רע"א 1338/00 אברהם פאל נ. קצין התגמולים

בפני בקשה לפטור מערבון (במקור הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרה ומערבון. בהחלטתי מיום 19.6.00 דחיתי את חלקה של הבקשה שעניינו פטור מאגרה. כעת משהתקבלה תגובתו של המשיב לעניין הבקשה לפטור מערבון אידרש לענין זה).

1.המבקש מוכר כנכה צה"ל בשיעור 14% עקב פגימה בברכיו. לטענתו, הוחמר מצבו. הוועדה הרפואית העליונה לא הכירה בהחמרה הנטענת ובית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ח' פורת) דחה את ערעורו על כך. לטענת המבקש, ראוי היה לקבוע את נכותו על בסיס סעיף 48 (2) לתוספת לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות-נכות), התש"ל1969- (להלן: "התקנות") - ולא לפי תקנה 35 (4) לתקנות.

2.בבקשה שבפני טוען המבקש, כי בבקשות רשות ערעור המוגשות על ידי נכים אין בית המשפט נוהג לפסוק הוצאות, אפילו מפסיד המבקש בהליך - "ובודאי לא בסדר הגודל כפי שמדובר כאן". לפיכך, טוען המבקש, כי קביעת הערבון היא מיותרת ובלתי מקובלת. עוד טוען המבקש, כי הפרשנות בדבר חובת ערבון בתיקי נכי צהל מהסוג שבכאן היא חדשה והיא לא היתה קיימת עד לפני מספר חודשים - ומכל מקום טרם עמדה במבחן שיפוטי.

3.המשיב מתנגד לעמדתו זו של המבקש ומציין, כי לא הובאו לה תימוכין. לענין החיוב בהוצאות טוען המשיב, כי חיוב זה הוא פונקציה של מהות ההליך, אופי הטיעון ונסיבותיו האישיות של בעל הדין - כל מקרה לגופו. בית המשפט אכן עשוי להתחשב במצבו של בעל הדין הטוען (בין אם נכותו נגרמה כתוצאה ממעשה נזיקין ובין אם באה בגדרו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט1959- [נוסח משולב] (להלן: חוק הנכים")) - אך התחשבות זו היא התחשבות אינדיוידואלית ולא גורפת. במקרה כאן, ממשיך המשיב וטוען, לא העלה המבקש כל טיעון הנוגע לנסיבותיו הוא, וממילא לא הצביע על כל טעם שיש בו כדי להצדיק התחשבות בו.

4.ייתכן והיה מקום לבחון את הטענה, כי אין טעם (להבדיל מסמכות) לחייב מבקשים המערערים מכח חוק הנכים להפקיד ערבות - אם בית משפט שלערעור אינו מחייבם לעולם (או ככלל) בהוצאות המשיב. דא עקא, שהמבקש לא הביא כלל אסמכתא לטענתו זו. לפיכך לא מצאתי לנכון להידרש לה (מה גם שהדיון בה מעורר שאלות קשות וסבוכות הנוגעות להפטר של ציבור מתדיינים מסויים מחובות החלות על מתדיינים אחרים). טענתו של המבקש לפיה חיובם של מבקשים המערערים מכח חוק הנכים בהפקדת ערבון הוא חדשני וחסר ביסוס בדין עומדת בסתירה לפסיקה הקיימת - ששבה ודחתה טיעונים מעין אלה, בין במפורש (וראו: רע"א 5558/97 יעקב גוטמן נ' קצין התגמולים , לא פורסם ; רע"א 5265/97 סמי איליה נ' קצין התגמולים , לא פורסם ) ובין במשתמע (וראו: בש"א 6747/97 עובד רופל נ' קצין התגמולים , לא פורסם; רע"א 4973/97 מיכלביץ דותן נ' קצין התגמולים , לא פורסם; רע"א 127/99 אליהו בוקריס נ' קצין התגמולים , לא פורסם). אי לכך, עומדת על כנה חובתו העקרונית של המבקש להפקיד ערבון (לא למותר לציין - המבקש חוייב בהפקדת ערבון בסך 5,000 ש"ח - סכום הנמוך באופן משמעותי מסכום הערבון הנדרש בדרך כלל בבקשות רשות ערעור). בהיעדר טעמים מיוחדים לשחרור המבקש מחובה זו (וראו: בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר , פ"ד מד (2) 383). המבקש לא טען דבר באשר למצבו האישי וסיכויי בקשת רשות הערעור שהגיש נראים קלושים על פניהם - בהתחשב בעובדה שטענותיו נוגעות, בראש ובראשונה, לסיווגה הספציפי של נכותו - וספק אם יש בהכרעה בטענותיו בכדי לחרוג מגבולה של המחלוקת שבינו לבין המשיב ולהשליך על עניינם של בעלי דין אחרים (וראו: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). אי לכך, אין לי אלא לדחות את בקשתו לפטור מערבון.

המבקש יפקיד איפוא את הערבות שהושתה עליו תוך עשרים יום ממועד המצאתה של החלטה זו.