ע"א 11001/08 הרב צבי ביאלוסטוצקי נ. יהושע ערבליך

לפניי שלוש בקשות שהוגשו במסגרת ערעור הפסלות שבכותרת.

1.

בבקשה אחת מבקשים משיבים 1 ו-2 את מחיקתו של משיב 3 מכתב הערעור, בטענה כי הוא כלל אינו צד להליך בבית המשפט המחוזי. לבקשה צורף פרוטוקול מבית המשפט המחוזי, בו משיב 3 אינו מופיע. המערער, בתגובה לכך, טען כי

המשיבים 1 ו-2 עצמם – שהינם יוזמי ההליך בבית המשפט המחוזי – צירפו את משיב 3 כמשיב לערעור. המערער צירף החלטות שיפוטיות שניתנו בהליך בבית המשפט קמא, בהן מופיע משיב 3 כבעל דין.

2.

בקשה שנייה היא בקשה מטעם המערער לתיקון כתב הערעור. הבקשה הוגשה ביום 4.5.2009 לאחר שמונה למערער עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי לייצגו בערעור. המערער מבקש להגיש הודעת ערעור חדשה ומתוקנת, מנוסחת על ידי עורך-דין, הנסמכת על הטיעונים המשפטיים והעובדתיים עליהם נסמך המערער בהודעת הערעור המקורית, כאשר בא-כוחו יוסיף עליהם כהנה וכהנה, ככל שיימצא מקום לכך.

3.

בקשה שלישית היא בקשה לסילוק התובענה על הסף, שהגישו משיבים 1 ו-2. בקשה זו מבוססת על הטענה כי המערער לא ציין את כתובת מגוריו אלא כתובת בדויה. המערער בתשובה לכך טען כי הינו אלמן אשר בגילו המתקדם אינו מחזיק בכתובת מגורים קבועה אלא מחלק את ימיו בין בתיהם של ילדיו ואחותו הסועדים אותו במחלותיו הקשות. המערער שימש כראש ישיבה שכתובתה הייתה ברח' סוקולוב 36 בבני ברק. גם לאחר שהישיבה הפסיקה לפעול כתובת זו ממשיכה לשמש אותו ככתובת לקבלת כתבי דואר עבור המערער, בשים לב לכך שאין לו כיום כתובת מגורים קבועה. הכתובת למסירת כתבי בי דין היא כיום אצל בא-כוחו, עו"ד אלקנה בישיץ.

4.

אדון בבקשות כסדרן. אשר לבקשה למחיקת משיב 3, נוכח ההחלטות השיפוטיות שהציג המערער, מהן עולה כי משיב 3, עו"ד יעקב פרידמן, היה בעל דין בבית המשפט המחוזי בהליכים נשוא הערעור, אין מקום למחיקתו מרשימת המשיבים (ראו, תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אשר לבקשה לתיקון כתב הערעור, לאור הסדרת ייצוגו המשפטי של המערער ובשים לב לחשיבותה של הזכות להיות מיוצג על ידי עורך-דין, באתי לכלל מסקנה כי יש לאפשר למערער להגיש הודעת ערעור מתוקנת, ובלבד שזו לא תחרוג מהטענות המהותיות שהעלה המערער בהודעת הערעור המקורית. הודעת ערעור מתוקנת תוגש תוך עשרה ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה בכללם). לבסוף, לא מצאתי מקום להורות על סילוק התובענה על הסף בשל אי ציון כתובת המגורים של המערער. אמנם, דומה כי נפל פגם בכך שבכותרת הערעור לא ציין המערער כתובת מגורים אלא כתובת של הישיבה בראשה עמד. עם זאת, דומה כי המדובר בפגם הניתן לתיקון. הסנקציה שהתבקשה על ידי משיבים 1 ו-2 – סילוק הערעור על הסף – היא סנקציה קיצונית כאשר היא באה בתגובה לפגם דיוני. מקום בו קיימת אפשרות לתקן את המחדל, מבלי שנפגעה זכות מהותית של המשיב, יש לילך בדרך זו. אי ציון כתובת בעל הדין אינו פגם המצדיק, על פי רוב, מחיקת הערעור. הוא בא בגדרם של פגמים בהליך שניתן לתקנם בהתאם להוראות תקנה 524 ותקנה 526 לתקנות (ראו ע"א 2392/99 אשרז עיבוד נתונים בע''מ נ' איזיסופט בע''מ (לא פורסם, 29.3.2000). על המערער לתקן את הפגם במסגרת הודעת הערעור המתוקנת, בכך שיציין את הכתובת בה הוא מתגורר בפועל. לעניין זה אין מניעה מלציין את הכתובת של מי מילדיו אצלו הוא מתגורר.

בנסיבות העניין, כל צד ישא בהוצאותיו.