ע"א 10740/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ. אלי שריקי

1.

בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגנית הנשיאה ש' וסרקרוג), על פיו חוייבה המבקשת לשלם למשיב פיצוי כספי בסך 1,395,813 ₪ בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים, וזאת מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים , התשל"ה-1975 . המבקשת העבירה לידי המשיב עד עתה סך של 823,344 ₪ מהסכום הנזכר, ובקשתה היא לעכב את העברת יתרת הסכום, בסך 572,469 ₪ (להלן – יתרת הסכום) או, לחלופין, להורות על הפקדתו בחשבון נאמנות על שם ב"כ שני הצדדים, עד להכרעה בערעורים שהוגשו.

2.

המשיב נפגע בתאונת דרכים בכביש החוף, לאחר שנרדם במהלך הנהיגה והתהפך עם מכוניתו בצד הדרך. בעקבות התאונה, הגיש המשיב בבית המשפט המחוזי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים. בית המשפט, לאחר שבחן חוות דעת רפואיות שהוגשו וראיות נוספות, קבע כי הפיצוי המגיע למבקש עומד על סך 1,356,336 ₪, בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 13% ובצירוף מע"מ כחוק. הן המבקשת והן המשיב ערערו על פסק-הדין, וערעוריהם תלויים ועומדים בפני בית משפט זה.

3.

המבקשת פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה לעכב את העברת יתרת הסכום בו חויבה, או להפקידה בחשבון נאמנות עד להכרעה בערעורים. הבקשה נדחתה, ובהחלטתו, קבע בית המשפט:

"בהסתמך על תקנה 466 ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984, הכלל הוא שאין מקום להורות על עיכוב ביצוע פסק דין שעליו מערערים, במיוחד כאשר מדובר בסעד כספי.

הטעם העיקרי לעיכוב ביצוע, הוא באותם מקרים אשר אם יזכה המערער בערעורו, יהיה זה מן הנמנע או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו, וכן על ביהמ"ש לקחת בחשבון את סיכויו של המבקש להצליח בערעור. בנימוק האחרון, אין בדעתי לנקוט עמדה, ולעניין הנימוק הראשון, לא צרפה המבקשת תצהיר לפיו אכן מצבו הכלכלי של המשיב לא יאפשר את החזרת הכספים, אם המערערת תזכה בתביעתה. מעבר לאמור, אין גם פירוט בבקשה עצמה לעניין מצבו הכלכלי, אשר ימנע ממנו להחזיר כספים, למקרה שהמערערת תזכה בתביעתה.

מן הטעם האמור הבקשה נדחית".

4.

המבקשת טוענת כי סיכויי ערעורה טובים. כן היא טוענת, כי המשיב הינו אדם צעיר, חסר רכוש ומחוסר עבודה, ולפיכך קיים סיכון שלא יהיה באפשרותו להחזיר לה סכומי כסף שהועברו לידיו על חשבון פסק הדין אם ייקבע בערעור כי סכום הפיצוי המגיע לו נמוך מכפי שנקבע בפסק הדין קמא. לעומת זאת, אין חשש כי המבקשת לא תוכל לשאת בתשלום המגיע ממנה אם ידחה ערעורה, שכן היא חברת ביטוח מבוססת, העומדת בהתחייבויותיה. עוד נטען כי למשיב לא ייגרם נזק מהעיכוב החלקי של העברת יתרת התשלום שכן רוב הסכום שנפסק לטובתו כבר הועבר לידיו, וכמחצית סכום פסק הדין נסב על צרכים עתידיים שטרם התממשו. המבקשת אינה תומכת את בקשתה בתצהיר, שכן לטענתה העובדות הנטענות עולות מהבקשה ומחומר הראיות והעדויות המצוי בתיק בית המשפט.

5.

לטענת המשיב, אין מקום לסטות מהחלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה את בקשת עיכוב הביצוע, ולאמצה מטעמיו. המבקשת לא הרימה את הנטל להוכיח כי מתקיימות במקרה זה נסיבות חריגות שהן תנאי לעיכוב ביצוע פסק-דין כספי. הטענות בדבר מצבו הכלכלי של המשיב אינן מבוססות ואינן מגובות בתצהיר. מצבו הכלכלי של המשיב איתן, ואף הסכום שקיבל כבר מן המבקשת, בסך 823,344 ש"ח, מבטיח את יכולתו להחזיר את הסכום שעיכובו מתבקש אם יתקבל ערעור המבקשת. כן נטען כי, סיכויי הערעור נמוכים, שכן פסק הדין בנוי על ממצאי עובדה שאין עילה להתערב בהם.

6.

לאחר בחינת טענות הצדדים, אני מחליטה לדחות את בקשת המבקשת לעכב באופן חלקי את ביצוע פסק הדין.

כלל הוא, כי פסק דין המטיל חיוב כספי לא יעוכב אלא במקרים חריגים, מקום שסיכוייו של המערער להצליח בערעורו הינם ממשיים, ומקום שאם לא יעוכב הביצוע, יעלה קושי ממשי בהשבת המצב לקדמותו, למשל, אם מוכח כי הזוכה נתון בקשיים כלכליים אשר בעקבותיהם יתקשה להשיב כספים שקיבל באם זכייתו תבוטל בערעור (ע"א 4079/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה - שומרון נ' מעונה חברה לבנין בע"מ , תק-על 2005(3) 2697; ע"א 7221/01

י.ג רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ , פד"י נו(4) 178, בעמ' 182).

7.

בענין זה, לא ביססה המבקשת אף לא אחד מן התנאים הנדרשים לצורך עיכוב תשלום יתרת הפיצוי בו חוייבה בפסק הדין נשוא הערעור. לענין סיכויי הערעור שהגישה המבקשת - מדובר בהשגות על ממצאי עובדה וקביעות בית המשפט הנשענות על עמדות מומחים רפואיים ומקצועיים, שהועדפו על פני אחרים, והסיכוי להתערב בהם ולשנותם אינו גבוה. אשר לחשש מפני אי יכולתו של המשיב להחזיר כספים שקיבל על פי פסק הדין במקרה שערעור המבקשת יתקבל – הנטל הוא על המבקשת להראות כי קיים בפועל בסיס ממשי לחשש כזה. בנטל זה לא עמדה, משלא הוגש על ידה כל נתון בדוק ומוסמך המאשש את טענתה בדבר קשייו הכלכליים של המשיב בין בדרך תצהיר ובין בדרך אחרת (השוו ע"א 4623/06 פזגז 1993 בע"מ נ' חודדה , תק-על 2006(3) 2116 פסקה 9). משהמבקשת לא עמדה בנטל להצביע על קיומם של תנאים המצדיקים את עיכוב ביצוע תשלום יתרת הכספים למשיב על פי פסק הדין נשוא הערעור, ממילא דין הבקשה להידחות.

המבקשת תשלם למשיב שכ"ט עו"ד בגין הגשת הבקשה בסך 6,000 ש"ח.