ע"א 1298/00 א.נ. נתנאל חברה לבניין בע"מ נ. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל

המבקשים חויבו בבית המשפט המחוזי לשלם למשיב 1 את הסכום של 985,565 ש"ח "בצירוף ריבית חריגה הנהוגה בבנק".

בין בעלי הדין נתגלעה מחלוקת באשר לשיעור "הריבית החריגה" הנהוגה בבנק. על פסק הדין הוגש ערעור והמבקשים פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה ליתן פסיקתא המבהירה את הוראת פסק-הדין, ובבקשה לעכב את ביצועו של פסק הדין, ובמיוחד לעכב את הצגתו לפרעון של כתב ערבות בנקאית, שהוצא לטובת המשיב 1 על ידי המשיב 2.

בית המשפט המחוזי דחה את שתי הבקשות. בית המשפט ציין כי הוא לא נדרש במשפט שהתקיים לפניו להכריע במחלוקת כלשהי ביחס לריבית האמורה ובהעדר טיעון בעניין זה, לא תוכל לדעתו, גם, ערכאת הערעור להתערב בכך. עם זאת הפנה בית המשפט המחוזי את המבקשים לילך בדרך של הגשת תובענה, שבה יתבקש פירוש לפסק-הדין שניתן. במסגרת תובענה זו, כך קבע, יוכלו לעתור גם לעיכוב מימושה של הערבות.

נראה כי לא יהיה מנוס, בדרך זו או אחרת, להכריע בשאלת שיעורה של הריבית בה חויבו הצדדים, בין אם על-פי הראיות שכבר באו במשפט, ובין אם על פי ראיות נוספות, אם יוחלט על כך בבית משפט מוסמך.

בשלב זה, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה הזה, ומקום שבו גם הערכאה הראשונה לא שללה את האפשרות כי יהיה צורך לעכב את מימוש כתב הערבות, ואף הפנתה את הצדדים להגשת תובענה בעניין, החלטתי לעכב את מימושה של הערבות הבנקאית למשך 3 חודשים מהיום, על מנת לאפשר למבקשים, מבלי לפגוע בטענות הצדדים בערעור שהוגש, לבחון את הדרכים שהוצעו בהחלטת בית המשפט המחוזי, לקבל הבהרה, על דרך ההצהרה או בדרך אחרת, של פסק הדין ולבקש במסגרת זו גם עיכוב ביצוע מימוש הערבות.

תוקף הערבות הבנקאית יוארך במידת הצורך בהתאם.