ע"א 10978/04 אבנר כלפה נ. רזיה זהבי

1.בפני בקשה לפטור מתשלום אגרה וערבון או הפחתתם.

2.לטענת המבקש, אין ביכולתו לשלם את סכום האגרה עם הגשת הערעור ואין ביכולתו להפקיד עירבון. המבקש בן 53 נשוי ואב לחמישה ילדים, מתוכם ארבעה בוגרים ובהם תלמידת כיתה יב' ובן נכה שהנו פגוע מוחי ונכה בשיעור 100%, הסמוכים על שולחנו. כמו כן, טוען המבקש כי הוא חולה במחלה קשה ומתקיים למחייתו בקושי רב מפנסיית נכות ומעבודה חלקית כשומר מספר שעות בחודש. אשתו עברה לאחרונה ניתוח להסדרת גידול מוחי ומצויה בטיפולים רפואיים. היא אינה מסוגלת לעבוד. נכותה תקבע בימים אלו על ידי הביטוח הלאומי. בנוסף, אין ברשותו רכב. הוא ומשפחתו מתגוררים בבית ישן. לו ולמשפחתו חובות גדולים לבנקים ולנושים אחרים והוצאות רבות מדי חודש. עוד מוסיף המבקש כי יש ליתן את הדעת בבקשה לפטור מחובת הפקדת עירבון, גם לזהות המשיב ומעמדם היחסי של בעלי הדין. במקרה דנן, המשיבים 3-6, הינם גופים גדולים, מעין שלטונים ומבוססים כלכלית. זאת ועוד, סיכוי הערעור טובים מאד באשר שגה בית המשפט קמא, בין היתר, בהעניקו סעד למשיבים שכלל לא נתבקש. לבסוף, סבור המבקש כי חיובו של אדם לבקש מתת מחברים או קרובים ולעתור לנדבת ליבם כתנאי להגשת הערעור אינה מתיישבת עם כבוד האדם ויש בה אלמנט משפיל ומביש.

3.משיבה מס' 3 מתנגדת לבקשה. לדבריה, מן הראוי לדחות את הבקשה. משיבה מס' 3 מצרפת תצהיר של חבריה ומזכירה המצהירים כי המבקש ניהל מו"מ עם המשיבה מס' 3 שבועיים קודם להגשת בקשה זו כאשר הביע רצונו לרכוש ממנה מגרש ולשלם לפחות סכום של כ-120,000 דולר. כ-80,000 דולר בגין הוון למנהל מקרקעי ישראל וסך של כ-40,000 דולר למשיבה, וכן סכום נוסף בו חויב המבקש לפי פסק הדין בסך של 240,000 ₪. נכונותו של המבקש לשלם עשרות אלפי דולרים אינה עולה עם טענתו בדבר מצבו הכלכלי הקשה. משיבים מס' 4 ו – 6 משאירים את ההכרעה בבקשות לשיקול דעת בית המשפט לאור מצבו הכלכלי של המבקש. יחד עם זאת, לדבריהם, המבקש לא נתן הסבר לדבר ייצוגו על ידי עורך דין הן בערכאה קמא והן בפני בית משפט זה. כמו כן, המבקש טרם שילם את ההוצאות שנפסקו נגדו בבית המשפט קמא. לבסוף, יש לשים לב לביקורת הקשה שמתח בית המשפט קמא על אופן ניהול ההליך על ידי המבקש.

4.ביום 26.12.04 החלטתי כי המבקש ישיב לתגובות המשיבים. ביום 3.1.04 הגיש המבקש את תגובתו. לדבריו, אשר לתגובתה של המשיבה מס' 3, הרי שכל הגרסה שהמשיבה מפרטת בתצהירים התומכים בתגובתה להוכחת יכולתו הכלכלית של המבקש, הינה חסרת שחר. המבקש נפגש עם חבר ועד המשיבה, לשיחה כללית ובלתי מחייבת לגבי המגרש, נשוא פסק הדין של בית המשפט קמא. הפגישה התקיימה בניסיון ליישב את ההדורים עם המשיבה לאחר שהמשיבה ניסתה לתפוס חזקה במגרש שלא כדין ומבלי שניתן עד היום צו פינוי כדין במסגרת הליכי ההוצאה לפועל שפתחה נגד המבקש לפינוי המגרש. בפגישה, שהייתה פגישה חברית ובלתי מחייבת, הציע חבר ועד המשיבה למבקש לרכוש מגרש אחר במקום המגרש נשוא המחלוקת, וכן לשלם למשיבה את הסכום שהמבקש חויב לשלם למשיבה בהתאם לפסק הדין. המבקש הודיע כי אין ביכולתו הכלכלית לרכוש מגרש אחר ואף לא לשלם את הסכום שחויב בפסק הדין והבהיר כי הוא עומד להגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט. מאחר שחבר הועד מסר למבקש כי אין בסמכותו לפטור אותו מהתשלומים כאמור, זומן המבקש לישיבת ועד ההנהלה של המשיבה, בה חזר והודיע כי אין באפשרותו לעמוד בתשלומים. המבקש טען, על כן, כי המשיבה עושה שימוש פסול וחסר תום לב במו"מ כביכול שהתנהל לטענתה, המוכחשת בין המבקש לבין המשיבה. אשר לתגובתם של המשיבים 4 ו -6, הרי שלאור תגובתם הם אינם חולקים על מצבו הכלכלי והבריאותי הקשה של המבקש ובני ביתו כמפורט בבקשה אלא טוענים לגבי "אי הסבר" לדבר ייצוגו על ידי עורך דין. המבקש סבור כי אין להתנות פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בשאלת הייצוג המשפטי על ידי עורך דין. כמו כן, אי תשלום הוצאות בית המשפט קמא, אינו שיקול ראוי שלא לפטור את המבקש כאמור בבקשתו. כך, שכן אין למבקש, לאור מצבו הכלכלי, אפשרות כלכלית לתשלום ההוצאות שנפסקו נגדו ואילו היה משלם את ההוצאות שנפסקו לחובתו הייתה נטענת נגדו טענה כי תשלום ההוצאות מלמד על יכולתו הכלכלית. זאת ועוד, בערעורו חולק המבקש על גובה ההוצאות שחויב בהן ומכל מקום, עירבון נועד להבטיח את סכום ההוצאות שיפסקו בערעור ואין כל אפשרות בדין לקבוע את סכום העירבון בשים לב לחיובים כספיים אחרים של המבקש, שלא נפרעו. לשם כך קיימים הליכי גבייה שעל המבקש להיפרע את המגיע לו לנקוט בהם. אשר למשיבים מס' 1 ,2 ו-5, טען המבקש שלא הגישו את תגובתם למרות שהבקשה נשלחה אליהם בדואר רשום. לפיכך, יש לראותם כמי שאינם מתנגדים לבקשה.

5.לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיבים ובערעור, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. אשר לפטור מאגרה, הרי שנוכח עמדת המדינה ונוכח היות ההליך מגלה עילה, מופטרים המערערים מתשלום האגרה בהליך זה. יחד עם זאת, לא מצאתי יסוד לפטור את המערערים כליל מחובת הפקדת ערבון בהליך זה. תכלית הערבון הנה הבטחת יכולתו של הצד השני להיפרע בגין הוצאותיו, כי יפסקו. בהקשר זה יש ויש חשיבות לשאלה אם שולמו הוצאות בהליך קודם שכן בכך יש כדי להעיד על הסיכון לו חשוף המשיב באי הפקדת ערבון. כך הוא המקרה דנן בו ההוצאות שנפסקו טרם שולמו. עצם הכוונה להשיג בערעור על שיעור ההוצאות שנפסקו אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה שעיקרו השאלה אם יעמוד המבקש בתשלום הוצאות שיפסקו ללא הפקדת ערבון מתאים. זאת ועוד, שאלת הייצוג המשפטי אינה עומדת לרועץ כמובן לבעל הדין, אולם ככל שיש בה כדי להעיד על יכולת כלכלית – בוודאי שהיא שיקול שניתן לקחת בחשבון במסגרת בקשה לפטור מערבון, וכך הוא המצב במקרה דנן. על רקע זה, נותרת בפני שאלת מצבם הכלכלי של המערערים לאשורו. נראה כי אין חולק לגבי טענות המערערים בנוגע למצבם הכלכלי. נוכח מצבו הבריאותי של הבן, כמו גם מחלות שונות של ההורים, ברי כי הנטל הכלכלי על המערער הוא משמעותי, שעה שכושר ההשתכרות שלו אינו גבוה. יחד עם זאת, לא צורפו תדפיסי חשבון בנק כמו גם ראיות על יכולת להסתייע בצדדים שלישיים לעניין זה. הנימוק העיקרי שהובא לסתירת טענותיהם היה חילופי הדברים בין המערער לנציג משיבה מס' 3 לעניין רכישת הנכס. אולם, בעניין זה הוגשו בפני תצהירים סותרים, שלא ניתן להכריע ביניהם במסגרת ההליך שבפני. אשר לסיכויי ההליך, לא מצאתי כי אלו מן הגבוהים, שעה שפסק דינו של בית המשפט המחוזי בהיר ומנומק, ויש בו ממצאים לא פשוטים – בלשון המעטה – כלפי המערער והתנהגותו במסגרת ההליך כולו. המערער אף חויב בהוצאות בסך 30,000 ₪. בשים לב לכלל נסיבות העניין נראה לי כי ניתן בנסיבות המקרה להעמיד את סכום הערבון על סכום מופחת של 20,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 21 יום מעת ההמצאה שאם לא כן ידחה ההליך ללא התראה נוספת.