ע"א 1262/18 אל-יה נר השקעות בע"מ נ. עו"ד אריק אמיר - בתפקידו כנאמן לנכסי

1.

בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט א' חזק ) בפש"ר 8264-08 שניתנה ביום 6.2.2018 ובגדרה הורה בית המשפט המחוזי למשיב 1, הנאמן על נכסי החייב אליהו חנאי (להלן: הנאמן ו- החייב , בהתאמה ), להעביר את הבעלות בזכויותיו של החייב בנכס המצוי בשדרות העצמאות 64 בבת-ים (להלן: הנכס ) על שם המשיב 2.

2.

נגד החייב מתנהלים הליכי פשיטת רגל, במסגרתם ביקש הנאמן לקבוע כי עסקה שנעשתה ביום 27.11.2002 להעברת זכויות החייב בנכס לחברת אליה-נר השקעות בע"מ, היא המבקשת, היא בגדר הענקה פסולה. לאחר התפתחויות שונות, בסופו של דבר, בהחלטה מיום 30.10.2018 קבע בית המשפט המחוזי כי עסקת מכר הנכס למבקשת נעשתה כהענקה פסולה, ולפיכך יש לבטלה.

3.

בהמשך לכך, בהחלטה מיום 6.2.2018, היא ההחלטה נשוא הבקשה, הורה בית המשפט המחוזי על העברת הבעלות בנכס למשיב 2, אשר חתם ביום 7.9.2006 עם הנאמן על הסכם לרכישת זכויות החייב בנכס בתמורה ל-270,000$. כן נקבע כי העברת הרישום תיעשה כשהממכר נקי מכל חוב עבר, שעבוד וזכויות צד ג' – ובכלל זה הערת אזהרה הרשומה לטובת המבקשת.

4.

המבקשת ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 30.10.2018 אך לא ביקשה כי יעוכב ביצועה. בהמשך הגישה המבקשת ערעור על ההחלטה מיום 6.2.2018 ובצדו בקשה לעיכוב ביצועה, וכן בקשה לאחד את הדיון בשני הערעורים.

כאמור, ענייננו הוא בבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 6.2.2018.

5.

בבקשה נטען כי אם לא יעוכב ביצוע ההחלטה, הערעור שהוגש עלול להפוך לתיאורטי. לטענת המבקשת, ככל שלא תעוכב מחיקת האזהרה הרשומה לטובתה או ככל שלא יינתן צו האוסר על עריכת דיספוזיציה בנכס, זכויותיה של המבקשת בנכס עלולות להישלל ממנה באופן בלתי הפיך.

בהחלטה מיום 13.2.2018 הוריתי למשיבים להשיב לבקשת עיכוב הביצוע, וכן הוריתי על מתן צו ארעי לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה.

המשיב 2 טען בתשובתו כי אין לעכב את ביצוע ההחלטה. נטען כי סיכויי הערעור נמוכים, וכי אף אם בסופו של דבר יתקבל ערעורה של המבקשת, היא תוכל לרפא את נזקיה באמצעות הגשת תביעה נגד גורמים שהיו מעורבים בהליכי מכר המקרקעין. בהקשר זה צוין כי המבקשת מעולם לא החזיקה בנכס וכי אין לה עניין מיוחד דווקא בו. לחילופין, ביקש המשיב 2 כי אף אם יעוכב ביצוע ההחלטה, לא יימנע ממנו לקבל את דמי השכירות שהתקבלו עד היום משוכרים בנכס ואשר בינתיים מופקדים בחשבון נאמנות. בהקשר זה טען המשיב 2 כי הוא נושא בהוצאות רבות בגין הנכס מאז שנת 2006. לחילופי חילופין ביקש המשיב 2 כי עיכוב הביצוע יותנה בהפקדת עירבון בסכום שלא יפחת מ-500,000 ש"ח להבטחת נזקיו.

כונס הנכסים הרשמי, הוא המשיב 3 (להלן: הכנ"ר ), טען כי לנוכח שיקולים של מאזן הנוחות ולטובת כלל הנושים, נכון יהיה לעכב את ביצוע ההחלטה מיום 6.2.2018 או לחלופין להטיל צו האוסר כל דיספוזיציה בנכס עד לסיום בירור המחלוקת.

הנאמן בתשובתו טען, בין היתר, כי "למרות סיכויי הערעור הקלושים, דברי ב"כ הכנ"ר הם דברי טעם".

6.

לאחר העיון בבקשה ובתשובות לה הגעתי למסקנה כי דינה להתקבל, במובן זה שהערת האזהרה על הנכס הרשומה לטובת המבקשת תיוותר על כנה ולא תימחק ממרשם המקרקעין עד להחלטה אחרת בערעור.

מבלי להביע עמדה ביחס לסיכויי הערעור, העברת הרישום בנכס על שמו של המשיב 2 תוך מחיקת הערת האזהרה הרשומה לטובת המבקשת, עלולה להותיר אותה בפני שוקת שבורה אם בסופו של דבר יתקבלו הערעורים שהגישה על החלטות בית המשפט המחוזי.

7.

בנסיבות העניין לא מצאתי להורות למבקשת להפקיד ערבות כתנאי לעיכוב הביצוע, כמבוקש בתשובת המשיב 2, בין היתר לנוכח דמי השכירות המופקדים בחשבון הנאמנות. אציין עוד כי הוצאות החזקת הנכס להן טוען המשיב 2, ממילא יחולו עליו ככל שהוא יזכה בערעור.

8.

לנוכח האמור, הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת במובן זה שהערת האזהרה על הנכס הרשומה לטובת המבקשת תיוותר על כנה ולא תימחק ממרשם המקרקעין עד להחלטה אחרת בערעור.