פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 1117/15 אילן רוזנפלד נ. . מינהל מקרקעי ישראל / מחוז צפון

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הבטחה שלטונית להקצאת קרקעערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בתביעה הצהרתית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה תביעה הצהרתית לחיוב רשות מקרקעי ישראל לערוך הסכם הקצאת קרקע מכוח הבטחה שלטונית. נקבע כי המשוכה להוכחת הבטחה שלטונית גבוהה, וכי פסק הדין המחוזי עומד בדרישות תקנה 460(ב) ואינו מגלה טעות. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

המערער תבע מתן פסק דין הצהרתי שהמשיבה, רשות מקרקעי ישראל, מחויבת לערוך עמו הסכם להקצאת קרקע מכוח הבטחה שלטונית. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה לאחר שבחן את התנאים לקיומה של הבטחה שלטונית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הרשות מחויבת לערוך למערער הסכם להקצאת קרקע מכוח הבטחה שלטונית שניתנה לו?

הלכות

  1. 1

    המשוכה להוכחת טענה להבטחה שלטונית היא גבוהה, ואינה נגזרת רק מהבנה סובייקטיבית של הטוען.

    ״לכן, אין תימה, כי המשוכה להוכחת טענה זו הינה גבוהה, ובוודאי שאינה נגזרת רק מהבנה סובייקטיבית של הטוען אותה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הבטחה שלטונית
  • הקצאת קרקע
  • רשות מקרקעי ישראל
  • ממצאים עובדתיים
  • סעד מבוקש
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו

כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א

1117/15

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

כבוד השופט צ' זילברטל

כבוד השופטת ע' ברון

המערער:

אילן רוזנפלד

נ ג ד

המשיבה:

רשות מקרקעי ישראל / מחוז צפון

ערעור על פסק דינו

של בית המשפט המחוזי נצרת מיום 14.08.2014 בת"א 30817-10-10 שניתן על ידי

כבוד השופטת נ' מוניץ

תאריך הישיבה:

ט"ז בחשון התשע"ז

(17.11.2016)

בשם המערער:

בעצמו

בשם המשיבה:

עו"ד שמרית גולן

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

מונח בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (30817-10-10, כבוד השופטת נ' מוניץ ), בגדרו נדחתה תביעת המערער למתן פסק דין ההצהרתי שהמשיבה, רשות מקרקעי ישראל, מחויבת לערוך עמו הסכם להקצאת קרקע מכוח הבטחה שלטונית שניתנה לו.

שמענו את טענות הצדדים ועיינו בחומר, לרבות הראיות שהוגשו במהלך הדיון. יש והסעד המבוקש תוחם את התוצאה. בית המשפט המחוזי בחן אם התקיימו במקרנו התנאים הקפדניים לקיומה של הבטחה שלטונית. בקצירת האומר, נאמר כי ההסכם השלטוני מטבעו אינו עניין פרטי בין הצדדים – הרשות והיחיד – אלא נוגע לציבור בכללותו. לכן, אין תימה, כי המשוכה להוכחת טענה זו הינה גבוהה, ובוודאי שאינה נגזרת רק מהבנה סובייקטיבית של הטוען אותה.

בראיה זו, נאמר כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי עונה על דרישות תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. לא מצאנו מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין. ממצאים אלה תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע בית המשפט המחוזי, שאינה מגלה כל טעות.

ההכרעה דנן מתייחסת לסעד המבוקש - ואינה מביעה עמדה לכאן או לכאן לגבי זכויות אפשריות אחרות של המערער ביחס למקרה, ככל שישנן.

הערעור נדחה. בנסיבות העניין, החלטנו להימנע מעשיית צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז

בחשון התשע"ז (17.11.2016).

ש ו פ ט

ש

ו פ ט

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1המשוכה להוכחת טענה להבטחה שלטונית היא גבוהה, ואינה נגזרת רק מהבנה סובייקטיבית של הטוען.