ע"א 1021/13 ג'אלב עאסלה נ. פקיד שומה נצרת

המערער הוא בעליה של מסעדת שווארמה בסכנין. המשיב הוציא לו שומות לפי מיטב שפיטה לשנים 2007-2001. המערער עירער על השומות הללו, ובית המשפט המחוזי דחה את ערעורו.

לפי קביעת בית המשפט המחוזי דיווח המערער בשנות המס הללו על עלות המכר, קרי, אחוז חומר גולמי גבוה בשיעור בלתי סביר (85.7%, 86.7%, 93.5%,74.1%, 68.9%, 66% ו-64%, בהתאמה לשנות המס הנזכרת), בשים לב לאחוז החומר הגולמי (בין 18% ל-36%) על-פי תדריך כלכלי ענפי של המשיב (ענף מס' 5600). באופן זה ביקש המערער להראות אחוז חומר גולמי גבוה בשיעור רווח גולמי נמוך. עוד ציין בית המשפט המחוזי, בהסתמך על ממצאי המשיב, כי בשנות המס 2001 עד 2003 הלכה ופחתה הכנסתו של המערער החייבת במס, עד כדי הפסד בשנת 2003, למרות שמחזור ההכנסות הלך ועלה; מצב דברים זה כנקבע איננו סביר כשבבית אוכל עסקינן, המנוהל על-ידי מומחה ומנוסה בתחום. באותן שנים גם עלה בכ-150% מספר אריזות השווארמה שנרכשו, ומחזור ההכנסות כאמור לא עלה בהתאם. גם ניתוח הוצאות המשכורת שתבע המערער בדוחות לא היה ברמה סבירה. באלה ובאחרים מצא בית המשפט המחוזי הצדקה לעריכת השומה לפי מיטב שפיטה.

בערעור נטען, כי המדובר היה בעסק חדש הפועל באוכלוסיה קשת יום ועל כן נקבעו מחירים נמוכים לשם שיווק; כי תחשיביו הכלכליים של המשיב לא הביאו בחשבון את כל הנתונים; כי האריזות שימשו גם לסלטים ולא רק לשווארמה; וכי חישוב הפחת נעשה ללא אסמכתאות.

מטעם המשיב נטען, כי המדובר בקביעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי, כי לא יתכן שההכנסה תפחת עד כדי הפסד כטענת המערער בעוד המחזור הולך ועולה; כי תחשיבי המשיב נעשו לאחר ביקורים במקום ובדיקה קונקרטית וכלכלית, וכי נטל השכנוע שהוטל על המערער לא הורם בהיעדר חוות דעת כלכלית מצדו או ראיות רציניות אחרות.

איננו רואים מקום להיעתר לערעור. כלל גדול הוא, כי הנטל על הנישום לנכונות הצהרתו בדבר הכנסתו. בענייננו על פניו לא הרים המערער את הנטל, הן באשר לסימני השאלה לעניין הפער בין טענת ההפסד לגידול המחזור, והן לנושאים אחרים שהעלה בית המשפט קמא בהכרעותיו העובדתיות. מנגד, התרשמנו כי המשיב עשה מלאכתו על-ידי ביקורות במקום ותחשיב כלכלי מקצועי מטעמו. משנותרו בעינן התהיות שנמנו, אין דופי בהכרעה לפי מיטב השפיטה. איננו נעתרים איפוא לערעור, כאמור. המערער ישלם הוצאות המשיב בסך 10,000 ₪.