פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
11997/04
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת א' חיות
המערער:
ארז מן
נ ג ד
המשיב:
משרד המשפטים פרקליטות המדינה מחוז ת'א
ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו בת"א 2011/03 מיום 18.11.04 שניתן על ידי כב' הרשם שמואל
ברוך
תאריך הישיבה:
כ"ב בחשון התשס"ז
(13.11.06)
בשם המערער:
עו"ד רוני רחבי
בשם המשיב:
עו"ד שרון מן-אוריין
פסק-דין
1.המערער נטל חלק בשוד שהתרחש ביום 12.11.89. הוא נפגע ברגלו מיריות שירה אחד מקורבנות השוד. בעקבות המקרה הורשע המערער ונדון למאסר ממנו השתחרר ביום 7.3.95. ביום 28.8.03 הגיש המערער תובענה לפיצויים נגד המשיבה. לטענתו, בתקופת מעצרו ומאסרו הוא טופל עקב פגיעת הירי אלא שהטיפול היה לקוי וכתוצאה מכך נותר נכה. כבוד הרשם של בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את התובענה על הסף מחמת התיישנות. על כך הערעור שבפנינו.
2.דינו של הערעור להידחות. כאמור, המערער נפגע מירי ביום 12.11.89. הטיפולים הרפואיים להם הוא נזקק בוצעו בשנים 1989 ו-1990. מן החומר עולה כי המערער קיבל חוות דעת רפואית ביום 25.4.90 לפיה הוא סובל מנכות בשיעור של 27%. על כן ברור, כי כבר באותה עת, עם מתן חוות הדעת, היה המערער מודע לנזק שנגרם לו. ברי, כי עד להגשת התביעה חלפה תקופת ההתיישנות. זאת, בין אם החישוב נעשה בהתחשב בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, ובין אם על פי סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין. יצוין, כי העובדה שהמערער השתחרר מן הכלא בשנת 1995 אין בה כדי להשפיע על מניין תקופת ההתיישנות.
3.אי לכך, הערעור נדחה. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ב בחשון התשס"ז
(13.11.2006).
ש ו פ ט ש ו פ
ט ת ש ו פ ט ת