החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 1148/97 דיאב צובחי נ. זידאני אחמד

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · ביטול החלטה על דחיית ערעור בשל אי הפקדת ערבוןבקשה לביטול פסק דין שניתן בבית המשפט העליון בדחיית ערעור בשל אי הפקדת ערבון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לביטול החלטה שבה נדחה ערעור עקב אי הפקדת ערבון. נקבע כי ההחלטה היא פסק דין שיש להשיג עליו בערעור לפי סעיף 96(ה) לחוק בתי המשפט. לחלופין, נדחתה הבקשה לגופה, שכן המבקשים לא הגיבו להחלטות ולא הסבירו את האיחור בהפקדת הערבון.

העובדות

המערערים הגישו ערעור לבית המשפט העליון ונדרשו להפקיד ערבון, אך לא הפקידו אותו ולא ביקשו ארכה. הרשמת נתנה התרעה על דחיית הערעור, והמערערים לא הגיבו לה. לאחר מכן הוגשה בקשה לביטול פסק הדין בטענת מצב כלכלי קשה, שנטענה באופן סתמי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן לבקש ביטול פסק דין שניתן בדחיית ערעור בשל אי הפקדת ערבון בדרך של בקשה, או שיש להשיג עליו בערעור?
  2. 2.האם יש מקום לביטול פסק הדין כאשר המבקשים לא הגיבו להחלטה המזהירה ולא הפקידו את הערבון, וטענתם לקושי כלכלי נטענה באופן סתמי?

הלכות

  1. 1

    החלטה על דחיית ערעור בשל אי הפקדת ערבון היא פסק דין, ולכן יש להשיג עליה בערעור ולא בבקשה לביטול.

    ״ההחלטה מיום 15.3.98 בה נדחה הערעור עקב אי הפקדת ערבון הוא פסק דין״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בקשה לביטול פסק דין מחייבת ציון טעם לביטולו, וללא טעם כזה דינה להידחות.

    ״המערערים לא מציינים שום טעם לביטולו של פסק דין. אך מטעם זה, דין הבקשה להידחות.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערבון
  • דחיית ערעור
  • אי הפקדת ערבון
  • ביטול פסק דין
  • בקשה לביטול
  • פסק דין
  • ערעור
  • מצב כלכלי קשה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

ע"א

1148/97

בפני:

כבוד הרשמת מ' אגמון

המערערים

:

1.

דיאב צובחי

2.

דיאב מוחמד

3.

דיאב עבדאללה

4.

דיאב נוהא

5.

דיאב פתחיה

6.

דיאב צפיה

7.

דיאב זינב

8.

דיאב יוסף

9.

דיאב צאלח

10.

דיאב עבדאלחמיד

11.

דיאב אחמד

12.

דיאב מופידה

נגד

המשיבים

:

1.

זידאני אחמד

2.

רשם המקרקעין

בקשה

לביטול החלטה

בשם

המערערים: עו"ד ז. כמאל

החלטה

בבקשה שבפני מתבקש ביטול החלטה מיום 15.3.98, בה הוריתי על דחיית הערעור בשל אי הפקדת ערבון.

ראשית, יש לציין כי ההחלטה מיום 15.3.98 בה נדחה הערעור עקב אי הפקדת ערבון הוא פסק דין (ראו: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי , מהדורה שביעית, 1995, עמ' 829).

בכותרת הבקשה צויין, כי מדובר בבקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, ולא כך היא.

פסק הדין ניתן בעקבות החלטה קודמת, מיום 11.11.97, אשר הומצאה לבא כוח המערערים (המבקשים בבקשה זו) ביום 20.11.97, ובה ניתנה למערערים אפשרות ליתן טעם מדוע לא יידחה הערעור בשל אי הפקדת ערבון, כמצוות תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.

המערערים לא הגיבו כלל להחלטה זו. עקב שגגה נקבע הערעור לדיון במקום שתנתן החלטה על דחייתו. בעקבות בקשה שהגיש בא כוח המשיב הופנתה תשומת לב בית המשפט לתקלה זו, וניתנה ההחלטה הדוחה הערעור.

אין בבקשה שהוגשה מטעם המשיב כדי לשנות מהעובדה שניתנה למערערים הזדמנות להשמיע דברם, והם לא עשו כן.

לאור האמור, הדרך בה היה על המערערים לנקוט להשגת ביטול ההחלטה הוא בהגשת ערעור עליה לפי סעיף 96(ה) לחוק בתי המשפט {נוסח משולב], התשמ"ד1984-. המערערים לא מציינים שום טעם לביטולו של פסק דין. אך מטעם זה, דין הבקשה להידחות.

למעלה מהצורך אציין, שגם דין הבקשה לגופה להידחות.

הערעור הוגש לבית משפט זה ביום 10.2.97. בקשה להקטנת סכום הערבון נדחתה ביום 2.3.98 על ידי כב' הרשמת, השופטת אורית אפעל-גבאי, ונקבע כי על המערערים להפקיד הערבון תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה. החלטה זו הומצאה לבא כוח המערערים ביום 10.4.97.

המערערים לא הפקידו הערבון ולא ביקשו ארכה להפקדתו. ביום 11.11.97 נתנה כב' הרשמת התרעה על דחיית הערעור בשל אי הפקדת הערבון. כאמור לעיל, למרות שהחלטה זו הומצאה למערערים, הם לא הגיבו עליה, ולפיכך נדחה הערעור.

ביום 6.4.98 הוגשה הבקשה הנוכחית. בבקשה ובתצהיר שצורף לה נטען, באופן סתמי, כי המערערים נמצאים במצב כלכלי קשה ביותר, ומסיבה זו לא הצליחו להפקיד הערבון, וכי רק לאחרונה הצליחו להשיג הכסף הדרוש לשם כך. בשל כך, מבקשים המערערים את ביטול פסק הדין. בבקשה טוענים המערערים בדבר חשיבות הערעור לגביהם, אולם קיים פער גדול בין טענות אלה לבין התנהגותם בענין הפקדת הערבון. הטענות בדבר חוסר יכולתם של המערערים להפקיד את הערבון, נטענו באופן סתמי ואין בהן כדי להסביר את האיחור הרב, לא כל שכן את חוסר התגובה להחלטות בית המשפט.

המשיב מתנגד לבקשה, וטוען בניגוד לאמור בבקשה, כי קבלת הבקשה כעת, כשנה וחצי לאחר המועד המקורי להפקדת הערבון, תגרום לו לנזק רב.

לאור הנימוקים המפורטים לעיל, הבקשה לגופה דינה להידחות.

ניתנה היום, ל' בתשרי תשנ"ט (20.10.98).

מיכל אגמון, שופטת

ר

ש מ ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97011480.

P06

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בש"א 7044/98צובחי דיאב נ. אחמד זידאניהחלטה
  • בש"א 7044/98צובחי דיאב נ. אחמד זידאניהחלטה

הלכות

  1. 1החלטה על דחיית ערעור בשל אי הפקדת ערבון היא פסק דין, ולכן יש להשיג עליה בערעור ולא בבקשה לביטול.
  2. 2בקשה לביטול פסק דין מחייבת ציון טעם לביטולו, וללא טעם כזה דינה להידחות.