ע"א 11482/05 דוד אוזנה נ. פקיד שומה אשקלון

1.בפני בקשה להפחתת ערבון ולחילופין המרת ערובה. סכום הערבון נקבע על סך 25,000 ₪. המערער מבקש כי הערבון יופחת לסך של 5,000 ₪ בלבד ולחילופין שיומר בערבות צד ג' או התחייבות עצמית. המערער הוא בעל עסק לממכר פירות וירקות. הערעור נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר דחה את ערעור המערער על האופן בו ערך המשיב את שומתו לגבי שנים בהם לא קיבל את דוחותיו עקב פמים מהותיים אשר נפלו בהם (ואשר לגבי קיומם לא היתה מחלוקת), בכפוף לתיקון לפיו הכנסתו החייבת של המערער בשנים אלה תחושב על בסיס אחוז רווח של 33% מעלות המכירות ולא 35%.

2.לטענת המערער, אין באפשרותו לגייס את סכום הערבון כפי שנקבע. לפי הנטען, הוא מפרנס יחיד. לטענת המערער, הכנסתו החודשית היא בסך 8,000 ₪ ברוטו, הוא משלם דמי שכירות לחנותו, אשר הסתכמו בשנת 2005 בסך של 30,000 ₪, ביתו ממושכן במשכנתא והוא נושא בתשלומיה בשיעור חודשי של 1,700 ₪. עוד טוען המערער כי סיכויי הערעור טובים, שכן ערעורו מתבסס על חוות דעת מומחה.

3.על המבקש פטור מהפקדת ערבון או הפחתתו מוטל הנטל לפרוש בפני המשפט תשתית ראייתית המצדיקה זאת. נטל זה גובר, שעה שמבקש הפטור לא שילם לבעל הדין שכנגד את ההוצאות בהן חויב בבית המשפט קמא, כפי שלטענת המשיב אירע במקרה זה. אכן, המערער צירף לבקשתו אישור מטעם רואה חשבון לגבי גובה שכרו החודשי, אולם בכך אין די כדי להציג תמונה מלאה לגבי הכנסותיו והוצאותיו השוטפות, וזאת גם אם נתעלם מטענת המשיב לפיו יש ליתן את הדעת על כך שהערעור נשוא הדיון נסוב על שומה שהוצאה למבקש בשל הכנסות עסקיות לא מדווחות. על מנת לעמוד בנטל המוטל עליו לעניין זה, היה על המשיב לתמוך בקשתו באסמכתאות נוספות, כגון דפי חשבון בנק. כמו כן, המערער לא הבהיר האם בבעלותו נכסים העשויים לסייע לא לגייס את הממון הנדרש לצורך הפקדת הערבון. לטענת המשיב, על פי המידע המצוי במחשבי מס הכנסה, מצויים בבעלות או על שם המערער או בבעלות זוגתו, שני נכסי מקרקעין, ארבעה כלי רכב אשר מצבם לא ברור ושישה חשבונות בנק אשר מצבם לא ברור. המערער נדרש להתייחס לטענות אלה. בתגובתו הבהיר כי פרט לדירת מגוריו אין בבעלותו נכסי מקרקעין, כי בבעלותו משאית המשמשת אותו לעבודתו ובבעלות אשתו רכב ואין בבעלותו רכבים נוספים וכי שני כלי רכב אלו משועבדים לבנק להבטחת הלוואה. כמו כן הבהיר המערער כי ברשותו וברשות אשתו שלושה חשבונות בנק בלבד, אשר רק אחד מהם פעיל והוא ביתרת חובה גדולה. אכן, בדברים אלה יש כדי להבהיר במידת מה את מצבו הכלכלי של המערער, אולם לא באופן מלא. נוכח טענות המשיב, היה על המערער להבהיר, ברחל בתך הקטנה, האם יש לו או היה לו קשר כלשהו לרכוש שהוזכר בתגובת המשיב, כגון שהיה שייך לו בעבר ונמכר, או שמא רכוש זה מעולם לא היה בבעלותו ואין לא כל קשר אליו. כמו כן, לא ברור מדוע נמנע המערער מלהציג בפני בית המשפט העתק של דפי החשבון אשר לטענתו נמצא ביתרת חובה גדולה, על מנת לתמוך את טענותיו באסמכתא רלבנטית. זאת ועוד, המערער לא הבהיר האם באפשרותו להסתייע במעגל קרוביו על מנת לממן את סכום הערבון. אוסיף, כי לצורך ההליך שבפני, אין בידי לקבוע כי סיכויי ההליך טובים. בית המשפט קמא ביסס את מסקנתו על ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידו לפי הראיות שבאו בפניו, ובין היתר לפי חוות דעת מומחה מטעם המשיב. אין להניח כי ערכאת ערעור תתערב בממצאים אלה בנקל, כך במיוחד שעה שהמערער לא הציג בפני הערכאה הקודמת חוות דעת מטעמו והוא מבקש לעשות כן בערכאה זו, כאשר גם אם תוגש בעניין זה בקשה להוספת ראיה, לא ברור כלל כי בית המשפט ייעתר לה. זאת ועוד בקביעת גובה הערבון יש להתחשב גם בכך שבבית משפט קמא חויב המערער בהוצאות בסך 10,000 ₪. נוכח מכלול הנסיבות האמורות, אין בידי להיעתר לבקשת המערער להפחית את הערבון לסך של 5,000 ₪ או לחלופת ערובה. יחד עם זאת, נוכח מצבו הכלכלי הנטען, על רקע היותו מפרנס יחיד, וכן בשים לב לכך שהמערער אינו מיוצג, דבר התומך לכאורה בטענתו בדבר מצבו הכלכלי, יופחת סכון הערבון לסך של 15,000 ₪, אשר יופקדו תוך 21 יום, ולא – ידחה הערעור ללא צורך במתן הודעה נוספת.