ע"א 11580/05גבריאל גרוס נ. בנק איגוד לישראל בע"מ

1.איני רואה לנכון להיעתר לבקשה, המכוונת להביא להתלייתה, עד להכרעה בערעור, של החלטה שדחתה את התנגדותו של המבקש להתראת פשיטת רגל.

2.ההחלטה לדחות את ההתנגדות ניתנה ביום 31.10.05. ערעור הוגש לבית משפט זה ביום 15.12.05. בעקבות דחיית ההתנגדות הגיש המשיב במועד כלשהו בקשה לצו כינוס נגד המבקש. הדיון בבקשה זו נקבע בבית המשפט המחוזי ליום 1.5.06, היינו מחר. הודעה על דבר הדיון נמסרה לפרקליטי המבקש ביום 21.2.06. בקשה לעיכוב ביצוע (היינו להתליית פועלה של ההחלטה הדוחה את ההתנגדות) ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 23.3.04. הבקשה דנא לעיכוב ביצוע הוגשה אך ביום 27.4.06, היינו ארבעה ימים לפני מועד הדיון בבקשה לצו כינוס. התיאור של השתלשלות העניינים עד הלום מצביע בבירור על כך שהבקשה שבפניי הוגשה באיחור רב. מדובר באיחור כה משמעותי עד שלא ניתן אף לקיים דיון בבקשה במעמד שני הצדדים לפני יום 1.5.06.

3.זאת ועוד, מתברר כי בגדר הערעור התלוי בבית משפט זה נערך דיון מקדמי ביום 9.4.06 (בפני חברתי השופטת א' חיות). באותו דיון הועלתה הצעת פשרה. פרקליטו של המבקש (המערער) נתבקש ליתן הודעה עד ליום 24.4.06. בבקשה דנא נאמר, כי פרקליטו של המבקש מסר הודעה לפיה הוא מבקש להמתין 21 ימים נוספים, שכן מעוניין הוא להגיע להסדר עם הבנק. אין שום הסבר מדוע הדבר לא היה אפשרי עובר לדיון הקבוע מחר בבית המשפט המחוזי.

4.הנסיבות המתוארות אינן מצדיקות ליתן עיכוב ביצוע בדקה התשעים ממש. כמובן, שאינני מביע כל עמדה באשר לאפשרות של דחיית הדיון הקבוע בבית המשפט המחוזי או לגבי אפשרויות אחרות.

5.הבקשה נדחית בלא שנדרשת תשובה (ולמעשה בלא שניתן כלל לבקשה בשל קוצר הזמן).