ע"א 134/56 הסוכנות היהודית לא"י נ' ז. שכטר

מ*מ הנשיא (חש' : )1בערעור זה עלינו לדון בשאלה אם זכאי מעביד לדרוש מאת

צד שלישי הטבת הנזק שנגרם לו ,למעביד ,בתוצאה מנזיקים אזרחיים שהוסבו לעובדו לד ידי אותו צד שלישי, 10

.פסקיידין* ,כרך יא ,תשי*[/תשי"ח"7591

ע"א 134/5,המי דפ982/

הסוכגות היהודית לא"י נגד ז .שבטר מ"מ הנשויא (חשיף

= 2המשי ,זאב שכטר ,פגע באוטובוס שבו נהג ,בגתן הולצר ,מדריך חקלאי שהועסק

עלדידי המערערת ,הסוכנות היהודית לא"י .פגיעה זו ,שנגרמה ברשלנותו של המשיב, הבלה קשות בהולצר ,זה לא יכול היה לחוור לעבודתו משך תקופה ארוכה .בתוקף חוזה"

העבודה שהיה קיים בין המערערת ועובדיה ,שילמה המערערת להולצר את משבוויתו

א בהתשבלימעהת לנזתיקקיוןפתשהג12ישה נחגדדשיחםמששילםא בחזרמנוהתאבובניהת",ההימינשופ,ט סהכמוחוםזיכ,ולתלל שאבליב--י-ט-ו03,,2ת0בעליהרוולתך. צר ,בין השאר ,גם את 002,2.--הלירות שקיבל מאת המערערת מעבידתו ,אך בית"תמש"* : פט דחה ראש נזיקים זה ,והוזלטתו אושרה בערעור .לפיכך באה המערערת בתביעה גפררת

.

גגר המשיב ,נהג המבונית ,מסב הנזק להולצר ,חירשח ממנו את 003,2.--הלירות הנ"ל,

.שנאלצה לשלם להולצר ,מכוח הוזה-העבודח שביניהם ,בלא שנהנוזה משירותיו .את היסור |

עליו אמרה המערקרת להקים את בנין תביעתה אנו מוצאים בסעיפים 16 13,ו" 71לפרשת התביעה .וכך נאמר באותם סעיפים:

.

:

-

מיום קרות התאונה ובגללה הפסיק המדריך החקלאי (הולצר) לעבור אצל התובעת (המערערת) ,והתובעת איבדה את כל שירותיו.

/

:

| \ 160.התובעת טוענת כי נגרם לה נזק בסך 002,2.--ל"י בתוצאה מהפסקת עבודתו של המדריך החקלאי עקב התאונה .....

ה

בורה

.7התובעת טוענת כי על-ידי התאונה המתוארת לעיל ואשר נגרמה

עליידי רשלנותו של הנתבע (המשיב) נגרם לתובעת נזק בסף |

ו

003,2.-ל"י ..ועל הנתבע לפצות את התובעת בסכום זה*,מלשון סעיפים אלה נראה ,כי המערערת ביקשה להצמיד חיוב למשיב .בשל נזק בעל .שתי

7פנים שנגרם לה ,מחמת הפרת חובה משפטית שהיתה מוטלת עליו ,היינר ( :א) חסרון כיס

מחמת אבדן שירותיו של הולצר; (ב) איבוד ממון ששולם לו להולצר במשכורת ללא כל

.י

תמורה.

= .3אשטר לעילה הראשונה ,אין לי אלא להסב תשומת הלב ל-ע"א 155/54,וידר נ .היועץ

ו

המנופטי. ,פסקי"דין* ,כרך ;י ע* .)1( 12%6,באותו ענין דן ביתדמשפט זה בחובתו של מזיק

להיטיב את נוקו של מעביד מחמת אבדן שירותיו של פועלו ,ובא לידי מסקנה ,כי תביעה כזאת ,שהיא מסוג

הוו 15גטט!שינסה 608שסק ,אינה ידועה במשפט הארץ ,אם במש-

פט הכללי ואם כאב-נזיקין .אומר השתים גויטיין ,בדע' :]1( 1249,

.

