ע"א 10646/07 ראמי אבו עסב נ. עבד אלמוחסן פכרי אלחוסני

השופט ח' מלצר:

1.

הערעור שבפנינו הוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' שפירא) ב-ה"פ 4003/06, אשר קבע, כי מכוח סמכותו לפי סעיף 43 ו-44(א) לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש] תשכ"ט-1969 (להלן פקודת ההסדר ), תבוטל ההתנגדות הרשומה על הקרקע, הידועה כחלקה 59 בגוש 30514 המצויה בואדי אלג'וז במזרח העיר ירושלים (להלן " הקרקע ", או " החלקה ") – שמקורה בלוח הזכויות הירדני – אותה שיקף הרישום, וזאת, בין השאר, מאחר שלא הובאו בפניו מסמכים מלשכת ההסדר בעמאן מאושרים על ידי הקונסוליה הישראלית בעמאן, המעידים על טיב ההתנגדות בנוגע הקרקע האמורה. בית המשפט הנכבד אף הכריע בסכסוך שבין המערערים ליתר המשיבים, וקבע כי במערכת היחסים שביניהם יש לרשום את המשיב 1 כבעלים של החלקה.

2.

הפן האופרטיבי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הנוגע לפקיד ההסדר, מופיע בפסקה 13 לפסק הדין, אשר בסייפא שלה נאמר כך :

"במצב זה כאשר לפקיד ההסדר עצמו, אין כל פיסת מידע באשר למהות אותה התנגדות אנונימית, ולאור העובדה כי נעשו כאן פרסומים ואף גורם שהוא לא הגיש התנגדות, ולאור העובדה שאף המשיבים למעשה תומכים ידם בדעה שאין ולא היתה התנגדות, וזאת על פי האמור בת/4, ת/5, ות/6, שהם עצמם הגישו, הרי בהתחשב גם בחלוף הזמן, כ-40 שנה, אני קובע כי באין התנגדות יש להחזיר את הרישום עובר לתיקון מיום 29.3.00, לאמור שהבעלים הרשום יהא המבקש 1..."

פירושן של קביעות אלו הוא, שההתנגדות שהייתה רשומה בלוח הזכויות הירדני ובאה כאמור לידי ביטוי במרשם הישראלי (שם נכתב: " החלקה בסכסוך והזכויות לא הוסדרו" ) – בוטלה, והמשיב 1 אמור להירשם כבעלים של הקרקע.

3.

לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים הגענו למסקנה כי צדק בית המשפט המחוזי הנכבד בקביעותיו לגבי מערכת היחסים שבין המערערים לבין המשיבים 1, 2 ו-5. עם זאת בית המשפט המחוזי הנכבד לא דק פורתא, כאשר הורה למחוק את ההתנגדות והכריע בשאלת הזכויות בקרקע מכוח סמכותו שבסעיף 43 לפקודת ההסדר, מבלי שהוצגו בפניו המסמכים מלשכת הסדר המקרקעין בעמאן, כשהם מאושרים על ידי הקונסוליה הישראלית בעמאן. הנה כי כן – אין חולק שלא היתה בפני בית המשפט המחוזי התמונה המלאה במכלול ולפיכך קיימת אפשרות שצד שלישי הדרוש להליך (קרי מגיש ההתנגדות בירדן, או מגישי ההתנגדויות שם, שזהותם אינה ידועה) – לא צורף כצד. מתעורר איפוא החשש מפני פגיעה בזכויותיו של אותו צד שלישי, אשר עמדתו לא הובאה בפני בית המשפט המחוזי, וחרף זאת התנגדותו, אשר היתה רשומה בלוח הזכויות הירדני – נמחקה.

4.

יובהר כי פקיד ההסדר הציג בפני בית המשפט המחוזי הנכבד את כל המידע אשר היה מצוי בידיו, אך בה בעת פקיד ההסדר הביע דעתו כי לא די בכך בכדי להכריע בשאלת הבעלות בקרקע, זאת בשים לב לעובדה שאין בידיו מסמכים הקשורים בהתנגדות או ההתנגדויות שהוגשו לפקיד ההסדר הירדני במסגרת הליכי ההסדר, אלא רק את לוח הזכויות עצמו, ממנו עולה כאמור כי היתה התנגדות כלשהי לרישום הזכויות בקרקע.

5.

לאור כל האמור לעיל – אנו מחליטים כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי הנכבד יתוקן, כך שקביעותיו תחייבנה רק ביחסים שבין המערערים לבין המשיבים 1, 2 ו-5 ואולם הוראתו בדבר מחיקת דבר ההתנגדות תבוטל, כך שברישום תיוותר ההערה: "החלקה בסכסוך והזכויות לא הוסדרו". יחד עם זאת אצל פקיד ההסדר (המשיב 3) ישמר פסק דין זה באשר לדחיית טענות המערערים ביחס לזכויות המשיבים 1, 2 ו-5, והכל בכפוף להבהרה נוספת שהליכי ההסדר יוכלו להפתח מחדש רק אם תובא בפני פקיד ההסדר על ידי מבקש ההתנגדות, או חליפיו – ההתנגדות שהוגשה ואשר מקורה בלוח הזכויות הירדני, בצירוף הסברים לגבי טיב ההתנגדות ומיהות מגישה.

6.

בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.