ע"א 10632/02 יואש שפירא נ. המועצה המקומית גבעת שמואל

בפניי בקשה למחוק ערעור מרישום, ולחילופין למחוק נימוקים שלא פורשו בהודעת הערעור. אדון בטענות המועצה המקומית המבקשת אחת לאחת.

א.נטען כי יש להעתר למבוקש, על רקע אי צירופה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מרכז, אשר היתה בעל דין באחד ההליכים המאוחדים אשר נדונו בבית משפט קמא. אין באי צירוף זה כדי להצדיק מחיקת הערעור מן הרישום. עם זאת, על המערערים לדאוג, תוך 10 ימים מקבלת החלטה זו, להסיר את המחדל ולהגיש בקשה מתאימה לצירוף הוועדה המקומית לערעור.

ב.נטען, כי להודעת הערעור לא צורף העתק של פסק דינו של בית משפט קמא. אילו היתה המועצה המקומית המשיבה מעיינת בתיק בית המשפט, היתה מגלה כי העתק כאמור צורף. אין כל ממש בטענה זו.

ג.נטען, כי סעיפים שונים בהודעת הערעור, אשר פורטו, טעונים מחיקה, שכן לא פורשו על ידי המערערים. צודקים המערערים בטענה, כי תקנה 415 לתקנות סדר הדין האזרחי, אליה מפנה המשיבה, אינה רלוונטית לעניין זה, כי אם תקנה 414. זו מחייבת את המערער לפרט את טענותיו "בצורה תמציתית". עיון בהודעת הערעור מלמד, כי הודעת הערעור תמציתית בנוסחה, ואינה כוללת, בעיקרה, הנמקה ממשית התומכת בטענות המערערים. עם זאת, אין בכך כדי להוביל בהכרח למחיקת סעיפים מתוכה, ואף לא הובאה כל אסמכתא לבקשה זו. אם וככל שבית המשפט לא ישתכנע מנימוקי הערעור, יכול הדבר להוביל לדחייתו לגופו של עניין. עם זאת, בכך אין הצדקה למחיקתם של סעיפים מהודעת הערעור, אשר נועדה להתוות, וכך אף עושה, את עיקרי טעמי ההתנגדות של המערערים לפסק דינו של בית משפט קמא. התוצאה היא, כי לא מצאתי בדין כל יסוד למחיקת טענות בערעור. הדברים אמורים בוודאי, נוכח הצהרת המערערים, כי יהיו נכונים למסור למשיבה פירוט נוסף ביחס לאמור בסעיפים הנדונים של הודעת הערעור.

ניתן לסכם עניין זה ולהפנות לדברים שנאמרו לגבי השימוש בתקנה 414, ולפיהם השימוש בתקנה זו הוא "מיזערי":

דומה, כי הגישה העומדת ביסוד מדיניות זו היא שמירה על חופש הטיעון של בעלי דין - ככל שאין בו כדי לשבש את מהלך הדיון, להכביד עליו, לפגוע בכבודם של בעלי הדין .. התערבות יתרה בשלב זה עלולה לחבל בטיעוני הצדדים ולפגוע בטענות מהותיות על בסיס טעמים צורניים. מטעמים אלה, אין אני סבור, כי בית המשפט אמור לשמש "עורך-על" של כתבי בי-דין, לקצרם ולנסחם לפי שיקול דעתו ... ייתכנו כמובן מקרים בהם תתקיים הצדקה מלאה לשימוש בסמכות זו - כך, לדוגמא, כאשר כתב הערעור שהוגש אינו קריא ואינו מובן או כאשר הוא משמש כסות

להטחת חרפות ועלבונות בצדדים או בבית המשפט. אין משמעות הדבר, כמובן, כי בעל דין שהאריך בטיעוניו יתר על המידה, עירב עיקר וטפל או נקט לשון או סגנון שאינם ראויים יזכה מן ההפקר: הערכאה הנדרשת לגוף ההליך רשאית להביא אירועים אלה לתשומת ליבה ובמידה שתמצא לנכון - גם לחייב את בעל הדין בהוצאות ... או אף להורות על נקיטת הליכים משמעתיים או פליליים כנגדו ... אולם, ככלל, דומה, כי מוטב להימנע מ"מניעה מוקדמת" ומהגבלת זכות הטיעון.

(דברי כב' הרשם א' זולטי בע"א 1252/00 חייק נ' ארזי , דינים עליון נח 46)

גם על יסוד מדיניות זו, אין מקום למחיקה המבוקשת.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות על כל חלקיה, בנתון לכך שעל המערערים לדאוג, תוך 10 ימים מקבלת החלטה זו, לנקיטת ההליכים הנדרשים על מנת שכל הצדדים בבית משפט קמא יצורפו לערעור שבכותרת.