ע"א 1022/21 משה אביר נ. מדינת ישראל

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין בקשת הפטור להידחות.

קבלת פטור מתשלום האגרה ומהפקדת הערובה מותנית כידוע בקיומם של שני תנאים מצטברים: האחד , הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית; והשני , סיכויים מספקים להצלחת ההליך - קיומה של עילה לצורך פטור מאגרה וסיכויים ממשיים לצורך פטור מערובה (למשל, בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.2014)). הבקשה דנן נתמכת אמנם בתדפיסים מחשבון בנק מסוים ולטענת המערער 1 מדובר בחשבון הבנק שלו. ברם, עיון בתדפיסים עצמם מעלה כי לא מצוין בהם שמו של המערער 1 ואין בהם למעשה פרטי זיהוי כלשהם. מכל מקום גם אם אניח כי מדובר בחשבון הבנק המנוהל על ידי המערער 1, אין בתדפיסים אלה כדי ללמד כי אין ביכולתם של המערערים לשלם את האגרה ולהפקיד את הערובה בהליך. אכן, בתדפיסים מופיעות יתרות חובה בסכומים משמעותיים, ואולם לא ניתן להתעלם מן העבר השני מפעולות זכות משמעותיות בחשבון הבנק, ולפעולות אלה לא ניתן ולו הסבר מינימלי בגדר הבקשה שלפניי או בתצהיר שצורף לה (ואכן כפי שמציינת המשיבה ובצדק, מעיון בתדפיסי החשבון עולה כי בשלושת החודשים האחרונים בלבד נרשמו בו פעולות זכות מצטברות בהיקף של כ-150,000 ש"ח). עוד יצוין כי לא עלה בידיהם של המערערים להראות כי לא עומדת להם כל אפשרות להסתייע בגורמים אחרים לצורך גיוס הערובה, וטענות המערער 1 בסעיף 6 לבקשה, בהקשר זה, הועלו בלקוניות ולא נתמכו במסמכים מתאימים.

די באמור כדי להוביל לדחיית הבקשה וזאת אף מבלי להידרש לסיכויי ההליך.

המערערים ישלמו את האגרה ויפקידו את הערובה עד ליום 5.4.2021 שאם לא כן עשוי ההליך להימחק ללא צורך במתן הודעה נוספת.