ע"א 1327/07 ספוות יונס נ. מחלב גאלב יונס

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

המערער בע"א 1327/07 (המשיב בע"א 2208/07; להלן: המערער ) נפגע בתאונת דרכים ביום 31.7.1997, בהיותו כבן 23 שנים. הוא סבל מדימום תוך-בטני, מקרע בטחול ובכבד, ומשברים ברגליים. המערער הגיש לבית המשפט המחוזי תביעה בגין נזקיו. המומחה בתחום הנוירופסיכיאטרי קבע לו נכות צמיתה בשיעור של 10%, והמומחה בתחום האורתופדי העריך את נכותו המשוקללת בתחום זה בשיעור של 72.46%; יצוין כי הערכה זו האחרונה ניתנה לאור בדיקה חוזרת שביצע המומחה לאחר שהוצגה לו בחקירה הנגדית קלטת וידאו המתעדת את המערער כשהוא מהלך ועומד.

בית המשפט המחוזי אימץ את ממצאי המומחים באשר לנכות הרפואית, לאחר שהתרשם גם-הוא מן הנצפה בקלטת הוידאו וממכלול הראיות והעדויות. בית המשפט הדגיש שהמערער סובל מפגיעה קשה ברגליו, הגורמת לו מגבלות וכאבים, וכן ממגבלות נוספות. עם זאת הדגיש בית המשפט שהתיאורים שמסרו המערער והוריו לגבי מצבו הנפשי חורגים במידה ניכרת מהנכות שנקבעה בתחום הנוירופסיכיאטרי ויש בהם משום הפרזה. בית המשפט הדגיש: "קשה להלום כי בחלוף למעלה מתשע שנים מאז התאונה, התובע יושב באפס מעש בביתו, מבלי שעשה ניסיון כלשהו לעבור הליך שיקומי במסגרת המל"ל, ללא שניסה כלל לחפש ולמצוא עבודה או לרכוש מקצוע כלשהו". בית המשפט העריך כי הפסד ההשתכרות של המערער הוא 40%. בהקשר זה ציין בית המשפט שהמערער היה בעת התאונה בשלב מתקדם של לימודי טכנאות שיניים באיטליה. בית המשפט הביע ספק אם מגבלותיו של המערער מונעות ממנו לעבוד כטכנאי שיניים (בישיבה, ובעמידה מעת לעת לפי הנדרש), ועמד על מחדליו של המערער בכל הנוגע להשלמת לימודיו בישראל (בית המשפט הניח כי נבצר מהמערער להשלים את הלימודים באיטליה). בית המשפט פסק שהמערער לא עמד בחובה להקטין את נזקו וקבע את הפסד ההשתכרות לפי 40% משכרו של טכנאי שיניים, שהולך וגדל באופן הדרגתי עד לסכום חודשי של 9,000 ש"ח נטו לעתיד. בסך הכול קבע בית המשפט למערער הפסד השתכרות בעבר בסכום של 326,000 ש"ח, ובעתיד בסכום של 920,000 ש"ח.

בית המשפט המחוזי הוסיף ופסק למערער פיצוי בגין עזרת צד ג' (157,000 ש"ח בעבר, 225,000 ש"ח בעתיד); בגין הוצאות שונות (125,000 ש"ח); בגין הוצאות ניידות (100,000 ש"ח); בגין התאמת דיור (40,000 ש"ח) ובגין כאב וסבל (213,000 ש"ח). מסכום זה הורה בית המשפט לנכות את התשלומים ותכופים וכן קצבאות מל"ל בסכום כולל של 778.000 ש"ח. לעניין ניכוי הקצבאות ציין בית המשפט כי בשלב מסוים הופסקו תשלומי המל"ל, אולם בעקבות הגשת ערר הוחלט לשוב ולשלמם על בסיס דרגת אי-כושר של 60%, וזאת עד לתאריך 30.4.2008. בית המשפט הטעים כי לאור העובדה שעד לשנת 2008 יחלפו 11 שנים ממועד התאונה, ו"קשה להלום כי בעתיד תופסק קצבת המל"ל". אולם בית המשפט פסק כי כיוון שחישוב הפיצויים בוסס על ההנחה שהתובע ישתכר בעתיד, "יש להניח שבמקרה כזה תישלל זכאותו לקצבת נכות" ועל כן ניכה בית המשפט רק את התגמולים ששולמו לעבר ואלה שישולמו עד לתאריך 30.4.2008.

שני הצדדים משיגים על פסק-הדין. המערער משיג על חישוב הפסד ההשתכרות וטוען כי זה מקפח אותו. כמו-כן הוא מבקש להגדיל את סכום הפיצוי בגין עזרת צד ג' ובגין הוצאות ניידות. המשיבים מצדם משיגים על אימוץ עמדת המומחה הרפואי בנוגע לשיעור הנכות האורתופדית. עוד הם טוענים כי יש להפחית את הפיצוי עבור הפסד השתכרות, ולבטל או להקטין את פיצוי עבור ניידות, התאמת דיור והוצאות אחרות. המשיבים סבורים כי יש לנכות את קצבאות המל"ל מתוך הנחה שתשלומם לא יחדל, או לחלופין "להקפיא" סכום מתאים עד שהנושא יתבהר.

פסק-הדין של בית המשפט המחוזי מבוסס היטב ומאוזן, וככלל לא ראינו לנכון להתערב בו. פסק-הדין משקף בין היתר את הקושי להעריך במקרה זה, בהתחשב בפגיעות הרפואיות וביתר הראיות, את הפסדו האמיתי של המערער בתחום ההשתכרות. עם זאת, לאחר שבחנו את טענות הצדדים מצאנו שתי נקודות הצריכות התייחסות ותיקון. ראשית , לאור מהות הפגיעות של המערער והעובדה שעבר ניתוחים עד לסוף שנת 2002, ראוי היה לקבוע את הפסד ההשתכרות עד לתאריך 31.7.2002 לפי הפסד שכר גבוה יותר מאשר 40%. לאור טענות הצדדים ראינו לנכון לתקן את החישוב עבור תקופה זו (פסקה שנייה בעמוד 9 לפסק-הדין) כך שייעשה לפי 70% מבסיס שכר של 5,000 ש"ח (במקום 40% מבסיס שכר זה).

שנית , לעניין הניכוי תגמולי המל"ל נראה כי לא היה מקום להניח שזכאותו של המערער לתגמולים תפסק בשנת 2008; ומכל מקום, בעקבות הדיון לפנינו התחזקנו בדעתנו כי לא היתה כל אינדיקציה לכך שתישלל ממנו גמלת הביטוח הלאומי בעתיד. בנסיבות העניין אנו סבורים איפוא כי יש לנכות את תגמולי המל"ל לעתיד, ולצורך זה תוגש לבית-המשפט המחוזי חוות-דעת אקטוארית מעודכנת, ובית-המשפט ייתן הוראה מתאימה לאחר מכן.

התוצאה היא שהערעורים מתקבלים באופן חלקי, לפי האמור לעיל, וכל צד יישא בהוצאותיו בערכאה זו.

המשנה-לנשיאה

השופטת א' חיות :

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

השופט ח' מלצר :

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק-דינו של המשנה-לנשיאה א' ריבלין.