ע"א 11368/05 פרוייקטים אורנים מבנים (1994) בע"מ נ. מחנה דוד השקעות בע"מ

בפניי בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור שהוגש על ידי המבקשת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ד' פלפל ), אשר דחה את תביעת המבקשת לאכיפת הסכם קומבינציה שנכרת בינה לבין המשיבים.

1.המבקשת הינה חברה קבלנית והמשיבים הם בעליהם הרשומים, בחלקים שונים, של מספר חלקות מקרקעין בתל-אביב. על-פי הנטען בבקשה, בין המבקשת למשיבים התנהל משא ומתן ביחס להקמת מבנה מגורים חדש על החלקות האמורות. בעקבות המשא ומתן נערכו מספר מסמכים שאודות משמעותם ותוקפם התדיינו הצדדים בבית המשפט המחוזי. בעוד שהמבקשת טענה כי במסמכים האמורים התגבש הסכם קומבינציה תקף, טענו המשיבים כי מדובר בטיוטות בלבד שלא עלו כדי הסכם מחייב. מכל מקום, כך נטען, העסקה האמורה לא דווחה לרשויות המס בעת שנחתמו המסמכים המגבשים אותה שכן הצדדים ביקשו להמתין ולראות אם יעלה בידי המבקשת להביא לשינוי הת.ב.ע. ולהגדלת אחוזי הבניה בחלקות. לאחר שהושג השינוי המיוחל בת.ב.ע. ביקשה המבקשת לממש את הסכם הקומבינציה אך, לטענתה, בשלב זה התחרטו המשיבים וביקשו לסגת מההסכמה המקורית. על-פי גרסת המבקשת, חזרתם של המשיבים מההסכמה המקורית נבעה מחששם כי באופן שבו נערכה עסקת הקומבינציה הם יחוייבו בתשלום מס גבוה ומדעתם כי ניתן לתכנן את ביצוע העסקה באופן טוב יותר מבחינת החיוב במס. בשל סירובם של המשיבים לאפשר את מימוש העסקה הגישה המבקשת את תביעתה לבית המשפט המחוזי ובה עתרה לאכיפת ההסכם.

בתשובתם לתביעה טענו המשיבים כי המסמכים שנערכו אינם מגבשים הסכם קומבינציה מחייב וכי אין עולה מהם גמירות דעת של הצדדים להתקשר בחוזה תקף. מכל מקום, טענו המשיבים, בשל העובדה שהעסקה לא דווחה לרשויות המס, מדובר בהסכם בלתי חוקי שדינו ממילא להתבטל.

2.בית המשפט המחוזי בחן את התביעה בשני שלבים. בשלב הראשון בחן בית המשפט את תוקפו של ההסכם שנערך בין הצדדים ובענין זה קיבל בית המשפט את עמדת המבקשת. בית המשפט קבע כי בין הצדדים נחתם הסכם קומבינציה מחייב לכל דבר וענין אשר הותנה בכך שהמבקשת תצליח להביא לשינוי הת.ב.ע. כך שאחוזי הבניה בחלקות יגדלו. בית המשפט בחן את תוכן המסמכים השונים וקבע כי מתקיימת בהם מסוימות וגמירות דעת וכי מלשונם עולה שהצדדים אכן התכוונו להתקשר בהסכם מחייב. בשלב השני בחן בית המשפט את הטענה בדבר אי חוקיות ההסכם ובענין זה קבע בית המשפט כי אכן מדובר בהסכם בלתי חוקי שאין לאוכפו. בית המשפט קבע כי הימנעות הצדדים מלדווח אודות העסקה לרשויות המס הופכת את ההסכם ביניהם לבלתי חוקי וכי אין מתקיימות במקרה דנן נסיבות מיוחדות המצדיקות את אכיפת ההסכם על אף הפגם שנפל בו. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעת המבקשת.

3.על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור מטעם המבקשת ובמסגרתו הוגשה הבקשה שבפניי למתן סעד זמני לתקופת הערעור. בבקשה נטען כי סיכויי הערעור הינם טובים שכן בית המשפט המחוזי שגה בבטלו את ההסכם התקף שנכרת בין הצדדים אך ורק בשל אי הדיווח לרשויות המס. על-פי הנטען, אי הדיווח לרשויות המס הינו בגדר פגם בהסכם מן הסוג שאינו יורד לשורשו ומביא לבטלותו. לטענת המבקשת, ההתמודדות עם ההימנעות מהדיווח אודות ההסכם נעשית במסגרת דיני המס וכי אין לענין זה השפעה כה משמעותית על המישור החוזי בין הצדדים. בנוסף נטען בבקשה כי בהעדר סעד זמני לתקופת הערעור יאבדו סיכוייה של המבקשת לאכוף את ההסכם שכן המשיבים הודיעו שהם מתכננים להתקשר עם חברה אחרת לצורך ביצוע פרויקט הבנייה בחלקותיהם.

בתגובתם לבקשה טענו המשיבים כי אין ליתן במקרה דנן סעד זמני לתקופת הערעור שכן אין מתקיימים התנאים לכך. על-פי טענתם, סיכויי הערעור אינם טובים ומכל מקום, מאזן הנוחות נוטה לטובתם שכן הנזק שייגרם להם עקב מתן הסעד הזמני הינו נרחב בהרבה מהנזק הכלכלי גרידא שעשוי להיגרם למבקשת.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. גם מבלי לנקוט עמדה ביחס לסיכויי הערעור, לכאורה אין מדובר בערעור מופרך על פניו. בית המשפט המחוזי קבע כי החוזה בטל בשל הפגם שדבק בו, והמבקשת מעלה את השאלה אם אכן הפגם האמור מצדיק, בנסיבות המקרה דנן, את הקביעה כי החוזה בין הצדדים בטל ואין לאוכפו. הימנעות ממתן הסעד הזמני עלולה לסכל את סיכויי הערעור מבחינה מעשית. באשר למאזן הנוחות הרי לא שוכנעתי כי הנזק שעלול להיגרם למשיבים עולה על הנזק שעלול להיגרם למבקשת ובשני המקרים מדובר בנזק כלכלי גרידא. מכל מקום, ספק אם בנסיבות המקרה דנן, בהתחשב בסוג הפגם שנפל בהסכם, יהיה זה מוצדק בשלב זה להתחשב בשיקול האמור לטובת המשיבים.

5.אשר על כן, הבקשה לסעד זמני לתקופת הערעור מתקבלת ובנסיבות אלה לא ראיתי להידרש לבקשת המבקשת להגיש תגובה מטעמה לתגובת המשיבים. בבקשה שהוגשה התבקש רישומה של הערת אזהרה לטובת המבקשת על חלקות המשיבים אולם מהבקשה עולה כי הערה כזו רשומה כבר בפנקסי המקרקעין. בהחלטתי מיום 11.12.05 ניתן צו ארעי למניעת ביצוע שינויים ברישום הזכויות ביחס לחלקות המשיבים. בנסיבות אלה, אין טעם ברישום הערה נוספת ואני מורה בזאת כי הערת האזהרה הקיימת תישאר על כנה עד למתן ההכרעה בערעור.

להבטחת נזקיהם של המשיבים תפקיד המבקשת בבית המשפט בתוך 14 ימים ערבות בנקאית צמודה ובלתי מוגבלת בזמן על סך של 500,000₪. המשיבים 1-4 ישלמו למבקשת שכר טרחת עורך דין בגין הבקשה בסכום של 10,000₪.