ע"א 11676/05 איריס סלוק טאייב נ. כונס הנכסים הרישמי

1.בפני בקשה לפטור מאגרה וערבון בערעור שבכותרת. הערעור נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת המערערת להכריז עליה כפושטת רגל. המשיב אינו חולק על מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת. כמו כן, על פני הדברים, אין לומר שההליך אינו מגלה עילה. במצב דברים זה, פטורה המבקשת מתשלום אגרה.

2.אשר לערבון, בהקשר זה, לא די להצביע על חוסר יכולת כלכלית של יוזם ההליך לצורך מתן פטור מערבון. תנאי מצטבר נוסף הוא, שעל מבקש הפטור מוטל הנטל להראות כי סיכויי ההליך טובים (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר , פ"ד מד(2) 383). אכן, כאשר על המדוכה ניצבת שאלת כשירותו הכלכלית של המבקש, כגון בהליכים של פשיטת רגל, הנטייה היא לייחס לשיקול זה פחות חשיבות (ע"א 4385/01 אלון נורית נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד נה(5) 361). זאת, על מנת למנוע "מעגל קסמים" אשר ימנע מאדם מיעוט יכולת לטעון טענות בדבר מצבו הכלכלי. אולם הלכה זו אינה מופעלת באופן אוטומטי, אלא היא נתונה לשיקול דעת (ראו לדוגמא: דנ"א 1952/02 יהושע בן ציון נ' מפרק בנק א"י בריטיניה , תק-על 2000(2) 429). בנסיבות המקרה דנן, בקשת המערערת נדחתה מהטעם שבית משפט סבר כי המערערת לא הרימה את הנטל להוכיח שחובותיה נוצרו שלא בתום לב. עיון בפסק דינו של בית המשפט קמא ובערעור מעלה כי סיכויי הערעור אינם טובים במידה המצדיקה פטור מערבון. יחד עם זאת, בשים לב למצבה הכלכלי של המערערת, אשר כאמור, אינו שנוי במחלוקת, ואשר בעטיו אין להניח כי ייפסקו לחובתה הוצאות בסכום גבוה, ובהתחשב בכך שבבית משפט קמא לא נפסקו הוצאות, יועמד סכום הערבון על סך 3,000 ₪ אשר יופקדו תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו.

בשולי הדברים אתייחס לטענת המשיב, כי משלא ניתן בעניינה של המערערת צו לכינוס נכסיה, אין הוא מייצג יותר את כלל נושיה, ואשר על כן עליה לצרפם לערעור ולבקשה שבפני. אכן, בבש"א 2496/92 ברנמילר נ' כונס הנכסים הרשמי , תק-על 92(2), 2126 נקבעה הלכה ברוח זו לגבי בקשה לעיכוב הליכים לאחר שבוטל צו כינוס נכסים או כאשר הוגש ערעור על החלטה לבטל צו כינוס (ראו גם: ע"א 2642/03 חרזאן מרואן נ' כונס הנכסים הרשמי , דינים עליון, כרך סד, 641; ע"א 5804/02 טייב נ' כונס הנכסים הרשמי , תק-על 2002(3) 1075). יחד עם זאת, יצוין, כי בע"א 1561/03 ישראל דוד נ' כונס הנכסים הרשמי , דינים עליון, כרך פד, 109, הושארה שאלה זו בצריך עיון. מכל מקום, לצורך ההליך המקדמי שבפני, די לי בכך שכונס הנכסים הרשמי, שהוא צד להליך, מייצג את האינטרס הקיבוצי של כלל הנושים. זאת, שכן ברי כי עצימות פגיעה אפשרית בנושי המערערת עקב החלטתי היא נמוכה בהרבה מהפגיעה האפשרית העלולה להיגרם להם עקב החלטה בהליך העיקרי. כמו כן, החלטתי ניתנת לשינוי במובן זה שהוספת משיבים עשוי להוות שיקול להיעתר לבקשה להגדלת עירבון, אם בקשה כזו תוגש בהמשך.