ע"א 10243/09 דוד בן יתח נ. כים ניר שירותי תעופה

השופט א' גרוניס:

1.

המערער בע"א 10243/09 (להלן – המערער) נטל חלק בטיסה של מסוק. הוא שימש כצלם של סרטון תדמית למפעל כלשהו. הצילום היה אמור להתבצע במהלך הטיסה. המסוק היה של המשיבה 1. הטייס היה המשיב 6. המשיבה 2 ביטחה את המשיבה 1. המסוק התרסק במהלך הטיסה. למערער נגרמו נזקי גוף. הוא הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ובה תבע פיצוי בגין נזקיו. תביעה דומה הוגשה על ידי המערער בע"א 10272/09 (להלן – המוסד), אשר משלם תגמולים למערער בעקבות פציעתו. הדיון בתביעות אוחד. המשיבות 2-1 (להלן – המשיבות) הגישו בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת התיישנות. לטענתן, התביעות הוגשו נגדן בחלוף כארבע שנים מעת ההתרסקות, בעוד שעל פי הדין תקופת ההתיישנות היא בת שנתיים ימים. הדין בו מדובר הוא חוק התובלה האווירית, התש"ם-1980, והאמנה לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה אווירית בינלאומית, הידועה כאמנת ורשה. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ד' גנות) קיבל את הבקשה ודחה את התובענות על הסף. הן המערער והן המוסד הגישו ערעורים על פסק הדין.

2.

אחת הטענות המרכזיות שהעלו המערערים היא כי לא היה מקום להכריע בתובענות בלא שנערך תחילה הליך הוכחות, במטרה לקבוע ממצאי עובדה הנדרשים כתנאי להכרעה בטענת ההתיישנות. בדיון שנערך בפנינו התברר, כי לשיטתם של המערערים יש צורך בהכרעה עובדתית אך בסוגיות מצומצמות ביותר. סבורים אנו כי ראוי שאכן ייערך בירור עובדתי ממוקד ונקודתי. מחילופי הדברים בעת הדיון עולה כי המערערים סבורים שיש חשיבות לשאלה האם הוצא כרטיס טיסה למערער וכנראה גם לשאלה האם כרטיס הטיסה נמסר לו עובר לטיסה. המערער טען בתחילה כי יש אף חשיבות להכרעה בשאלה האם הייתה כוונה לנחות בשטח או שמא הטיסה תוכננה לצאת משדה התעופה בהרצליה ולנחות בחזרה במקום. במהלך הדיון הסתבר, כי מוסכם על הכל שלעניין זה אין חשיבות כלל מבחינת הדין.

3.

נראה לנו, אם כן, שטרם הכרעה בסוגיית ההתיישנות יש לשמוע הוכחות בשתי הנקודות שצוינו ולגביהן בלבד. היינו, האם הוצא כרטיס טיסה ואם הוצא האם נמסר הכרטיס למערער לפני הטיסה. אין בדברינו אלה משום קביעת מסמרות בסוגיית החשיבות של עניין זה מבחינת אמנת ורשה. עם זאת, מאחר שמדובר בהליך הוכחות קצר וממוקד עדיף כי הוא ייערך תחילה, טרם שתיפול הכרעה בנושא ההתיישנות.

4.

הערעורים מתקבלים איפוא, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוטל וההליך יחזור אליו לשם שמיעת הוכחות, כאמור לעיל. המשיבות 2-1 יישאו בשכר טרחה בסך 15,000 ש"ח לזכות המערער ובאותו סכום לזכות המוסד.