ע"א 10120/03 נעים כליף (גולן) נ. יוסף כדורי

המשיבים חפצו להגיש עתירה לדיון נוסף על פסק-דין של בית משפט זה. יומיים לפני שנסתיים המועד להגשת העתירה לדיון נוסף, פנו הם בבקשה להארכת מועד. כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ הורתה למשיב להגיש תשובה בתוך 3 ימים, וקבעה כי "מועד הגשת העתירה מוארך עד החלטה אחרת". כעבור כשבוע הובא התיק בפני כבוד הרשם ע' שחם, אשר קבע, כי על אף שהבקשה אינה מגלה עילה מספקת למתן הארכה המבוקשת, הרי יש להתחשב בכך שכבוד הרשמת האריכה, כאמור, את המועד להגשת העתירה עד להחלטה אחרת, ובכך שבקשת הארכה הוגשה בטרם חלף המועד להגשת העתירה. "דחיית הבקשה שבפניי" – כך קבע כבוד הרשם – "יוצרת מצב בלתי צודק, שבו עקב התמשכות הליכי בקשת הארכה נמנע מן המבקשים [המשיבים] למצות הליך". לפיכך, קבע כבוד הרשם כי יש "לדחות את הבקשה, תוך חיוב המבקשים בהוצאות הולמות, אך תוך מתן אפשרות למבקשים להגיש את העתירה לדיון נוסף עד ליום 26.10.03" [לאמור – תוך שלושה ימים].

מכאן הערעור, המופנה הן כנגד החלטת כבוד הרשמת מאק-קלמנוביץ, והן כנגד החלטת כבוד הרשם שחם. עיינתי בהודעת הערעור, בתגובה לה ובתשובה לתגובה. אינני סבור כי יש מקום להתערב בהחלטות האמורות. הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך התקופה שנקצבה בדין להגשת העתירה לדיון נוסף – וזאת גם אם מניחים כי אין להתחשב, לטובת המשיבים, בתקופת השביתה, עליה הכריז מנהל בתי המשפט. אמנם, המשיבים לא הגישו את העתירה לדיון נוסף עצמה בתוך המועד הקבוע בדין (שוב, אם מתעלמים מתקופת השביתה), אך יום למחרת אותו מועד ניתנה ההחלטה האמורה של כבוד הרשם מאק-קלמנוביץ, המאריכה את המועד, ומכאן והלאה כלכלו המשיבים את צעדיהם על בסיס החלטות הרשמים. בנסיבות אלה, סבר כבוד הרשם כי יהיה זה בלתי מוצדק לשלול מן המשיבים את האפשרות להגיש את עתירתם, ובד-בבד, הטיל כבוד הרשם הוצאות על המערערים, בסך 2,500 ש"ח. איזון זה, שערך כבוד הרשם, מצוי במתחם שיקול הדעת המסור לו, ולא ראיתי לנכון להתערב בו, לרבות לעניין גובה ההוצאות. לאור מסקנתי זו, לא נדרשתי לשאלה האם רשאים היו המשיבים להשהות את הגשת העתירה לדיון נוסף בהסתמך על הכרזתו כאמור של מנהל בתי המשפט, בדבר קיומה של שביתה בבתי המשפט.

הערעור נדחה. אין צו להוצאות.