ע"א 1211-21 ע"א 1211-21

1.הערעור שלפנינו נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שדחה את ערעור המערערת על החלטת המשיב בהשגה על שומת מס תשומות שהוציא המשיב מכוח סעיף 77 חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: החוק).

2.המערערת היא חברת בניה ישראלית, ששילמה לעוסק פלסטיני הרשום ברשות הפלסטינית (להלן: הרש"פ) עבור שירותי בנייה, כנגד חשבוניות מס שהוציא אותו עוסק. על מנת לקזז את מס התשומות הכלול בחשבוניות אלה, היה על המערערת להמציא על גבי טופס מיוחד (טופס 878) את פירוט החשבוניות למנהל מע"מ, באמצעות יחידת קישור מע"מ עם הרשות הפלסטינית (להלן: הקמר"פ), על מנת שיתאפשר למע"מ לערוך התחשבנות עם הרש"פ לגבי חשבוניות אלה.

כך פעלה המערערת עד שבשנת 2011 חדלה מלעשות כן, והסתפקה בהגשת דיווח תקופתי למע"מ, שבמסגרתו דרשה קיזוז מס תשומות הכלול בחשבוניות אלה. כתוצאה מכך, חייב המשיב את המערערת בתשלום מס התשומות שקיזזה במסגרת דיווחיה התקופתיים, בארבע שנות מס (2014-2011) בסכום כולל של כ-700,000 ש"ח. השגתה של המערערת נדחתה וכן נדחה ערעורה לבית המשפט המחוזי, ומכאן הערעור שלפנינו.

3.נאמר בקצרה כי לא מצאנו להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא. אנו נכונים להניח כי המערערת שגתה בתום לב לסבור כי עם המעבר לדוחות מקוונים, היא פטורה מלהגיש את טופס 878 בצירוף העתק החשבוניות כפי שנעשה על ידה בעבר (הגם שהמעבר לדוחות מקוונים נעשה בשנת 2012 בלבד). ברם, בכך פעלה המערערת בניגוד לסעיף 38(ג)(1) ו-(2) לחוק, ולפיו ניכוי מס התשומות הכלול בחשבוניות עוסק פלסטיני, היו מותנות בשעתו בהגשת טופס 878 לקמר"פ, כנדרש בצו מס ערך מוסף (דרישת דו"חות נוספים), התשנ"ו-1996, שהוצא מכוח סעיף 72 לחוק (חובה שבוטלה בשנת 2018). עקב כך נגרם נזק לקופת המדינה בהתחשבנות מול הרש"פ, ואין לנו אלא להסכים עם בית המשפט קמא כי "המדיניות הרצויה הינה להטיל אחריות על העוסק מקבל החשבוניות, אשר במקרה זה היה מודע לחובתו לדווח לקמר"פ על החשבוניות שקיבל מעוסקים פלסטינים ואשר החליט, על דעת עצמו, להפסיק לעשות כן, מבלי לברר את הסוגיה מול רשויות מע"מ".

4.אנו מאמצים אפוא את פסק דינו של בית משפט קמא מכוח סמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

אשר על כן, הערעור נדחה. בהינתן התרשמותנו כי המערערת פעלה בטעות אך בתום לב, לא ייעשה צו להוצאות.