ע"א 10444/02 ג.מ.ח.ל.חברה לבנייה 1992 בע"מ נ. ויקטור חסאן

בתאריך 29.10.02 קבע בית-המשפט המחוזי בירושלים, כי הסכמים שנערכו בין המבקשים למשיב בוטלו על-ידי המשיב כדין, והורה למבקשים להחזיר למשיב את כספי התמורה ששילם להם על-פי ההסכמים.

המבקשים הגישו ערעור על פסק-הדין לבית-משפט זה, ובמקביל ביקשו מבית-המשפט המחוזי לעכב את ביצוע פסק-הדין עד למתן הכרעה בערעור. בית-המשפט המחוזי דחה את בקשתם, בקובעו, כי אף אם יניח שלמבקשים יש סיכויים טובים לזכות בערעורם, אין לקבל את הבקשה, שכן מהראיות שהובאו בפניו לא עולה כי מצבו של המשיב מצדיק את עיכוב ביצועו של פסק-הדין.

מכאן הבקשה שבפניי לעיכוב ביצוע פסק-הדין, בגדרה חזרו המבקשים על טענותיהם בפני בית-המשפט המחוזי, לפיהן סיכויי ערעורם גבוהים, וישנו חשש ממשי וכבד, כי במידה ויזכו בערעורם לא יעלה בידיהם לקבל חזרה את הכספים שישלמו למשיב נוכח מצבו הכלכלי הקשה. לחלופין הציעו המבקשים, בין היתר, להמציא ערובה בסכום שיקבע בית-המשפט, להבטחת ביצוע פסק-הדין על-ידיהם.

יש לדחות את הבקשה. הכלל הוא, כי משניתן פסק-דין יש לקיימו, ואין בהגשת ערעור, כשלעצמה, כדי להצדיק את עיכוב ביצועו, קל וחומר כאשר המדובר בפסק-דין הקובע חיוב כספי בלבד. סעד זמני של עיכוב ביצוע פסק-דין עד להכרעה בערעור ניתן ככלל כדי למנוע מצב דברים שבו, אם יבוצע פסק-הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמתו, גם אם יזכו המערערים בערעור על פסק-הדין. במקרה שבפניי קבע בית-המשפט המחוזי, כעניין שבעובדה, ועל-פי הראיות שהוצגו בפניו, כי מצבו של המשיב איננו מצדיק מתן צו לעיכוב ביצוע, ולא מצאתי כי יש להתערב בהחלטתו. לאור זאת, יש לדחות אף את החלופות המוצעות על-ידי המבקשים.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.