:

|

-בחלק ג' של הפקודה (היינו; פקודת הנזיקי) אין זכר לעוולה האו-

רחית --הקיימת באנגליה --בדבר אבדן שירותים .דהיינו ,בארץ אין האדון יכול לקבל פיצויי נזיקין באם מי שהוא פגע במשרתו ,ועל-ודי .כך איבד את שירותיו.

| || מסקרזין" ,כרך יא ,תשר-ן/תשריח7591-

-

1

צ"א : 134/56המ' 239/57

|

הסוכנות היהודית לא*י נגד ז .שכטר מ"מ הנעזיא (חשזיו)

בפסקי"דין אנגליים רבים נאמר ,כי מקורו של עקרון אבדן השירותים הוא בימי הביניים .באותם הימים העובד יכול היה להיות קנין ([86644ת)0

של אדוניו ; והגורם נזק לקנין --מזיק לבעליו .באנגליה נעשו נסיונות להרחיב את תחולת העקרון ,אולם השופטים עמדו איתן נגד נסיונות אלה. לאור זאת ,אין תימה בכך שדוקטרינה כה מפוקפקת לא הוכנסה לספר

החוקים שלנו",

א

| 4עלי להוסיף ,כי מאז נאמרו דברים אלה ניתן באנגליה פסק-הדין במשפט, (|, )6591( ,)3אס0עממת. 11ל )לסתוה15510ת 695סנגומ6לס 8מג!תז ,ובו הוחלט ,כי תביעה

כמסגווגן אש)ה:,5מיצלףד ווממגשוורנתט,ץ5ה6יינהוס,נובםניח-סאעדםאיהןעולשהיבםיאמהלאאכלתאםעלבתאחבודםןהבשייתרוותשייהשם לרשאלותבנםיכ-בבנייתד, ||

ב

(; )7591ת0סו8+וספוס )0מסהעס. 60ט 101008מגזווסקסי0וואת משפחתו של האדון וראה גם [. 87, 82 ,)4םת וא .)1מכאן ,שהמערערת לא היתה זוכה בתביעתה גם אילו הלכו בתייהמשפט בארץ בעקבות ההלבה הרווחת במשפט האנגלי.

| .5ואשר ליציאות מן הכיס ממש ,היינו ,סכומי הכסף שנאלצה המערערת ,בשל רשלנות

ג

המשיב ,לשלם להולצר בימי מחלתו ללא תמורה ,תמים-דעים אני עם השופט המלומד, כי המשיב לא חב כל חובת זהירות כלפי המערערת ,וכי נזק מסוג זה הוא מכל מקום

מרוחק מדי ממקור הרשלנות .שום אדם ברירדעת לא היה צופה מראש נזק כזה ,ולא יכול

היח --ומשום כך לא חייב היה --לעשות כל מעשה סביר כדי למנעו .המעביד ,שלא

כנפגע עצמו ,וכשאר בני"אדם כמותו המשתמשים בכביש ובשטחים הסמוכים לן ,אינו

ד

בגרר ,שכן" ,שלו חייב המזיק חובת זהירות ,ואינו בא בתחום הסכנה שעל המזיק לצפות

לה .נוסף לזה :נזקי המערערת הרי נגרמו לה בתוצאה מהחוזה שבינה לבין העובר הנפגע, ונוקים אלה אינם נובעים במישרים מן הפגיעה הגופנית שפגע המשיב בעובד .בשם שאין

אאדתםהינכפוגלע לותמבפויעק נמומקניום טמואבתת ההמנזאיהק ,בכטךעאניהן שלאשלממולעאטעהפנגתיועהשלהיאהד הםואה,אואמותרו כיאדםה,ואמשעיסליקם || ת לנפגע משכורת מכוח חוזה שביניהם ,ובתוצאת הפגיעה לא נהנה משירותיו. 6

|בא-כוח המערערת הרגיש בחולשת טענותיו כפי שהן משתקפות בכתב-תביעתו,

בהימחשודפטלאשולרמטההפ,סיוקלהפיהכךחדבשאה אשלניזנוכרהבבלקעשילה ,לוהשרבשאוהתולעלותלקםן לאאתחרבתשבנ-יתתבןיעפתסוק,יהודליהןוסביבףיתע]ל | ן שתי העילות שבו עילה שלישית ,היינו ,ש,הנתבע (המשיב) חייב להחזיר סכום זה

