ע"א 10509/02 חיים וורדה נגיד נ. אבי יפרח ודינה אלדור

בפניי בקשה דחופה להארכת מועד להפקדת ערבון.

הערעור שבכותרת הוגש ביום 11.12.02. המערערים לא הפקידו את הערבון במועד. לאחר שההליך נרשם לדחייה, הוגשה הבקשה שבפניי ביום 3.2.02, ובה מתבקשת ארכה של 30 ימים להפקדת הערבון. המערערים מנמקים בקשה זו בקשייהם לגייס במועד את הכספים הדרושים להפקדת הערבון. המשיבים מתנגדים למבוקש, בטענה כי אילו היו יודעים שכך ינהגו המערערים, לא היו מסכימים לבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית המשפט המחוזי.

עיון בתגובת המשיבים בבית משפט קמא אינו מגלה, כי הסכמתם למתן עיכוב ביצוע נקשרה לעניין הערבון, או לעניין קיומו של דיון מזורז בהליך בבית משפט זה. כל שצויין הוא, כי הסכמת המשיבים היתה "מטעמים פרקטיים". מכל מקום, בשקילת עניינם של המערערים במיצוי הליכי הערעור, מול האינטרס הלגיטימי של המשיבים בכך שהליכי הערעור יסתיימו במהירות, ומה גם שניתן עיכוב ביצוע בבית משפט קמא, גובר בשלב זה עניינם של המערערים. לעניין זה יש להביא בחשבון את מעמדה של זכות הערעור כזכות חוקתית, ואת העובדה, שעניינם של המשיבים בהפקדת ערובה מתמצה בהבטחת זכויותיהם אם ייפסקו הוצאות לטובתם, ואין להם אינטרס ראוי להגנה כי ההליך יידחה בלא בירורו לגופו, בשל אי הפקדת ערבון.

עם זאת, יש להעיר כי המערערים לא הניחו תשתית מפורטת לעניין מצבם הכלכלי, במידה המאפשרת לי לקבוע מהו טיבעם המדויק של הקשיים בגיוס סכום הערבון. במצב זה, אין מקום למתן מלוא הארכה המבוקשת – ומה גם שכבר חלפו כחודשיים מיום הגשת הערעור. אני נעתר לבקשה, על כן, באופן חלקי בלבד, ומאריך את המועד להפקדת הערבון באופן שהמועד האחרון לכך יחול 15 ימים מקבלת החלטה זו. לא יופקד הערבון במועד, יידחה הערעור בלא צורך בכל הודעה נוספת. העתק מהחלטה זו יועבר ללא דיחוי לצדדים, באמצעות הפקסימיליה.