ע"א 1279/15פלוני נ. פלוני

לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (השופטת מ'

קראוס ), מיום 10.2.2015 בתמ"ש 30805-08-13, לפיה נדחתה בקשת המערער כי בית המשפט יפסול את עצמו מלדון בעניינו.

1.

בין המערער למשיבה 1, גרושתו, מתנהלים הליכים משפטיים. הסכם הגירושין ואיזון המשאבים שנחתם ביניהם קיבל תוקף של פסק דין בשנת 2007 על ידי בית המשפט. בפסק הדין נקבע כי המערער יהיה זכאי לרכוש את מחצית הזכויות של המשיבה 1 בנחלה החקלאית המשותפת. ביום 1.10.2013 נקבע אופן ביצוע המכירה של הנחלה ואופן מימוש זכות הקדימה שיש לכל אחד מבעלי הדין. המערער הגיש תביעה (תמ"ש 13465-07-14) במסגרתה ביקש לממש את זכותו לרכוש את מחצית הזכויות בנחלה תוך שהוא עומד על זכותו החוקית לשלם את סכומי הנטו בגין רכישת הזכויות. בעקבות בקשה לדחיית התביעה על הסף שהגיש כונס הנכסים, הוא המשיב 2, קבע בית המשפט דיון ליום 8.1.2015. במהלך הדיון נקבע מועד לישיבת הוכחות ליום 6.9.2015, אך בעלי הדין הגיעו להסכמה שלפיה מועד ההוכחות יבוטל והם יגישו סיכומים. בעקבות הדיון מיום 8.1.2015 הגיש המערער ביום 12.1.2015, בעצמו - חרף היותו מיוצג - בקשה לפסילת בית המשפט. במסגרת הבקשה טען כי בית המשפט מתעלם מזכויותיו, מסרב לעכב את הליכי מכירת הנחלה עד לדיון בתביעה שהגיש, ומנגד, מאשר את בקשות כונס הנכסים להמשיך בהליכים כמעט באופן אוטומטי. המערער טען כי בקביעת דיון הוכחות במועד כה רחוק ניסה בית המשפט לגרום לכך שלא תהיה תועלת בבירור התביעה, מאחר שכונס הנכסים ינסה בזמן זה למכור את הנחלה לצד ג' ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

2.

בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי הבקשה הוגשה בתיק סגור (תמ"ש 30805-08-13), כי לבקשה לא צורף תצהיר או עמדת בעלי הדין האחרים וכי בתיק הקשור (תמ"ש 13465-07-14) נתן פסק דין ביום דחיית בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי בנסיבות אלו ובהתחשב בעיתוי הגשת הבקשה והטענות הלא מדויקות שנטענו בה, מדובר בניסיון נוסף ליצור סחבת בהליך מכירת הנחלה אשר אמור היה להסתיים זה מכבר. בית המשפט ציין כי בפסק הדין בתיק הקשור קבע כי אינו מתעלם מזכויות המערער, אלא מבקש לאפשר גם את זכויותיה של המשיבה 1, וכי אין פירוש הדבר קיפוח זכויותיו של המערער. בית המשפט הוסיף כי היכרותו את בעלי הדין נפרסת על פני כתשע שנים, וכי העברת הדיון בעניינם לידי מותב אחר בשלב זה, אשר אינה נדרשת, תיצור סחבת מיותרת. לפיכך, דחה בית המשפט את הבקשה וחייב את המערער בהוצאות המשיבה 1 בסך של 1,000 ש"ח. בעקבות החלטה זו הגיש המערער את הערעור שלפניי.

3.

לטענת המערער, בית המשפט גיבש עמדה בנוגע להליכים המתנהלים לפניו והחליט, למעשה, לדחות באופן שיטתי כל בקשה ופניה שלו. המערער טוען כי בקביעת ישיבת הוכחות ליום 6.9.2015, ניסה בית המשפט לגרום לכך שלא תהיה תועלת בבירור התביעה. לכן, ויתר על שמיעת ההוכחות והתביעה הועברה לסיכומים. לטענת המערער, משלא עיכב את הליכי הכינוס, רוקן בית המשפט את זכויותיו מתוכן וברור לו מה תהיינה תוצאות התביעה. המערער מציין כי במקביל להגשת בקשת הפסלות הגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים. המערער משיג גם על כך שבית המשפט בחר ליתן את פסק הדין בתמ"ש 13465-07-14, ורק לאחר מכן הכריע בבקשת הפסלות שהוגשה גם בתיק זה. לדבריו, התנהלות זו היא אישור ותמיכה לכך שחששותיו בנוגע למשוא פנים היו מוצדקים. המערער מודיע כי יגיש ערעור על פסק הדין שניתן בתמ"ש 13465-07-14. לאור האמור, מבקש המערער לפסול את בית המשפט מלהמשיך לדון בעניינו ואם יימצא לנכון, אף להעביר את ההליך לבית משפט לענייני משפחה במחוז שיפוט אחר.

4.

דין הערעור להידחות. טענותיו של המערער אינן מקימות עילת פסלות. השגותיו של המערער על תוכן ההחלטות שנתן בית המשפט ועל התנהלותו מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות. כך אכן פעל המערער בעבר ואף הודיע שיפעל בנוגע לפסק הדין שניתן בתמ"ש 13465-07-14 (ע"א 8354/14 פלוני נ' פלוני (24.12.2014)).

ממילא, עם מתן פסק הדין אין עוד תוחלת בדיון בערעור פסלות (השוו: ע"א 8297/14 דור נ' וי.אמ.ג'י אריאל קומודיטיס (1996) בע"מ (10.2.2015)).

5.

אוסיף כי אכן צודק המערער בטענתו לגבי מועד מתן ההחלטה בבקשת הפסלות, שכן על פי סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, חייב שופט להחליט בבקשה לפסילתו "לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת", ואפשר שבמקרה שלפניי היה נכון יותר להחליט בבקשת הפסלות עובר למתן פסק דין בתמ"ש 13465-07- 14 (למשל, ע"א 7350/14 טי.ג'י.אי השקעות מניבות (2008) בע"מ נ' רונן (25.11.2014)). ואולם, לגופו של עניין, הטענות שהעלה המערער אינן מקימות עילה לפסילת בית המשפט. מעיון בערעור ובנספחיו דומה כי הגשת בקשת הפסלות על ידי המערער לא נועדה אלא לשם טרפוד הליך מכירת הנחלה. כאמור, הדיון במכירת הנחלה נמשך כתשע שנים. בית המשפט פעל ופועל ככל יכולתו לסיים את ההליך ולהגיע לתוצאה צודקת בנסיבות העניין. יפה יעשו בעלי הדין ובאי-כוחם אם יירתמו למאמץ. לאור האמור, דין הערעור להידחות. אין מקום להעברת הדיון למותב אחר ובוודאי שלא למחוז שיפוט אחר.

הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות.