פסק-דיןעליוןבית המשפט העליון3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 118/56 אברהם קטעבי, ואח' נ' יוסף לוינסון

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: התקבל
חוזים · ביטול מכר מחמת מום ברירת מוםערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על פסק דין של בית משפט השלום

המערערים קנו קרקע שנתפסה בידי הצבא ותבעו השבת המחיר בטענת מום. בית המשפט העליון קבע שבית משפט השלום היה מוסמך לדון בתביעה, שכן אין מחלוקת על הבעלות, וכי הקונה רשאי לבטל את המכר בהודעה פשוטה. שאלת הוצאות המס נותרה פתוחה והוחזר הדיון לבית משפט השלום.

העובדות

המערערים קנו מהמשיב חלקות אדמה ושילמו את מחירן, והחלקות נרשמו על שמם בספרי האחוזה. לאחר מכן התברר שהקרקע נתפסה בידי הצבא זה מספר שנים ולא הייתה ניתנת לשימוש. המערערים תבעו השבת הכספים על בסיס רמאות וברירת מום.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם רשאי בית משפט מחוזי בשבתו לערעור לעורר מדעת עצמו את שאלת סמכות בית משפט השלום
  2. 2.האם בית משפט השלום היה מוסמך לדון בתביעה להשבת מחיר מקרקעין שנמכרו בתפיסה צבאית
  3. 3.האם רשאי קונה לבטל מכר מקרקעין מחמת מום בהודעה פשוטה ללא פנייה לבית המשפט
  4. 4.מי נושא בהוצאות מס ההעברה והארנונה הכרוכות בהחזרת הממכר לרישום מחדש

הלכות

  1. 1

    בית המשפט לערעורים רשאי להעלות מדעת עצמו את שאלת הסמכות של הערכאה הדיונית

    ״לדעתנו מותר גם מותר לו לביתדמשפט לערעורים להעלות מדעת עצמו את שאלת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    קיומו של מום מקנה לקונה זכות לבטל את המכר, ומי שמחזיר את הממכר רשאי לבטל את המכר בהודעה לצד השני ללא פנייה לבית המשפט

    ״לרעתנו רשאים היו המערערים לבטל את המכר עליידי הודעה פשוטה שהם דורשים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ברירת מום
  • השבת מחיר
  • ערעור
  • ספרי האחוזה
  • מס העברה
  • המג'לה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ערעור אזרחי מס' 118/56

אברהם קטעני ,ו 4-אח' נגד יוסף לוינסון

א

בבית"7המשפט העליון בשבתו כביתדמשפט לערעורים אזרחיים

/

[31,10.57] ,15.6.01

-

לפני מ*מ הנשיא

(חשין),

השופטים

זוםמן,

ויתקון

ב ד

מג'לה,

.

מציפים

38,

337,

242,

241,

341.

בוירהימתמת'מום --מקרקעים שגמכוו ונתברר כי הם תפוסים עליידי הצבא --סמכות בתי-

המשפט.

מוחר לביתיהמשפט לערעורים להעלות מדעת עצמו את שאלת הסמכות של בתייהמשפט שלמטה

- || 1תביעה להשבת המחיר על סמך ברירהימחמתימום במקרקעים אינה מעוררת כל שאלה בדבר בעלות

| 5במקרקעים ,ולפיבך מוסמך שופט'השלום לדון בה --קרקע שנמכרה כשהיא תפוסה למעשה על"ירי

הצבא ,יש לראותה כממבר הנגוע במום ,המקנה לקונים את הוכות לבטל את המכר --רשאים הקוגים

לבטל את המכר מדעת עצמם עלייוי הוועה פשוטה שהם דורשים השבת המיר ומוכנים להחזיר את

נושאיהמבר ,ואין הם חייבים לפנות בענין זה לבית"המשפט --שאלה היא מי חייב בתשלום מם ההעברה

במשרר ספדי האחוזה במקרה כגון זה.

פסקי"דין אנגליים שאוזכרן:

| )6871(, 99 ₪. 4,אזנת .א צמ/שס]1[ | 1

ה

ערעור על פסק-דינו של בית המשפם המחוזי ,תל אביבייפו (השופטים ב .כהג

מ .הרפזי. ,י שילה) ,מיום 17.4.56,ביתי"א 33/56,לפיו נתקבל ערעורו של המשיב ובוטל

פסק"דינו של ביתדמשפט השלום ביתי"א 5562/55.המחייב את המשיב לשלם למערערים

= 1סך של 067--לירות .העדעוד נתקבל והדין הוחזר לבית-הדין שלמטה.

1

גינצברג --בשם המערערים|

: 1

גוטר --בשם המשיב

פסק-דין

מ"מ הנשיא (חשין) :המערערים קנו כמה חלקות אדמה מאת המשיב ושילמו

|.מחירם .לאחר העברת החלקות עליידי המשיב ורישומם במשרד ספרי האחוזה בשם

+ 0פסקי'דין" ,כרך יא ,תשי"ז/תשייח"7591

.

207

ע"א 118/56

אברהם קטעבי .ואח' נגד יוסף לוינסון מ"מ הנשיא (חששיף

המערערים נתגלה ,כי הקרקע תפוסה בידי הצבא זה כמה שנים ,וכי אין המערערים יכןד לים להשתמש בה .לפיכך תבעו את כספם חזרה על סמך רמאות ובטענת ברירה מחמת

8

מום .ביתדמשפט השלום בתל-אביב ,שבו התבררה התביעה ,קבע כעובדה ,כי בעת ההעברה

3 3

לא ידע איש מבעלי-הדין על תפיסת הצבא .מטעם וה דחה את התביעה במירה שהיתת מבוססת על עילת רמאות .לעומת זה נעתר למערערים ופסק השבת המחיר על-סמך 5 הברירה מחמת מום .בית"-המשפט המחוזי ,בשבתו לערעור ,סבור היה ,כי בתביעה מתעוי | ררת שאלה של בעלות במקרקעין ,ואף כי ענין הסמכות לא נטען; לא בערעור ולא בבית- משפט השלום ,קיבל בית"המשפט המחוזי --ברוב דעות --את הערעור .ביטל את פסקי

דינו של בית"משפט השלום ודחה את התביעה מפני חוסר סמכותו של בית"משפט השלום | לדון בה.

| 2בערערר זה שלפנינו מתעוררות שלוש שאלות והן:

(א) האם רשאי בית-משפט מחוי ,בשבתו לערעור על פסקידין של ביתדמשפט |

שלום ,לעורר מדעת עצמו את שאלת סמבותן של בית-משפט השלום ,בלי |

ששאלה זו נסענה לפניו או לפני ביתדמשפט השלום?

|

(ב) האם צדק בית-המשפט המחוזי בקבעו חוסר סמכות במקרה דנן?

(ג) מי מהצדדים חייב לשאת בהוצאות הכרוכות בהחזרת הממכר ,אם ייקבע שבית* משפט השלום היה מוסמך לדון בתביעה?

| 3לדעתנו מותר גם מותר לו לביתדמשפט לערעורים להעלות מדעת עצמו את שאלת - הסמכות של בית"-המשפט --או בתייהמשפט --שלמטה ,אך פטורים אנו מלדון בבעיה זו בהרחבתייתר ,משום שתשובתנו על השאלה השניה היא שלילית .לדעתנו שגה הרוב בביתדהמשפט המחוזי ,בסברו שביתד"משפט השלום לא היה מוסמך לדון בתביעה .כל שאלה בדבר הבעלות במקרקעין נושא-המכר אינה מתעוררת כאן .וכל הכרעה בשאלת בעלות אינה דרושה במשפט זה ,לפי שאין חילוקי דעות בין בעלי-הדין בגוף העובדות:

הקונים מודים שקנו את הקרקע ושנרשמו כבעלים ,והמוכר מודה שמכר את הקרקע ושהעביר אותה במשרד ספרי האחוזה .מטעם זה לא באו המערערים --ובצדק לא באו -- בדרישה לתקן את הרישומים בספרי האחוזה ,שהרי בעצם הרישום .כלומר בהעברה הפורד מלית של קנין הבעלות ,לא חל כל פגם .הם דרו את כטפם חזרה מפני שהשתמשו בזכות של ברירה שניתנה להם בחוק ,לבטל את המכר ,ומפני שנכשלה התמורה שהובטחה להם בחוזה*המכר .השימוש בברירת המום ,כשהוא לעצמו ,אינו מביא לירי שינוי בעצם הבעלות ,כפי שסברן שופטי-הרוב ,אלא יוצר את החובה מטעם הלוקת להחזיר את הקניו למוכר בדרכים הקבועות בחוק להעברת בעלות .השאלה היא רק אם רשאי המוכר לעכב בידו את המחיר ,אף כי הקונה מוכן להחזיר לו את התמורה הפגומה שקיבל .שאלה זו אינה כרוכה כלל בשאלת הבעלות.

