בבית המשפט העליון
ע"א 1199/16
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המערערת:
לימור פופיק
נ
ג
ד
המשיבים:
1.פזגז בע"מ (לשעבר פזגז 1993 בע"מ)
2.החברה האמריקאית-ישראלית לגז בע"מ (אמישראגז)
3.סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ
4.דור אלון טכנולוגיות גז בע"מ (לשעבר דורגז בע"מ)
קשור:
היועץ המשפטי לממשלה
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 3.1.2016 ב-ת"א 2319/03 שניתן על ידי כבוד השופטת ד"ר ד' אבניאלי
תאריך הישיבה: כ"ו בניסן התשע"ו (4.5.2016)
בשם המערערת:
בשם המשיבה 1:
בשם המשיבה 2:
בשם המשיבה 3:
בשם המשיבה 4:
בשם היועץ המשפט לממשלה:
עו"ד רם דקל; עו"ד אוהד אנטמן
עו"ד רון רווה; עו"ד סיגל בנימין
עו"ד גד טיכו
עו"ד רן שפרינצק; עו"ד מודי שרפסקי
עו"ד אמיר בן-ארצי; עו"ד עומר קידר
עו"ד יעל גליקמן
פסק דין
עניין לנו בהליך ייצוגי שהחל בשנת 2003, ולאחרונה הסתיים בהסדר פשרה שאושר על ידי בית המשפט המחוזי. עניינו של ההליך בטענה כי המשיבות, חברות הגז, התקשרו בהסכם כובל הפוגע בתחרות. מדובר בתביעה פורצת דרך. היא הוגשה עוד טרם חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, ונושא התביעה הוא בתחום ההגבלים העסקיים, שהוא נושא מורכב מבחינה משפטית. ההליך התנהל על פני למעלה מעשור – ובמסגרתו נדונו בקשות שונות, חלקן ראשונות מסוגן במטריה של תובענות ייצוגיות, ואלה זכו להתייחסות גם בבית משפט זה. נטען שהנזק לקבוצה הוא בשיעור משמעותי של עשרות מיליוני שקלים, והוא הדין באשר להטבה הכוללת.
במהלך השנים ערכו הצדדים מספר ניסיונות לסיים את ההליך בפשרה, אשר לא צלחו. נקודת המפנה חלה משבית המשפט מינה בודק שבחן ואמד את הנזק שנגרם לחברי הקבוצה בין השנים 1994–1997. החידוש בהסכם שאושר לעומת הסכמים קודמים שהוצעו, הוא שנוספה בו חלופה של פיצוי כספי לחברי הקבוצה וכן מנגנון יידוע על ההטבה לה הם זכאים – והכל בהתאם להמלצתו של בית המשפט ובסיוע הבודק. עתה מערערים התובעת המייצגת ובאי כוחה על הגמול ושכר הטרחה שנפסקו להם במסגרת הסכם הפשרה. כידוע, הגמול ושכר הטרחה הם אחד הכלים המרכזיים שנקבעו בחוק תובענות ייצוגיות על מנת לעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות ראויות. שיקולים של מדיניות מחייבים לעשות שימוש יעיל בכלי זה – כך במיוחד במקרים שבהם יש בהליך הייצוגי משום תרומה ממשית לקבוצה ולציבור בכללותו.
בדיון שהתנהל לפניי, הסכימו הצדדים כי שכר הטרחה יועמד על סכום של 1,280,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין (במקום הסך של 1,560,000 ש"ח בתוספת מע"מ שעליו הסכימו בהסכם הפשרה); ואילו הגמול יועמד על סך של 97,500 ₪. היועץ המשפטי לממשלה הותיר את ההחלטה בעניין זה לשיקול דעת בית המשפט, בהסתייגות שלפיה ייקבע שתשלום חלק משכר הטרחה יותנה בשיעור מימוש ההטבה. אף אני סבורה כי מן הראוי היה שבמסגרת אישור הסדר הפשרה ייקבע מנגנון מדורג לתשלום שכר הטרחה בהתאם לשיעור מימוש ההטבה; ואולם בשלב זה שוכנעתי, לנוכח עמדת באי כוח המשיבות, שלא יהיה נכון "לפתוח" את הסדר הפשרה שאושר זה מכבר מבחינה זו. על רקע האמור, אף הסכימו הצדדים על הפחתה מסוימת בשכר טרחת בא-כוחה המייצג של התובעת כנזכר לעיל. סופו של דבר, בנסיבות המקרה מדובר בסכומים סבירים המשקפים את מידת ההשקעה והתועלת שצמחה מההליך, ומשכך ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים כאמור. הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים.
ניתן היום, כ"ו בניסן התשע"ו (4.5.2016).
ש
ו פ ט ת