002.2.-לירות) לתובעת (למפרערת) מפני הכלל של עשיית עושר ולא במשפט" .ברוחזו הוא מבקש רשות לתקן גם את הודעת הערעור .עיקרה של הבקשה הוא ,איפוא ,שהואיל

והמערערת היתה אנוסה לשלם להולצר משבורת שנה אחת ,והואיל ומשניהם --המערערת והמשיב --המשיב הוא הוא שחייב לשאת בעולו של התשלום ,לא יהיה זה מן הדין להניח למשיב להתעשר על חשבון המערערת,

12

(מסקרדון* ,כרך יא ,תשי"ן/תשיית77591

.

ז

לא"י נגד ז .שכטר מ"מ הנשויא (חנויף

= .7אני חושש שיש כאן תפיסת טעות במהותו של החיוב ה,מעין-חוזי" ,שאת עקרונותיו מבקש בא-כוח המערערת מאתנו להחיל כאן .חיוב מעיןיחוזי אינו בא להעניש את הנתבע על נזק שנגרם על-ידן ,ואינו מיועד לפצות את התובע בשיעור הנזק --לא פחות ולא יותר --שנגרם לו .חיוב זה הוטל מטטם החוק במטרה למנוע -התעשרות שלא כדין* או

א געשיית עושר ולא במשפט" .ביסוד החיוב מוטל העקרון הרומי . 1000166811םספ 66סמנסזן

מצנו)6ףן המוה >,( 6לא ייבנה אדם מחורבנו של חברו) .אין ,כמובן ,לקבוע מס*

מרות בדבר ,ואין להחיל את העקרון .הרומאי ככתבו וכלשונו .מבחינה עקרונית אין הדגש בהפסר לתובע ,כי אם בטובת ההנאה שהעניק זה לנתבע .וחשם , --התעד רות שלא כדין" ,או צעשיית עור ולא במשפט"* --מעיר על כך .אך אין להתעלם מכך

שברוב המקרים שנפסקו לפי עקרונות מעין-חוויים --אם לא בכולם --הוברר כי היה

ב

הפסד הנאה ,אהופרון כיס ,לאחד ,כנגד טובת הנאה ,או ריווח בלתי"מוצדק ,לאחר .בין כך ובין כך ,התרופה הניתנת בתחום העקרונות ה,מעין-הוזיים* מכוונת להוציא את בלעו של

הנתבע מפיו ,ולחייכו להשיב לתובע את אשר בא לידיו ללאירין וללאדיושר .היסור ההברחי הוא ,איפוא ,התפשרות שלא-כדין .נמצא :במקום שאין התעשרות אין השבה .נשאלת

/עבשיו השאלה :האם אמנם התעשר המשיב במשהו במקרה שלפנינוו |8

בא-כוח המערערת טוען ,כי המשיב התעשר בסכום -של 002,2.--לירות ,הואיל

ואלמלא שילמה המערערת סכום זה מכיסה היא כמשכורת שגה אחת היה המשיב נושא גם בעול תשלומו של סכום זה ,נוסף על הנזקים האחרים שחוייב בתשלומם .אך גם כאן

ד ישנה ,לדעתי ,תפיסת טעות .את החיוב בנויקים אזרחיים יש לקבוע על סמך הגזקים

הממשיים שנגרמו לו ,לניזק ,בתוצאה מן הפגיעה שנפגע ,ולא בהתחשב בנזקים שהיו

נגרמים לו אלמלא קיבל טובת הנאה ממקור אחר .במשפט ם0!88ותומוסס) >עספותהירו' מפוזועם -

[,)5

ח

ע .....טעות היא ,לדעתי ,אם רשאי אני לומר כך בכל הכבוד ,להציג | |

את השאלה כאילו מעניקים טובת הנאה .למזיק על"ידי כך שמאפשרים לו .

