום מהיום, תוך קבלת החלטות בדבר העסקת סדרן שכיר ו/או איסור כהונתו של סדרן המחזיק – הוא או קרובי משפחתו – יותר ממשאית אחת בחברה, וכן על איסור על כהונתו של סדרן משך יותר משתי קדנציות.... ".
הבקשה לעיכוב ביצוע
12.על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור על-ידי המבקשים ובמקביל, הוגשה הבקשה המונחת לפניי, שעניינה עיכוב פיטוריו של המשיב 2 מעבודתו כסדרן במבקשת 1.
לטענת המבקשים, מאזן הנוחות נוטה לטובתם, שכן ככל שהבקשה לעיכוב ביצוע תידחה ובסופו של יום הערעור יתקבל, פיטוריו של המבקש 2 מעבודתו כסדרן הובלות בחברה, עלולים לגרום לו לנזק בלתי הפיך, שכן המבקש 2 " ילך לביתו חסר כל...לא יהיה לו לאן לחזור ". אשר לסיכויי הערעור, סבורים המבקשים, כי אלה גבוהים, לנוכח חוסר סמכותו העניינית של בית משפט קמא לדון בטענת הפיטורין. עוד נטען על-ידי המבקשים, לעניין זה, כי שגה בית משפט קמא, בין היתר, עת התעלם מחוסר תום-לבו של המשיב; כאשר לא נתן משקל לשאלת פסיקת הוצאות לטובת המבקשים (בשים לב לצמצום הסעדים שהתבקשו מלכתחילה, ולדחיית בקשת ביזיון בית המשפט); ומשקבע כי יש חשש מהותי לקיפוח מצד המבקש 2.
תגובת המשיב
13.בפתח תגובתו ציין המשיב, כי על אף שהבקשה נוגעת למבקש 2 בלבד " תמוה הדבר שמר בוכריס (המבקש 2 – א.ש.) בעצמו איננו חתום על התצהיר התומך בבקשה, אלא מנכ"ל החברה ". לגופו של עניין, סבור המשיב, כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות, בהדגישו, כי לא עלה בידי המבקשים להראות כי ייגרם למבקש 2 נזק בלתי הפיך, ככל שלא יעוכב סיום כהונתו של המבקש 2 כסדרן בחברה, ובסופו של יום ערעורו יתקבל. המשיב טען, בהקשר זה, כי לא צפויה למבקש 2 בעיה כלכלית, שכן הינו בעל מניות בחברה; בבעלותו משאיות מהן הוא מתפרנס בכבוד רב; מצבו הכלכלי מצוין; הוא נוסע " בג'יפ וולוו חדיש "; והוא מגדל של פטם לשיווק בשר. בכל הנוגע לסיכויי הערעור, טען המשיב, כי פסק דינו של בית משפט קמא הינו מנומק ומעמיק ובשל כך סיכויי הערעור נמוכים.
דיון והכרעה
14.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיב, ובצרופותיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות.
15.הלכה היא, כי ככלל, אין בהגשת ערעור על פסק דין כדי לעכב את ביצועו. בעל דין זכאי ליהנות מפירות זכייתו בסמוך למועד מתן פסק הדין, ואין לדרוש ממנו להמתין לתוצאות הערעור שהוגש עליו (ראו, לעניין זה, תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ); ע"א 2947/14 מאור השרון יזמות (א.מ) בע"מ נ' ראדי
(5.6.2014); ע"א 9128/11
ד"ר מוניר טנוס נ' בולוס ובניו חברה לאירוח ותיירות בע"מ
(25.2.2014)).
בית המשפט רשאי לחרוג מהכלל האמור, ולעכב ביצועו של פסק דין, אם הוכיח המבקש, כי סיכויי ערעורו טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שאם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, ובסופו של יום ערעורו יתקבל, הוא יתקל בקושי משמעותי להשיב את המצב לקדמותו ( ע"א 8786/13
ביאלוסטוצקי נ' עו"ד בן ארצי
(11.2.2014);
ע"א 8898/13
אהרון נ' עובדיה
(20.1.2014)). התנאים האמורים הינם מצטברים, ויחסי הגומלין ביניהם הוגדרו בפסיקה כ" מקבילית הכוחות " – במובן זה, שככל שסיכויי הערעור של המבקש נמוכים, כך יגבר משקלה של הדרישה בדבר מאזן הנוחות, ולהיפך (ראו, ע"א 4086/04
שכטמן נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (25.7.2004); עע"מ 9177/01 אחים שרבט יוזמים ובונים 1989 בע"מ נ' עיריית תל אביב , פ"ד נו(2) 163, 168-167 (2001)).
16.עוד יש ליתן את הדעת לעובדה, כי בית משפט זה העניק למאזן הנוחות את משקל הבכורה, מבין שני התנאים אשר על המבקש לעמוד בהם במסגרת בקשתו לעיכוב הביצוע ( ע"א 8293/13
נעמן נ' מדינת ישראל -מינהל מקרקעי ישראל
(18.2.2014); ע"א 8691/13
ברגר נ' יניב (19.1.2014)).
17.אפתח בנושא מאזן הנוחות ואומר, כי לא השתכנעתי שזה נוטה, באופן מובהק, לטובת המבקשים, וליתר דיוק, לטובת המבקש 2, עד כדי עיכוב פיטוריו מעבודתו כסדרן של החברה. דומה, כי המבקשים לא עמדו בנטל להציג תשתית ראייתית הולמת לתמיכה בטענתם, כי עלול להיגרם למבקש 2 נזק בלתי הפיך, במידה שלא יעוכב
ביטול מינויו כסדרן החברה , ובסופו של יום, יתקבל הערעור. זאת, בהינתן העובדה, כי ככל שיתקבל ערעורם של המבקשים, יוכל המבקש 2 לשוב, לאלתר, לעבודתו כסדרן ההובלות של החברה. לפיכך, ומבלי לנקוט עמדה לגבי סיכויי הערעור, נראה כי מאזן הנוחות מטה את הכף לעבר דחיית הבקשה לעיכוב פיטוריו של המבקש 2 כסדרן בחברה, עד להכרעה בערעור.
18.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע. הצו הארעי שניתן על-ידי ביום 16.1.2017, מבוטל בזאת.
המבקשים יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות המשיב, במסגרת בקשה זו, בסכום של 2,500 ₪.
ניתנה היום, כ' בטבת התשע"ז (18.1.2017).
ש
ו פ ט