החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 1199/16 לימור פופיק נ. פזגז בע"מ (לשעבר פזגז 1993 בע"מ)

ניתן ביום

בקצרה

תובענות ייצוגיות · גמול ושכר טרחה בהסדר פשרה בתובענה ייצוגיתערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בהסדר פשרה בתובענה ייצוגית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דן בערעור על גמול ושכר טרחה שנפסקו בהסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד חברות גז בטענה להסכם כובל. הצדדים הסכימו להפחית את שכר הטרחה ל-1,280,000 ש"ח בתוספת מע"מ ולקבוע גמול של 97,500 ש"ח. בית המשפט ראה בסכומים אלה סבירים ונתן להם תוקף של פסק דין.

העובדות

ההליך הייצוגי הוגש בשנת 2003 בטענה כי חברות הגז התקשרו בהסכם כובל הפוגע בתחרות, וההליך התנהל למעלה מעשור. לאחר מינוי בודק לאמידת הנזק הסתיים ההליך בהסדר פשרה שאושר בבית המשפט המחוזי, ועניינו בגמול ושכר טרחה. הצדדים הסכימו להפחית את שכר הטרחה ל-1,280,000 ש"ח בתוספת מע"מ ולקבוע גמול של 97,500 ש"ח.

השאלות המשפטיות

  1. 1.מהו שיעור הגמול ושכר הטרחה הראויים לתובעת המייצגת ולבאי כוחה בהסדר פשרה שאושר בתובענה ייצוגית בתחום הגבלים עסקיים?

הלכות

  1. 1

    גמול ושכר טרחה הם כלי מרכזי שנקבע בחוק תובענות ייצוגיות לעידוד הגשת תובענות ייצוגיות ראויות, ושיקולי מדיניות מחייבים שימוש יעיל בו, במיוחד כאשר לתובענה תרומה ממשית לקבוצה ולציבור.

    ״הגמול ושכר הטרחה הם אחד הכלים המרכזיים שנקבעו בחוק תובענות ייצוגיות על מנת לעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות ראויות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הסכומים שהוסכמו נמצאו סבירים המשקפים את מידת ההשקעה והתועלת שצמחה מההליך, ולכן ניתן להם תוקף של פסק דין.

    ״סופו של דבר, בנסיבות המקרה מדובר בסכומים סבירים המשקפים את מידת ההשקעה והתועלת שצמחה מההליך״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הסדר פשרה
  • גמול
  • שכר טרחה
  • הגבלים עסקיים
  • הסכם כובל
  • מימוש ההטבה
  • בודק
  • תובעת מייצגת

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

בבית המשפט העליון

ע"א 1199/16

לפני:

כבוד השופטת ע' ברון

המערערת:

לימור פופיק

נ

ג

ד

המשיבים:

1.פזגז בע"מ (לשעבר פזגז 1993 בע"מ)

2.החברה האמריקאית-ישראלית לגז בע"מ (אמישראגז)

3.סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ

4.דור אלון טכנולוגיות גז בע"מ (לשעבר דורגז בע"מ)

קשור:

היועץ המשפטי לממשלה

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 3.1.2016 ב-ת"א 2319/03 שניתן על ידי כבוד השופטת ד"ר ד' אבניאלי

תאריך הישיבה: כ"ו בניסן התשע"ו (4.5.2016)

בשם המערערת:

בשם המשיבה 1:

בשם המשיבה 2:

בשם המשיבה 3:

בשם המשיבה 4:

בשם היועץ המשפט לממשלה:

