ע"א 1261/05 א. סמארה חברה לבנין ופיתוח בעמ נ. סעיד זיתון

1.בפניי בקשה להורות על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 16.12.04 (השופטת נ' שרון), בו חויבה המשיבה לשאת בפיצויי המשיב 1 ושיפוי המשיבה 2 על סכום הפיצויים בו חויבה לפצות את המשיב 1, וזאת על פי חלוקת האחריות שנקבעה על ידי בית המשפט המחוזי בפסק דינו החלקי מיום 30.6.02 (השופטת נ' שרון).

2.מקור ההליכים בעניינו בפציעתו של המשיב 1, סעיד זיתון, עת שעסק בעבודות חשמל באתר בניה בו עבדה המבקשת כקבלנית ביצוע עבודות שלד בניין. בפסק דין חלקי, בו נקבעה חלוקת אחריות המבקשת וגורמים אחרים שעסקו בעבודות שונות באתר הבניה נקבע, כי מר ויליאס סמארה יחוב ב – 30% מסך הפיצויים שנפסקו לטובת זיתון. סמארה שלח למבקשת, חברה הנשלטת על ידו, הודעה לצד ד' והיא זו שחויבה בפיצויי זיתון. בנוסף לכך, בין המבקשת לחברת ורנסקי ישראל בע"מ, היא יזמית הקמת הבניין, נחתם הסכם שיפוי בעת התקשרותן, לפיו פטורה היזמית "מכל אחריות ותשלום פיצויים לעובדי הקבלן ולקבלן". בית המשפט המחוזי קבע, כי יש לראות בתנייה זו משום תניית שיפוי ולכן חויבה המבקשת לשאת אף בפיצויים בהם חויבה היזמית כלפי זיתון בסך 35% נוספים מתוך כלל הפיצויים שנפסקו לטובתו. בפסק דין נוסף שניתן לעניין גובה הפיצוי, נקבע על ידי בית המשפט כי הנתבעות אשר חויבו בתשלום הפיצויים בפסק הדין החלקי ישאו בפיצויי זיתון בסך כולל של 647,690 ש"ח.

3.במקביל להגשת ערעורה לבית משפט זה, הגישה המבקשת את הבקשה שבפניי לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט המחוזי. בבקשתה משיגה המבקשת על קביעת בית המשפט הנוגעת לאחריותה הנזיקית כלפי זיתון, חלוקת האחריות בינה ובין גורמים אחרים שחויבו בפיצויים שנפסקו לטובתו, קביעת אשם תורם בשיעור 10% בלבד לחובת זיתון והחלטת בית המשפט, לפיה על המבקשת לשפות את היזמית מכוח יחסיהן החוזיים. על פי הנטען בבקשה, מלוא סכום הפיצוי שולם לזיתון על ידי חברת ביטוח ולאור חוסנה הכלכלי לא יגרם גם נזק, במידה ויעוכב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

4.דין הבקשה להידחות. כידוע, הלכה היא שככלל ביצוע פסק דין הקובע חיוב כספי לא יעוכב ( ע.ר.מ. רעננה לבניה בע"מ נ' שוקר , פ"ד נב(3) 285). עם זאת, יכול שבית המשפט יורה על עיכוב ביצוע פסק דין כספי בבחינת חריג לכלל, מקום בו עלול להיתקל החייב בקושי ממשי להשיב את כספו במידה ויזכה בערעור, וזה עלול לרדת לטמיון. במקרה דנן, המבקשת עצמה מנמקת את בקשתה בכך שהפיצויים ששולמו מטעם היזמית שולמו על ידי חברת הביטוח. בכך, לטעמי, יש כדי לגרוע מטיעון המבקשת שכן, אין חולק על כך שמדובר בגוף איתן מבחינה כלכלית ולכן לא צפוי כל קושי בהשבת הכספים אותם תשלם המבקשת, ככל שזו תזכה בערעורה התלוי ועומד. בנסיבות אלו, אין די בשיבוש "תוכניותיה הכלכליות" של המבקשת, העלול להיגרם לטענתה באם לא יעוכב ביצוע התשלום בו חויבה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, כדי להביא לעיכוב ביצוע פסק הדין כמבוקש.