פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 10413/05 אלון סופר- חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ. מדרשת שדה בוקר בנגב בע"

ניתן ביום

בקצרה

מכרזים · פיצוי למציע לאחר החלטת ועדת מכרזיםערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שלא לפצות את המערערת בגין החלטת ועדת המכרזים. נקבע כי לנוכח ההפרש הזניח של 0.6% בין ההצעות, רשאית הוועדה להחליט כפי שהחליטה, וכי המערערת לא הוכיחה נזק. לא נפסקו הוצאות בערכאה זו בשל ההוצאות שנפסקו בערכאה הראשונה.

העובדות

המערער טען לקנוניה בנושא הריהוט במכרז, אך בית המשפט המחוזי שללל טענה זו. ההפרש בין ההצעות עמד על 0.6%. בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום לפצות את המערערת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי שלא לפצות את המערערת בגין החלטת ועדת המכרזים?
  2. 2.האם הפרש של 0.6% בין ההצעות מאפשר לוועדת המכרזים לבחור בהצעה שנבחרה?

הלכות

  1. 1

    ועדת המכרזים רשאית היתה להחליט כפי שהחליטה כאשר ההפרש בין ההצעות זניח, ולכן אין מקום לפיצוי למציעה

    ״בנסיבות אלה מותר היה לועדת המכרזים להחליט את אשר החליטה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    די בכך שהמציעה לא הוכיחה כי ניזוקה כדי לדחות את הערעור על אי מתן פיצוי

    ״בית המשפט המחוזי לא השתכנע כי המערערת ניזוקה. גם בכך די כדי לדחות את הערעור״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מכרז
  • ועדת המכרזים
  • קנוניה
  • הפרש בין ההצעות
  • ערעור
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

10413/05

בפני:

כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט י' אלון

המערערת:

אלון סופר - חברה לבנין ופיתוח בע"מ

נ ג ד

המשיבה:

מדרשת שדה בוקר בנגב בע"מ

ערעור על פסק דינו של בית המשפט

המחוזי בבאר-שבע ב-ת.א. 7223/99 מיום 21.9.2005 שניתן על ידי כבוד השופט טימור

ידין

תאריך הישיבה:

א' באב התשס"ז

(16.7.2007)

בשם המערערת:

עו"ד איתן ברקאי

בשם המשיבה:

עו"ד נעמי שלו-מלצר

פסק-דין

לא השתכנעו שיש עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט שלל את טענת הקנוניה שהעלה המערער בנושא הריהוט. מכאן שההפרש בין ההצעות הוא זניח – 0.6%. בנסיבות אלה מותר היה לועדת המכרזים להחליט את אשר החליטה. על כן, בדין קבע בית המשפט המחוזי כי אין מקום לפצות את המערערת. על כל אלה נוסיף כי בית המשפט המחוזי לא השתכנע כי המערערת ניזוקה. גם בכך די כדי לדחות את הערעור.

הערעור נדחה, אך בשים לב להוצאות הגבוהות שנפסקו בערכאה הראשונה לא יהיה צו להוצאות בערכאתנו.

ניתן היום, א' אב, תשס"ז (16.7.2007).

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1ועדת המכרזים רשאית היתה להחליט כפי שהחליטה כאשר ההפרש בין ההצעות זניח, ולכן אין מקום לפיצוי למציעה
  2. 2די בכך שהמציעה לא הוכיחה כי ניזוקה כדי לדחות את הערעור על אי מתן פיצוי