ע"א 1206/99 יפת לוי נ. עזרא מכפש

1.ביום 3.12.98 דחיתי את ערעורו של המבקש על החלטת רשמת בית המשפט העליון שלא להקטין את סך העירבון שהוטל עליו ועל 8 אחרים להפקיד בקופת בית המשפט. זאת במסגרת ערעור שהגישו לבית משפט זה (בש"א 5379/98).

2.ביום 14/1/99 סרבה מזכירות בית המשפט לקבל לרישום את בקשתו של המבקש לעיון חוזר בהחלטתי מיום 3/12/98. הסירוב נומק בקביעה לפיה "לאחר שניתנה ההחלטה שבנדון, לא ניתן להביא את העניין מחדש בפני כבוד הנשיא." לאחר ששלח המבקש בשנית את בקשתו לעיון חוזר, נשלח לו, ביום 7/2/99, מכתב נוסף, המבהיר לו כי בעמדת המזכירות לא חל כל שינוי.

3.כעת מגיש המבקש "בקשת רשות ערעור על החלטת המזכירות". בקשה זו, כמות שהיא, אינה מעוגנת בסדרי הדין. אפשר שבכוונת המבקש להסתמך על תקנה 421 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"). תקנה זו קובעת:

"ערעור שאינו ממלא אחרי הוראות פרק זה לא יקובל לרישום, אלא שהמערער יכול לדרוש ששופט משופטי בית המשפט שלערעור יחליט בשאלה אם הערעור ממלא או אינו ממלא אחרי הוראות פרק זה, והחלטתו תהא סופית ומכרעת."

אלא שגם תקנה זו אינה חלה על המבקש, שביקש להגיש בקשה לעיון חוזר - ולא ערעור. עם זאת, דווקא עובדה זו מיטיבה עם המבקש - שכן גם הרישא לתקנה אינה חלה עליו ולפיכך יש לקבל לרישום את בקשתו לעיון חוזר ולהביאה בפני שופט שידון בה לגופה.

למותר לציין, כי אין באמור לעיל משום חיווי דעה לגוף הבקשה, אלא אך לעצם קבלתה לרישום.

המזכירות תקבל איפוא לרישום את בבקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטתי בבש"א 5379/98.