ע"א 10806/07 אילן בנעים ועוד 28 אח' נ. רו"ח זאהי דיב-נאמן ומנהל מיוחד של

לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסוב על החלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה, בה נדחו טענות המערערים לזכויות במחסנים הכלולים בפרויקט שנבנה בעבר על ידי חברת פואד עראם חב' לבניין ופיתוח בע"מ, המצויה כיום בהסדר נושים במסגרתו מונה לה נאמן ומנהל מיוחד, הוא המשיב בהליך שבכותרת. בית המשפט המחוזי קבע כי לא הוכחו זכויות קנייניות של מי מן המערערים במחסנים והורה למערערים לסלק לאלתר את ידיהם מהמחסנים.

2.

בבקשה לפניי טוענים המערערים כי המשיב אינו מיוצג על ידי עורך דין וכי הוא מקבל את שכר טרחתו בגין פעולותיו כנאמן מקופת הקפאת ההליכים. לטענת המערערים, בנסיבות אלה אין מקום לחייבם בהפקדת ערבון בסך 25,000 ₪, באשר הוצאות המשיב מובטחות מראש. המערערים מוסיפים כי סיכויי הערעור מצויינים משום שההחלטה מנוגדת להצהרה קודמת של המשיב שקיבלה תוקף של החלטה חלוטה. המשיב מתנגד לבקשה. הוא מציין כי לאחרונה הוסדר ייצוגו של המשיב בהליך דנן, לאחר שניתן לכך אישור של בית המשפט בו מתנהל הליך הקפאת ההליכים של החברה. המשיב מבקש, מצידו, להגדיל את סכום הערבון, כך שיהיה בו כדי להבטיח גם את הוצאותיו של כונס הנכסים הרשמי, שצירופו להליך מתחייב מכוח תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות).

3.

לאחר שעניינתי בבקשה, בתגובה לה ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הטענות כי המשיב אינו מיוצג וכי הוא מקבל שכר טרחה בגין פעולותיו כנאמן מקופת הקפאת ההליכים אינן יכולות להקים עילה למתן פטור מהפקדת ערבון. כידוע, על פי כללי הדיון, עם הגשת הליך ערעורי על יוזם ההליך להפקיד ערבון או ליתן ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב בערעור (תקנה 428 לתקנות). גם הליך ערעורי המופנה כנגד נאמן או מנהל מיוחד הפועל במסגרת הסדר נושים או הקפאת הליכים מותנה, ככלל, בהפקדת ערבון. גם בהליך מסוג זה יש להגן על זכותו של בעל הדין שכנגד כי יעמוד לרשותן מקור זמין וודאי לממש את גביית ההוצאות שיפסקו לטובתו, ככל שיפסקו. אין הצדקה לכך שקופת הסדר הנושים היא שתשא בהוצאות המשיב, אותם צפוי בית המשפט להשית על המערערים, במקרה של כשלון ההליך. על כן, גם בהליך ערעורי מסוג זה, המבקש פטור מערבון, או הפחתתו, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את מלוא הוצאותיו אם ייפסקו כאלה, לעמוד בשני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית להפקיד העירבון וקיום סיכויים טובים להליך. המערערים לא טענו, וממילא לא הוכיחו, כי אין ביכולתם להפקיד את הערבון שנקבע. במצב דברים זה לא ניתן לפתור אותם מהפקדת ערבון, אף מבלי לאמוד את סיכויי ההליך. אשר לבקשת המשיב להגדלת סכום הערבון, אמנם נראה כי יש מקום לצירופם של צדדים נוספים, שהיו בעלי דין בבית המשפט קמא, כמשיבים בהליך שבכותרת. עם זאת, גובה הערבון שנקבע תואם את המקובל בסוג ההליכים שבנדון, בשים לב לטיב ההליך ומהותו ולהוצאות הצפויות אם ייכשל, גם בהנחה שיצורפו משיבים נוספים.

התוצאה היא שהבקשה נדחית. הערבון שנקבע יופקד תוך 15 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת. כן נדרשים המערערים להבהיר, תוך 3 ימים, מדוע נמנעו מלצרף לערעור את כל מי שהיה בעל דין בבית המשפט קמא ואשר לפי תקנה 424 לתקנות צריך להיות משיב בערעור. המערערים ישלמו למשיב שכר טרחת עורך דין בגין בקשה זו בסך 2,000 ₪.