:

. 796א.ת ; )8581(, 5 11עשוצטסנס .ט = באמר ,בדנמ' 802,מפי העאפט +ושסד:

להפחית את הגזקים שהיה חייב בתשלומם אלמלא כן .השאלה היא :מה הם הגזקים שהוא חייב בתשלומם 1ומשמחילים את הכלל המקובל יש להשיב על כך ,שהוא אחראי לאותם הנזקים שנגרמו לן ,לתובע ,מחמת עוולתו

.

(של המזיק)*.

מן הראוי לציין כאן במאמר מוסגר ,כי ביתדמשפט זה לא הלך בעקבות ההלבה שנקבעה

| || במשפט ע8טסם ,6( ,הנ"ל ,בשנדונה השאלה אם בקביעת ההפסד שנגרם לו לניזק מחמת אבדן כושר השתברותו ,יש להביא בחשבון גם את מס ההכנסה שהיה עליו לשלם

ז

ממשכורתו ,ושהוא פטור מלשלמו בגלל התאונה (ראה ע"א 81/55,כוכבי נ .בקר ,ואח',))2( ,

אך אין הדבר פוגע במאומה בתקפו של עצם העקרון ,כפי שנוסח עלדידי הםזופט ג'ואים, היינו ,שבקביעת שיפור .נזקיו של הנפגע מביאים בחשבון את הנזקים הממשיים שנגרמו לו מחמת הפגיעה ולא את טובת ההנאה שהוסבה לו ,למויק ,ממעשהו של צד שלישי ,אשר הפחית את נזקיו של הנפגע ,ויהא זה מעשה חסד או קיום חיוב שמקורו בחוזה.

המסקרדין" ,כרך יא ,השי"ו/תשי"היופפו | .

₪

14

הסוכנות היהודית לא"י נגד ז .שבטר י

ע"א 134/56:המ' 239/57 1

מ"מ הנשיא (חשין)

= 9ון הכלל אל הפרט .המשיב היה חייב לשלם להולצר את הנזקים אשר נגרמו לו לזה ,בתוצאה מהפגיעה שפגע בו בנהיגתו הרשלנית .ומה היו נזקים אלה? הפסד ממון וחסרון כיס ממשיים וצפויים לעתיד ,מיוחדים וכלליים ,בניכוי סכום של 003,2.--לירות שקיבל הולצר מאת מעבידתו ,המערערת .את 003,2.--הלירות לא היה המשיב חייב לשלם להולצר ,משום שסכום זה לא נכלל בגדר נזקיו של הולצר .גרם לו מזלו של המשיב

-אם מותר לומר כך --שפגע באדם המקבל משכורת גם כשאינו עובד .אך מה טובת

א

הנאה קיבל המשיב עליירי כך? הוא היה חייב לשלם להולצר כפי שיעור הפסדו של זה, וחיוב בשיעור הפסר זה ממש הוטל עליו במשפט שהוגש נגדו על-ידי הולצר .הוא ,המשיב,

לא היה חייב לשלם להולצר יותר מכך ,ומפני זה אין לומר בלל שהמערערת שילמה את

חובו שלו .נניח .שהאדם הנפגע היה מקבל תמיכה חרשית ממשרד-הסעד לפני הפגעו על-

ידי המזיק .בקביעת הנזקים תובא ,במובן ,הכנסה זו בחשבון להפחתת הנזק .הואיל והיא לא תיפסק גם אחרי התאונה .מבחינה חשבונית בלבד ברור ,שאלמלא תמיכתו של משרדך

ב

הסעד היה נופל על המזיק נטל כבד יותר .אך איה כאן התעשרותו של המזיק מבחינת החיוב ה/מעין"חוזי* ? הוא חייב להיטיב את הנזק ,ואת הנזק בלבד ,ומשעשה כן ,שוב אין לבוא אתו בטענה שהנזק יכול היה להיות כבד יותר אלמלא התמיבה הניתנת על-ידי

משרד-הסעד. .

נ

.0הרעיון המונח ביסוד טענותיו של בא"כוח המערערת הוא ,כפי שכבר נרמז לעיל, שהמערערת סילקה את חובו של המשיב ,וכאן מקור התעשרותו שלא כדין .אך האמנם כך

הם פני הדברים? במשפט המנחה מ8הז. )000ל , 041,ז1התטי 1וגו? 6 31הת פאססיום [ ,)6ם.פ.; 1996(,3) 81 6%.פסום,

ד

אמר הלורד רייט (6.₪.ת זמפועי 1.068),בדפ' ;706

,עיקרו של הכלל הוא ,שחלה על התובע ועל הנתבע אחריות לגבי

אותו חוב ,והתובע נאלץ באורח חוקי לסלקו ,אך הנתבע מקבל את טובת

ההנאה מן התשלום ,משום שחובו שלו נמחק ,במלואו או בחלקו; שפה

שביחסים שבינו לבין התובע ,הוא ,הנתבע ,חייב לפרעו קורם לכל" (ההדגשה שלי).

ה

.

כלל זה אינו חל כאן ,לפי שהמערערת והמשיב לא היו שותפים לחוב אתד ,לפי

ושההממשעירבעלראת הליאו שכלילימחהמיאםת החמוחביויבשיםל אהמתשיהבמ,סקכניהאכםי אחתובחתובההתששללוה,ם ושללפי --ש.ב2י,ן002המהעלריעררותת | | חל בראש וראשונה על המשיב .בחשבון אחרון לא היה המשיב חייב לשלם להולצר את

002,2.-הלירות ,משום שהולצר לא סכל נזק בסכום זה או בדומה לו ,הואיל והוא קיבלאת משכורתו המלאה מהמערערת חרף התאונה .מכאן ,שהמשיב לא הפיק כל מובת הנאה

על חשבון המערערת ,וביחוד לא הפיק טובת הנאה שלא כדין .כלפי הולצר מילא כחוק

את כל המוטל עליו ,וכלפי המערערת אין עליו כל חובה וכל התחייבות ,אם לפי העילה שבכתב-התביעה ואם לפי העילה שהמערערת מבקשת עכשין לבסס עליה את תביפתה, כלומר אם בנזיקים ואם בדיני מעין-חוזים,

14

.

.פסקררין" ,כרך יא ,תשי"ו/תשייח"7591

1

ע*א 1 124/56המי 239/57

הסוכנות היהודית לא"י נגד ז .שבטר

.

השופטים :זילברג ,ויתקון

.

- .1בוכח המסקנה שאליה הגעתי אין אנו חייבים ,לדעתי ,לדון בטענתו של בא"בוח המשיב שיש לדחות את בקשת התיקון מפני האיחור בהגשתה, לפיכך אני מציע לדחות את הערעור ואת הבקשה לתקן את כתב-התביעה.

א השופהטשחושיפןט .נזריאלהברליג : ,כימצהטמרקףרהאנישלפלנפיסנקו"דמיצנווי שכלליכחובלורי תוהךנכדב'ד,אממומתלאשלמקהולםכתהנשבייאת,ך | המשפט לערעורים בעגין קרוידון ,)4( ,אשר הובא על-ידי חברי .אני ,כשלעצמי ,הייתי מוסיף

עוד נימוק לדחיית הערעור .והוא :כי אין הפורע יכול לתבוע (על סמך = >ס8יותס 0ופפנוס) מן המתעשר" כלום ,כאשר הסכום אשר שילם לנפרע הוא חוב המגיע ממנו (הפורפ) ,אם

מכוח החוק ואם על יסוד חוזה .והוא ,לפי מהותו ,חוב שלו ,זאת אומרת (במקרה חוזה):

ב

תמורת הנאה שקיבל .מאת הנפרע.

השופט ויתקון :,אני מסכים שהמערערת אינה יכולה לזכות בתביעתח על התעש-

רות"ולא-בדין .אמנם ,אץ לי ספק שהמערערת סבלה חסרון"כים כתוצאה מהתאונה .את

.

חהסמרשוכנוהר אתיןהיאהני מרחוואבהתהבתלששללומםי בהלמאוש"בהוכרית ,,ביאןש.רשהשניפלגמעת הלינהפגמעוכבשמרשךלעשבנוהד.התמביממהש,ך כיאואתהת תקופה ובין שלא היה מוכשר .עילת התשלום היתה חוזהיהעבודה שבינה לבין הנפגע ועילה זו לא נעלמה ולא סונלה .אך סבור אני שהיה למערערת תסרון"כים ,לא בכסף או בשווה"כסף שיצא מיריה ,כי אם בכסף או בשווה"כסף שלא נתקבל בידיה .כוונתי לשירותים,

7שעקב פגיעתו נבצר מהנפגע לתתם למערערת, נוטה אני גם לדעה שהמשיב ,התעשר* במידה ,שסבום הנוק שהיה עליו לשלם לנפגע

הוקטן עקב העובדה שהנפגע קיבל את משכורחו מאת המערערת .התעשרות --לאו דוקא שהיא תלבש תמיד צורה של קבלת כסף או שווה"כסף .ייתכן גם שההתעשרות תהיה

ח

1801106נמר8אוהוסלקיסושואסזף שבלייתל-יהתמ,ש דפהטיינלוע,רעחוסרכיוםן באהנוגצלאיהה,ששאדלןמללאא מכןכבהריהבמאקדרםה דגואמלהץ ב"לעמוד בה. (|; )7591( ,]4תסוסגתספשסס) הסטעסוס .ל לא היה חולק על הסברה הכללית ,שאדם יכול להתעשר לא רק עליידי גדילת רכושו אלא גם על-ידי אייהקטנתו (למשל ,בדרך חסכון

או הימנעות מהוצאה) .אך לדעת בית-המשפט לערעורים ,אין כאן התעשרות מן הסוג

ו

השלילי הזה ,מכיון שמלכתחילה לא היה הפוגע חייב בנזקי הנפגע אלא במידה ,שזה סבל

נזק ממשי ,ונזק ממשי --פירושו סכום*נטו שהמשכורת ששולמה לנפגע מעולם לא נבנסה

לחשבונו .יש ספק בלבי אם הנמקה וו איגה עלולה להצר את תורת ההתעשרות-ולא"ברין

יתר על המידה .מכיון שהיא מתבססת כביכול על שיקולים ,שהם יפים לקביעת מהות הנזק בתביעת נזיקין ,ומחילה שיקולים אלה על השאלה ,במה התעשר הפוגע ועל מה

ְ

חאיתיבשהתויאהןלבתאתותאות מהבדחיןן ..אלנדיעתמיע,דייףש ,האבידפולא,רבניבמיוןק שאתחיר,הששאאלףותהוהאאמלבהיאואניין להאכורתתה למהסעקמניהד| , אליה הגיע חברי הנכבד ,מ"מ הנשיא,

| | | ,מסקרדון" ,כרך יא ,תשי*ו/תשי"ת"לפפר.

- .

הרבהה 12850..

ע"א 134/56:המ' 239/57

הסוכנות היהודית לא"י נגד ז .שבטר השופט ויתקון

נראה לי שאף-על-פי שהיו באן אחר שחסר ואתד שנהנה ,לא יוכה הראשון בתביעתו נגד האחרון ,מכיון שחסר הקשר הישיר בין חסרונו של זה --אבדן השירותים --ובין יתרונו של זה --הקטנת חיובו לשלם נזקים .לא אברן השירותים ,שעליו יכולה המערערת להתלונן ,הוא שהעשיר את המשיב ,אלא דבר אחר ,דהיינו ,מזלו שפגע באדם ,שלא הפסיר

את משכורתו במשך תקופה מסויימת .לשון אחר .התעשרותו של המשיב לא באה על

חשבון המפרערת .אין זה מקרה שדבר של התובע מצא (שלא כדין) את דרכו לביס הנתבע .אילו נתנו למערערת להיפרע מהמשיב בעד אבדן השירותים ,לא היה בכך אלא

א

משום פיצוי על נזק ,משמע ,תביעה 18+ומזם תתט!זוי8 668סגום טסט שלכל הדעות אין לה מקום במקרה דנן .ואילו בתביעה על התעשרות"ולא"בדין ,תנאי הוא שהנתבע התעשר על

חלשדבחווןת האתתובהעע,רעוורב.העדר התעשרות כזאת אין יסוד לתביעה .מטעם זה אף אני סבור שיש

ב

לפיכך הוחלט לדחות את הערעור ואת הבקשה לחקן את כתב*התביעה .על המערערת לשלם הוצאות המשיב ,בצירוף שכר-טרחת עורך"דין ,בסכום כולל של 0581.--לירות,

| >