ע"א 117/06 יהודה רופא נ. האפוטרופוס הכללי הנאמן הציבורי

לפני בקשה לפסיקת הוצאות.

לצורך דיון בבקשה אתאר בקצרה את ההליכים שקדמו לה.

1.ההליך שבכותרת הוגש ביום 3.1.06. בהודעת הערעור נטען כי הערעור הוגש במועד, למרות שפסק דינו של בית משפט קמא ניתן ביום 2.9.04, שכן לטענת המערער פסק הדין לא הומצא לו. המערער התחייב להשלים את כל המסמכים הנדרשים שלא צורפו להודעת הערעור. ביום 31.1.06 הגיש המערער בקשה לפטור מתשלום אגרה ולאיחוד הדיון עם ע"א 10011/04. בתגובת המשיבים 2 נטען כי המערער "מחק עצמו בפועל" מההליכים שהתנהלו בבית משפט קמא. בהחלטתי מיום 5.2.06 ציינתי כי עיון בפסק דינו של בית משפט קמא מעלה שהמערער לא היה בעל דין בערכאה זו ולפיכך על פני הדברים אין לו מעמד להגיש ערעור על פסק הדין. במצב דברים זה, אפשרתי למערער להבהיר את מעמדו בהליך שבכותרת. מתגובת המערער עלה כי הוא צורף להליך בבית משפט קמא בהתאם לפסק דין של כבוד השופטת ה' גרסטל מיום 20.4.03. נוכח הודעת המערער, התבקשה תגובת המשיב בנוגע לשאלה האם בשלב מאוחר יותר נמחק המערער מהיותו צד לדיון. המשיבים 2 הגישו תגובה מנומקת אשר הבהירה את טענתם לפיה, בפועל, המערער זנח את ההליך שהתנהל בבית משפט קמא. בהחלטתי מיום 6.4.06 התבקשה תגובת המערער לטענות המשיבים. המערער לא הגיב לטענות המשיבים 2 למרות שהחלטתי הומצאה לו כדין. בהחלטתי מיום 16.5.06 אפשרתי למערער להסיר את מחדלו, אולם המערער לא עשה כן. ביום 25.6.06 הוגשה על ידי המשיבים 2 בקשה למחיקת ההליך. בהחלטתי מיום 2.7.06 אפשרתי למערער בפעם נוספת, להסיר את מחדלו ולא – ימחק ההליך מחוסר מעש. ביום 20.8.06 הוגשה על ידי המשיבים בקשה למתן החלטה בבקשתה למחיקת ההליך. בהחלטתי מיום 28.9.06 הורתי על מחיקת ההליך מחוסר מעש. ביום 15.10.06 הוגשה על ידי המשיבים 2 בקשה לפסיקת הוצאות בהליך שבכותרת. בהחלטתי מיום 18.10.06 התבקשה תגובת המערער. ביום 12.11.06 הוגשה על ידי המשיבים 2 בקשה למתן החלטה. לבקשה צורפו אסמכתאות לפיהן החלטתי הומצאה למערער כדין.

2.לאחר ששקלתי את בקשתם של המשיבים 2, ובהעדר התייחסות מטעם המערער, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. במסגרת ההליך שבכותרת התעוררה שאלה בדבר מעמדו של המערער להגיש את הערעור שבכותרת. בתחילת הדרך, טרח המערער לשתף פעולה לצורך בירור הסוגיה אולם לאחר זמן מה כל הניסיונות לקבל את תגובותיו בנדון עלו בתוהו. המערער לא הגיב להחלטות בית המשפט למרות שהן הומצאו לו כדין עד כי לבסוף לא היה מנוס ממחיקת ההליך מחוסר מעש. במצב דברים זה, הוטרדו המשיבים 2 לשווא בעריכת תגובות לטענותיו של המערער ובהגשת בקשות מטעמם נוכח התנהלותו. במצב דברים זה, בשים לב למספר הפעמים בהם נדרשו המשיבים 2 להגיב להחלטות בית המשפט או ליזום הליכים מטעמם, וכן בהתחשב באופן התנהלות המערער בתיק, ישא המערער בהוצאות המשיבים 2 בסך של 6,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו ועד למועד התשלום בפועל.