פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 1153/01 גלי שיווק ראשון לציון בע"מ נ. רחל גורי

ניתן ביום

בקצרה

נזיקין · תאונת עבודה - אחריות ונזק בניידות מוגברתערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתביעת נזיקין בגין תאונת עבודה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את הערעור בשאלת האחריות לתאונת עבודה, מאחר שלא מצא עילה להתערבות בממצאי בית המשפט המחוזי. בשאלת הנזק קבע כי יש לנכות מפיצוי הניידות המוגברת סך של 150,000 ש"ח, עלות ניידות שהייתה למשיבה גם ללא התאונה, בהסכמת בא כוחה. המערערות חויבו בהוצאות של 30,000 ש"ח ומע"מ.

העובדות

המשיבה נפגעה בתאונת עבודה אצל המערערת הראשונה בשנת 1986 ובעקבותיה נותרה עם מגבלות קשות בתנועה. בית המשפט המחוזי קבע אחריות מלאה של המעסיקה ללא תרומה מצד המשיבה וחייב בפיצוי בגין ניידות מוגברת בסך 513,000 ש"ח. הצדדים הסכימו לניכוי של 150,000 ש"ח מהפיצוי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש עילה להתערבות בית המשפט העליון בממצאי בית המשפט המחוזי לעניין נסיבות התאונה ואחריות המעסיקה
  2. 2.האם יש לנכות מפיצויי הניידות המוגברת את עלות הניידות שהייתה למשיבה גם ללא התאונה

הלכות

  1. 1

    בקביעת פיצוי בגין ניידות מוגברת יש לנכות את עלות הניידות שהייתה נדרשת גם ללא התאונה, בדרך של אמדן

    ״בקביעת סכום זה לא לקח בית המשפט המחוזי בחשבון את עלות הוצאות הניידות שהיו למשיבה אף לולא״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תאונת עבודה
  • אחריות
  • נזק
  • ניידות מוגברת
  • ניכוי
  • הוצאות ניידות
  • אמדן
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

1153/01

וערעור שכנגד

בפני:

כבוד השופט ת' אור

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופט א' א' לוי

המערער

ות

:

1. גלי שיווק ראשון לציון בע"מ

2. הפניקס הישראלי חברה

לביטוח בע"מ

נגד

המשיבים

:

1.

רחל גורי

2. זאב גורי

ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע

בת"א 3066/97 שניתן ביום 11.1.01 על ידי כבוד השופט א' לרון

תאריך הישיבה:

כג'

בתשרי התשס"ג

(

29.09.02

)

בשם

המערער

ות:

עו"ד דוד אור-חן

בשם

המשיבים

:

עו"ד ישראל וינברג ועו"ד גיורא אבן צור

פסק-דין

בית המשפט המחוזי חייב את המערערות לשלם למשיבה הראשונה את נזקיה בתאונת עבודה בה נפגעה במהלך עבודתה אצל המערערת הראשונה ביום 20.8.86. בית המשפט המחוזי קבע את אחריותה של המערערת הראשונה לקרות התאונה, מבלי שהמשיבה תרמה לקרותה. בפנינו ניסה בא כוח המערערות לתקוף את הממצאים והמסקנות של בית המשפט המחוזי לעניין נסיבות קרות התאונה והאחריות לה. הגענו למסקנה, שאין עילה להתערבותנו בממצאיו ובמסקנתו של בית המשפט המחוזי, ולפיכך הערעור - ככל שהוא נוגע לשאלת האחריות - נדחה.

גם בשאלת גובה הנזק אין עילה להתערבותנו, פרט לנושא אחד. בית המשפט המחוזי חייב את המערערות לפצות את המשיבה בסכום של 513,000 ש"ח בגין ניידות מוגברת עקב מגבלותיה הקשות של המשיבה בתנועה. בקביעת סכום זה לא לקח בית המשפט המחוזי בחשבון את עלות הוצאות הניידות שהיו למשיבה אף לולא התאונה, אותן צריך היה לנכות מסכום ההוצאות על ניידות הצפויות לה. בנסיבות אלה,יש לנכות, בדרך אמדן, סכום של 150,000 ש"ח מהפיצויים שנפסקו למשיבה, סכום שבא כוח המשיבה הסכים לניכויו.

ערעור המערערות מתקבל, במובן זה שמהסכום שנפסק למשיבה ינוכה סכום של 150,000 ש"ח ליום פסק הדין בבית המשפט המחוזי.

בא כוח המשיבה הסכים בפנינו לדחיית הערעור שכנגד, והוא נדחה בזה. הוא גם הסכים להפחתה כאמור מפסק הדין. לעומתו עמדו המערערות על ערעורן, הן בשאלת האחריות והן בשאלת גובה הנזק בפרטים שונים שלו. בנסיבות אלה תשלמנה המערערות למשיבה הוצאות ערעור זה בסך 30,000 ש"ח ומע"מ.

ניתן היום, כג' בתשרי התשס"ג

(29.9.2002).

ש ו פ

ט ש ו פ ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בקביעת פיצוי בגין ניידות מוגברת יש לנכות את עלות הניידות שהייתה נדרשת גם ללא התאונה, בדרך של אמדן