1008

+פסקיידין" ,כרך יא ,תשיייז/תשיייח"7591-

|

ע"א 118/56 .

אברהם קטעבי .ואח' נגד יוסף לוינסון מ"מ הנעויא (חשין)

| .4.ואשר לעצם זכותם של המערערים לדרוש את כספם חזרה :הם קנו קרקע כדי

לנצל אותה .לעבדה או לבנות עליה .קרקע זו תפוסה למעשה עליידי הצבא למן שנת ,8ובשנת 1952,כלומר זמן קצר לאחר קנייתה עליידי המערערים ,הוצא לגביה צו המאשר את התפיסה .במסיבות אלה תמימי-דעים אנו עם שופטת-השלום המלומדת ,כי הממכר היה נגוע מום ,במובן הסעיף 338של המג'לה .וכי מציאותו של מום זה מקנה לקונים את הזכות לבטל את המכר.

| 5בביתיהמשפם המחוזי נתעוררה גם השאלה אם רשאים היו המערערים במסיבות האמורות לבטל את המכר מדעת עצמם ,או שהיה עליהם לפנות בענין זה לבית-המשפט. לרעתנו רשאים היו המערערים לבטל את המכר עליידי הודעה פשוטה שהם דורשים השבת המחיר ומוכנים להחזיר את נושא"המכר .וזה הטעם לכך :אילו הסכימו בעלי-הדין בפירוש שהמערערים יהיו רשאים לבטל את המכר ולדרוש השבת כספם אם יארע מאורע מסויים ,אין ספק בכך שהם לא היו חייבים לפנות תחילה לביתיהמשפט ולקבל ממנו רשות על כך .עצם החזרת הממכר די היה בו כדי להקנות להם את הזכות לדרוש את כספם חזרה (ראה; )6871( ,)( ,סיוזףם .ל פץ6שסיז') .עכשיו ,שהחוק נתן להם למערערים את הברירה לבטל את המכר מחמת מום (סעיף 337של המג'לה) ,והם לא ויתרו על ברירתט זו (סעיפים --144),ג 42והמוכר אף הוא לא פירש את המום בשעת המכר (סעיף 141), דומה הדבר כאילו נעשתה זכות הברירה חלק בלתי-נפרד של החוזה שבין הצרדים, והמערערים רשאים לבטל את המכר מדעת עצמם.

= 6ואשר לשאלה השלישית שלעיל ,היינו ,מי חייב בתשלום מס ההעברה במשרד ספרי האחוזה .אין ספק .כי קונה הדורש השבת בספו בטענת מום ,חייב לטעון --כפי שטענו המערערים כאן --שהוא מוכן להחזיר את הממכר .כן מן הדין שיציין בית"המשפט ,בפסקו

השבה ,את חובת הקוגה להחויר את הממכר עם קבלת כספו חזרה .במקרים רגילים אין > החזרת הממכר כרוך בקשיים מיוחדים או בהוצאות מרובות .מה שאין כן במקרה שלפנינו. כאן חייבים המערערים ,עם קבלת בספם ,להוזיר את הבעלות במקרקפין ,כלומר לבקש רישומן מחדש של הקרקעות בשמו של המשיב ,ואין רישום בספרי האחוזה נעשה אלא

לאחר תשלום מסי' העברה וארנוגות רכוש .מסים אלה ,בידוע ,פעמים מצטברים לסכומים ניכרים .מתעוררת ,איפוא .השאלה ,מי חייב לשאת בהוצאות אלה --הקונה (שנהפך |

למוכר) או המוכר (שנהפך לקונה)? שאלה זו נכבדה היא ומן הראוי שגם בתידהמשפט שלמטה יתנו דעתם עליה .והואיל והיא נתעוררה רק לפנינו; ,בשלב הערעור ,אין אנו פוסקים בה סופית.

לפיכך הוחלט לקבל את הערעור ולהחזיר את הדין לביתדמשפט השלום לשם השלמה לאור ההערות הנ"ל. ההוצאות לפי התוצאות,

ניתן היום ,ו'* בחשון תשי"ח (.)7591.01.13

<> נפסקידין" ,כרך יאו תשי"ז/תשיייח'דור!

858

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בית המשפט לערעורים רשאי להעלות מדעת עצמו את שאלת הסמכות של הערכאה הדיונית
  2. 2קיומו של מום מקנה לקונה זכות לבטל את המכר, ומי שמחזיר את הממכר רשאי לבטל את המכר בהודעה לצד השני ללא פנייה לבית המשפט