ע"א 10339/06 עמנואל הקיני ז"ל נ. בת שבע וידיד אליהו

לפני בקשה למתן ארכה להגשת נימוקי ערעור.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה אשר הורה לעו"ד מטר, מנהל עזבון המנוח עמנואל הקיני ז"ל (להלן: מנהל העזבון והמערער, בהתאמה) , לרשום בפנקס הבתים המשותפים בלשכת רישום המקרקעין בחיפה דירה הידועה כתת חלקה 3 בחלקה 14 גוש 10795 בשלמות על שם המשיבים 1

וחייב את המערער בהוצאות. פסק דין ניתן ביום 31.10.06 והומצא למנהל העזבון ביום 2.11.06. ביום 14.12.06 הוגש ערעור על ידי המבקש באמצעות מנהל העזבון. לערעור לא צורפו נימוקי ערעור. בבקשה שהוגשה באותו מועד, בטרם חלף המועד להגשת ערעור,

הבהיר מנהל העזבון, כי הוא טרם קיבל את אישורו של בית המשפט של פשיטת רגל להגשת הערעור, ולפיכך בקשתו הוא כי תינתן לו ארכה להגשת נימוקי הערעור עד שינתנו הנחיות כאמור. בבקשה הובהר כי הערעור הוגש במועד על מנת שלא יפגעו ציפיות בעל הדין שכנגד. ביום 3.1.07 הוגשה בקשה נוספת מטעם מנהל העזבון אשר במסגרתה הודיע כי ביום 21.12.06 הוא קיבל את אישורו של בית משפט של פשיטת רגל להגשת הערעור, ולפיכך הוא ביקש ארכה בת 45 יום להגשתו.

2.

המשיבים 1 מתנגדים לבקשה. לטענתם, משהוגשה לבית משפט הודעת ערעור ללא נימוקי ערעור, יש לדחות את הערעור על הסף. כמו כן, לטענתם, אין לקבל את עמדתו של מנהל העזבון לפיו היה עליו להמתין עד לקבלת הנחיותיו של בית משפט של פשיטת רגל. לפי הנטען, על מנהל העזבון היה להגיש את ערעורו בהתאם להוראות הדין, ואם עקב הנחיות בית משפט שלערעור היה עליו לשנותם או לתקנם, באפשרותה היתה להגיש בקשה מתאימה.

3.

לאחר שעיינתי בתגובות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. לפי הנטען בבקשה, והמשיבים אינם סותרים טענה זו, על מנהל העזבון

היה לקבל את אישורו של בית משפט של פשיטת רגל לצורך הגשת ההליך שבכותרת (אם כי יוער שלפי סעיף 125(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 נדרשת הסכמת ועדת הביקורת, ובאין ועדת בקורת - הסכמת הכונס הרשמי). מכאן, שעובר לקבלת אישור כאמור, אין מנהל העזבון מוסמך להגיש הליך משפטי מטעם פושט הרגל. במצב דברים זה, דומה כי הדרך הראויה לפעול היא להגיש בקשה למתן ארכה להגשת ערעור עד לקבלת אישורו של בית המשפט של פשיטת רגל. כמובהר לעיל, מנהל העזבון לא פעל בדרך זו, וחלף האמור, משחשש כי עקב ההמתנה לאישור בית המשפט של פשיטת רגל יוחמצו המועדים להגשת הערעור, הוא הגיש ערעור במועד אולם לא צירף לו נימוקי ערעור, וזאת בניגוד להוראות הדין. אמנם, מקובלת עלי טענת המשיבים כי אין מקום להגשת הודעת ערעור מבלי לצרף אליה נימוקי ערעור (ראו תקנות 414 ו-415 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אולם בנסיבות העניין איני סבורה כי דחיית ההליך רק מטעם זה הינה תוצאה מידתית. זאת, שכן מנהל העזבון הגיש את הערעור במועד הקבוע בדין ולפיכך המשיבים היו מודעים לכוונתו להשיג על פסק דינו של בית משפט קמא ואין יסוד להניח שנפגע אינטרס שלהם לסופיות ההליך באופן המצדיק את דחיית ההליך על הסף.

התוצאה היא, שהבקשה מתקבלת. הודעת ערעור הכוללת נימוקי ערעור תוגש תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו.