ע"א 11101/03 מוסא חביבאללה נ. סטארפלסט תעשיות בע"מ

המערער יליד 1971 נפגע בתאונת עבודה בחודש ינואר 1996, עת שעבד בשירותה של המשיבה – היא המערערת שכנגד. הוא נחבל קשות בכף-ידו בעת שביקש לתקן מכונה ליציקת תבניות פלסטיק כשידו הייתה נתונה בתוך המכונה נסגרה עליה דלת המכונה בחוזקה ומעכה אותה. בית-המשפט המחוזי מצא, כי המשיבה התרשלה בניהול מפעלה וכי היא חבה בנזקיו של המערער. עם זאת, קבע בית-המשפט כי בנסיבות הענין עולה תרומת רשלנותו של המערער לכדי 25%, כשהנחות אלה בידיו אמד את נזקיו של המערער.

הערעור מופנה כנגד מיעוט הפיצויים שנפסקו וכנגד הבחירה לזקוף לחובתו של המערער אשם תורם. הערעור שכנגד מופנה כנגד העובדה שלא נוכה מסכום הפיצויים סכום המשקף גמלה רעיונית של המוסד לביטוח לאומי. המערערת שכנגד סבורה גם, כי ראוי היה להעריך את אשמו התורם של המערער בשיעור גבוה יותר.

לאחר ששמענו את טענות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי ראוי להתערב בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בשניים אלה: ראשית, אכן, המערער התרשל בעת שבחר לתקן את המכונה בדרך בה נהג, אלא שבית-המשפט הפריז בהערכת שיעור התרשלותו. בנסיבות הכוללות של המקרה היינו מעמידים את שיעור האשם התורם על 15%; שנית, בית-המשפט מיעט בפסיקת הפיצויים בגין הנזק שאינו נזק ממון בהתחשב במהות הפגיעות מהן סובל המערער. בגילו של המערער ובסבל שהיה מנת חלקו ואשר יהיה מנת חלקו גם בעתיד ראוי היה לפסוק לו פיצוי בסכום גבוה יותר. גם במובן זה מתקבל הערעור ותחת הסכום של 75,000 ש"ח שנפסק למערער בראש נזק זה יבוא הסכום של 150,000 ש"ח נכון למועד פסק-הדין בבית-המשפט המחוזי.

המשיבה תישא בהוצאות הערעור וכן בשכר טירחת עורך-דין המערער בסכום של 20,000 ש"ח.