עו"ד רם דקל; עו"ד אוהד אנטמן

עו"ד רון רווה; עו"ד סיגל בנימין

עו"ד גד טיכו

עו"ד רן שפרינצק; עו"ד מודי שרפסקי

עו"ד אמיר בן-ארצי; עו"ד עומר קידר

עו"ד יעל גליקמן

פסק דין

עניין לנו בהליך ייצוגי שהחל בשנת 2003, ולאחרונה הסתיים בהסדר פשרה שאושר על ידי בית המשפט המחוזי. עניינו של ההליך בטענה כי המשיבות, חברות הגז, התקשרו בהסכם כובל הפוגע בתחרות. מדובר בתביעה פורצת דרך. היא הוגשה עוד טרם חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, ונושא התביעה הוא בתחום ההגבלים העסקיים, שהוא נושא מורכב מבחינה משפטית. ההליך התנהל על פני למעלה מעשור – ובמסגרתו נדונו בקשות שונות, חלקן ראשונות מסוגן במטריה של תובענות ייצוגיות, ואלה זכו להתייחסות גם בבית משפט זה. נטען שהנזק לקבוצה הוא בשיעור משמעותי של עשרות מיליוני שקלים, והוא הדין באשר להטבה הכוללת.

במהלך השנים ערכו הצדדים מספר ניסיונות לסיים את ההליך בפשרה, אשר לא צלחו. נקודת המפנה חלה משבית המשפט מינה בודק שבחן ואמד את הנזק שנגרם לחברי הקבוצה בין השנים 1994–1997. החידוש בהסכם שאושר לעומת הסכמים קודמים שהוצעו, הוא שנוספה בו חלופה של פיצוי כספי לחברי הקבוצה וכן מנגנון יידוע על ההטבה לה הם זכאים – והכל בהתאם להמלצתו של בית המשפט ובסיוע הבודק. עתה מערערים התובעת המייצגת ובאי כוחה על הגמול ושכר הטרחה שנפסקו להם במסגרת הסכם הפשרה. כידוע, הגמול ושכר הטרחה הם אחד הכלים המרכזיים שנקבעו בחוק תובענות ייצוגיות על מנת לעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות ראויות. שיקולים של מדיניות מחייבים לעשות שימוש יעיל בכלי זה – כך במיוחד במקרים שבהם יש בהליך הייצוגי משום תרומה ממשית לקבוצה ולציבור בכללותו.

בדיון שהתנהל לפניי, הסכימו הצדדים כי שכר הטרחה יועמד על סכום של 1,280,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין (במקום הסך של 1,560,000 ש"ח בתוספת מע"מ שעליו הסכימו בהסכם הפשרה); ואילו הגמול יועמד על סך של 97,500 ₪. היועץ המשפטי לממשלה הותיר את ההחלטה בעניין זה לשיקול דעת בית המשפט, בהסתייגות שלפיה ייקבע שתשלום חלק משכר הטרחה יותנה בשיעור מימוש ההטבה. אף אני סבורה כי מן הראוי היה שבמסגרת אישור הסדר הפשרה ייקבע מנגנון מדורג לתשלום שכר הטרחה בהתאם לשיעור מימוש ההטבה; ואולם בשלב זה שוכנעתי, לנוכח עמדת באי כוח המשיבות, שלא יהיה נכון "לפתוח" את הסדר הפשרה שאושר זה מכבר מבחינה זו. על רקע האמור, אף הסכימו הצדדים על הפחתה מסוימת בשכר טרחת בא-כוחה המייצג של התובעת כנזכר לעיל. סופו של דבר, בנסיבות המקרה מדובר בסכומים סבירים המשקפים את מידת ההשקעה והתועלת שצמחה מההליך, ומשכך ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים כאמור. הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים.

ניתן היום, כ"ו בניסן התשע"ו (4.5.2016).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • ע"א 2426/20יונה סופר נ. בתי זיקוק לנפט בע"מהחלטה

הלכות

  1. 1גמול ושכר טרחה הם כלי מרכזי שנקבע בחוק תובענות ייצוגיות לעידוד הגשת תובענות ייצוגיות ראויות, ושיקולי מדיניות מחייבים שימוש יעיל בו, במיוחד כאשר לתובענה תרומה ממשית לקבוצה ולציבור.
  2. 2הסכומים שהוסכמו נמצאו סבירים המשקפים את מידת ההשקעה והתועלת שצמחה מההליך, ולכן ניתן להם תוקף של פסק דין.