פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 1005/16 ד"ר אמיר יהודה פלינט גור נ. מנהל מקרקעי ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה תביעה לחידוש חוזה חכירה לאחר שינוי ייעוד מחקלאי לתעשייה ומלאכה, וכן את הטענה לפיצוי לפי החלטה 727. נקבע כי אין מקום להתערבות, וכי לשונו המפורשת של הסכם החכירה והתיישנות מונעות את קבלת הטענות. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

המערערים אוחזים בקרקע מכוח חוזה חכירה לייעוד חקלאי, ולאחר שינוי הייעוד לתעשייה ומלאכה דרשו חידוש החוזה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה ואת הטענה החלופית לפיצוי. המערערים הגישו ערעור לבית המשפט העליון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחדש את חוזה החכירה לייעוד חקלאי לאחר שינוי הייעוד לתעשייה ומלאכה?
  2. 2.האם יש לפסוק פיצוי כספי על פי החלטה 727 של מינהל מקרקעי ישראל או פיצוי אחר?
  3. 3.האם יש להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי?

הלכות

  1. 1

    אין מקום להתערבות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, והערכאה העליונה מאמצת אותו מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי

    ״לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים ועיינו בחומר שבפנינו מצאנו כי אין מקום להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    סוגיית ההתיישנות מתעצמת נוכח התצהירים שנחתמו על ידי המערערים לאחר חתימת הסכם החכירה החדש בשנת 1983

    ״למעלה מן הצורך נוסיף ונאמר כי סוגיית ההתיישנות לאור פסק הדין בע"א 5787/10 אופק נ' מינהל מקרקעי ישראל״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    לא ניתן להתגבר על לשונו המפורשת של הסכם החכירה, ולפיכך אין להחיל את הלכת מהדרין ובנותיה

    ״איננו סבורים כי עלה בידי המערערים להתגבר על לשונו המפורשת של הסכם החכירה״
    לציטוט במסמך ←
  4. 4

    ההיסטוריה שבבסיס הסכם החכירה אינה מקנה למערערים זכויות מעבר לאלו הנובעות מהסכם זה

    ״איננו סבורים כי יש בהיסטוריה שבבסיס הסכם החכירה בשנת 1983 כדי להקנות למערערים זכויות מעבר לאלו המוקנות להם על-פי הסכם זה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חוזה חכירה
  • ייעוד חקלאי
  • תעשייה ומלאכה
  • החלטה 727
  • מינהל מקרקעי ישראל
  • התיישנות
  • תצהיר
  • הלכת מהדרין
  • הקשת המזרחית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו

כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א

1005/16

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופט א' שהם

המערערים:

1.

ד"ר אמיר יהודה פלינט גור

2. דיתה מילר

3. יעל מילר

4. אפרת גפן

5. יהונתן טחן

6. רחל שפירא

7. שרה דימנט

8. ענת דימנט

9. מיכל דימנט סולומון

10. גיל גור

11. רמה פלינט

12. אסתר טחן

13. הודית קרן

נ ג ד

המשיבים:

1.

מנהל מקרקעי ישראל

2. מועצה אזורית באר טוביה

ערעור על פסק דינו

של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בת"א 61807-12-12 שניתן ביום 20.12.2015 על

ידי כב' השופט י' פרסקי

תאריך הישיבה:

א' בתמוז התשע"ז (25.6.2017)

בשם המערערים:

עו"ד מיכאל אוסטרובסקי; עו"ד גלית נוימן-בנדיקט

בשם המשיב 1:

עו"ד רות גורדין

בשם המשיבה 2

:

עו"ד תומר טבק

פסק-דין

1.תביעתם של המערערים לחידוש חוזה החכירה לייעוד חקלאי בו הם אוחזים לחוזה חכירה לאחר שינוי הייעוד לתעשייה ומלאכה, נדחתה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. כן נדחתה הטענה החלופית לפיצוי כספי על פי החלטה 727 של מינהל מקרקעי ישראל או לפיצוי כספי אחר.

2.לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים ועיינו בחומר שבפנינו מצאנו כי אין מקום להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ואנו מאמצים אותו מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

3.למעלה מן הצורך נוסיף ונאמר כי סוגיית ההתיישנות (לאור פסק הדין בע"א 5787/10 אופק נ' מינהל מקרקעי ישראל

(6.9.2012)), אך מתעצמת נוכח התצהירים שנחתמו על ידי המערערים, או מי מהם, לאחר חתימת הסכם החכירה החדש בשנת 1983. אך מעבר לסוגיית ההתיישנות, איננו סבורים כי עלה בידי המערערים להתגבר על לשונו המפורשת של הסכם החכירה, כך שניתן להחיל על ענייננו את הלכת מהדרין

ובנותיה (ע"א 8325/12 מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל נ' מהדרין בע"מ

(5.6.2014)) על דרך של קל וחומר.

4.ולבסוף, נזכיר את גישתו המצמצמת של בית משפט זה, במיוחד עם חלוף השנים, ליישום החלטות המינהל שנפסלו בשעתו בענין הקשת המזרחית

(ראו, לדוגמה, ע"א 2181/11 מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל נ' בני דרום - מושב שיתופי של הפועל המזרחי ,

בפסקה 31 (28.4.2014)).

5.בשולי הדברים נציין כי ניתן להבין ללבם של המערערים, אשר מורישם התקשר בשעתו בהסכם חכירה חלף טענה לבעלות בשטחים אחרים, אך איננו סבורים כי יש ב"היסטוריה" שבבסיס הסכם החכירה בשנת 1983 כדי להקנות למערערים זכויות מעבר לאלו המוקנות להם על-פי הסכם זה.

סוף דבר, שאנו דוחים הערעור. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, א' בתמוז

התשע"ז (25.6.2017).

ש ו פ ט

ש

ו פ ט

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • ע"א 5566/18עזבון המנוח סמי שמעון ז"ל נ. רשות מקרקעי ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1אין מקום להתערבות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, והערכאה העליונה מאמצת אותו מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי
  2. 2סוגיית ההתיישנות מתעצמת נוכח התצהירים שנחתמו על ידי המערערים לאחר חתימת הסכם החכירה החדש בשנת 1983
  3. 3לא ניתן להתגבר על לשונו המפורשת של הסכם החכירה, ולפיכך אין להחיל את הלכת מהדרין ובנותיה
  4. 4ההיסטוריה שבבסיס הסכם החכירה אינה מקנה למערערים זכויות מעבר לאלו הנובעות מהסכם זה