פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
1346/10 -
ב'
בפני:
כבוד השופט
י' דנציגר
המבקשים:
1. האחים מ.ר.ש. לוי בע"מ
2. יוסף לוי
3. שלום לוי
4. משה לוי
נ ג ד
המשיב:
פקיד שומה ירושלים 1
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעמ"ה 123/08, עמ"ה 533/07,
עמ"ה 532/07 ועמ"ה 534/07 שניתן על ידי כבוד השופטת מ' מזרחי ביום
30.12.2009
בשם המבקשים:
עו"ד ח' סיטון
בשם המשיב:
עו"ד צ'
קוינט-שילוני
החלטה
בקשה לעיכוב הליכי גבייה שנוקט המשיב לתשלום חוב מס הכנסה שחבים המבקשים למשיב.
1.
בקשה זו מוגשת במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת מ' מזרחי ) בעמ"ה 123/08; עמ"ה 533/07; עמ"ה 532/07 ו-עמ"ה 534/07 שניתן ביום 30.12.2009 בו נדחו ערעורים שהגישו המבקשים על שומות שהוציא להם המשיב לשנים 2004-2000 לפי מיטב השפיטה. ערעוריהם נדחו לאחר שבקשה שהגישו לדחיית מועד הגשת נימוקי הערעור, אשר הוגשה לאחר חלוף המועד להגשת נימוקי הערעורים, נדחתה אף היא בהעדר טעם מיוחד למתן הארכה.
2.
בבקשתם עומדים המבקשים על העילה להגשת הבקשה שלפניי והיא כי ביום 19.10.2010 נמסרה למבקש 3 התראה לפי פריצה ועיקול, הליך שננקט על ידי המשיב על מנת לגבות את חובו למס הכנסה.
במסגרת בקשתם טוענים המבקשים כי סיכויי הערעור טובים בשים לב לכך שערעוריהם נדחו על הסף מסיבה פרוצדוראלית, ומאחר שהביאו לפני בית המשפט המחוזי "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכה להגשת נימוקי ערעוריהם.
באשר למאזן הנוחות עומדים המבקשים על היותם אנשים מבוגרים, חולים וקשי יום, וטוענים כי עיקול חנותם ורכושם יותיר אותם חסרי כל, כך שאף אם בעתיד ערעורם יתקבל ויוכלו להיפרע מן המשיב, לא יהיה בכך כדי להועיל להם.
3.
בתגובתו, טוען המשיב כי דין הבקשה להידחות על הסף מחמת השיהוי שבהגשתה. בהקשר זה עומד המשיב על כך שהבקשה שלפניי הוגשה עשרה חודשים לאחר מתן פסק הדין. לגופם של דברים, טוען המשיב כי המקרה שלפניי אינו נמנה על אותם המקרים החריגים בה יעוכב ביצועו של חיוב כספי שהושת בפסק דין. לטענת המשיב, המבקשים לא העמידו תשתית עובדתית מספקת לביסוס טענתם כי קיום החיוב הכספי כעת יגרום להם לנזק בלתי הפיך. בנוסף, טוען המשיב כי סיכויי הערעור נמוכים נוכח הזנחת ההליך שהתנהל לפני בית המשפט המחוזי על ידי המבקשים.
4.
לאחר עיון בבקשה, סבורני כי דינה להידחות. כהערה מקדמית אציין כי הבקשה שלפניי, על אף כותרתה "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע פסק דין", הינה בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור, שהרי "משנדחית תובענה, אין משמעות ל'עיכוב ביצוע' של פסק הדין, שהרי במקרה שכזה אין מה לעכב" [רע"א 4619/05 בנק הפועלים בע"מ נ' רבינוביץ (לא פורסם, 24.8.2005), פסקה 2 להחלטתו של השופט א' גרוניס ; וכן ראו למשל ע"א 10297/06 רוזנבלום נ' תוסף קומפאונדס בע"מ
(לא פורסם, פסקה 8 להחלטת השופטת א' פרוקצ'יה ]. סעד זמני לתקופת הערעור יינתן בהתקיים "טעמים מיוחדים" [ראו תקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984], כאשר על המבקש להוכיח כי מתקיימים טעמים מיוחדים להושטת הסעד, על אף דחיית תביעתו. כפי שנקבע לא פעם, התנאים למתן סעד זמני לתקופת הערעור הם כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש [ראו: עניין רוזנבלום הנ"ל].
5.
אף מבלי שאדרש לסיכויי הערעור, סבורני כי במקרה שלפניי לא הציגו המבקשים תשתית ראייתית הולמת לטענתם לפיה הוצאתו לפועל של החוב שהם חבים לרשויות המס כעת יגרום להם נזק בלתי הפיך. אכן, המבקשים הינם אנשים באים בימים. אולם, מהתצהירים שצורפו לבקשה עולה כי הם בעלי דירות ובעלי הכנסה קבועה מן העסק שבגינו הוציא המשיב שומות. המבקשים צירפו אמנם דוחות שונים לרשויות המס באשר למצבו של העסק. אולם, בהקשר זה יש לתת את הדעת לטענת המשיב - הנתמכת בתצהיר - לפיה ביקורות ניהול ספרים שנערכו על ידו בעסק בשנת 2009 העלו כי קיימים ליקויים מהותיים בניהול הספרים, ועל כן לא ניתן להסתמך על הדוחות שהוגשו מטעם המבקשים לצרכי מע"מ כדי ללמוד על מצבו של העסק. כן יש לתת את הדעת לטענת המשיב -הנתמכת אף היא בתצהיר - לפיה המבקשים לא הגישו למס הכנסה דוחות לשנת 2009 ולפיה לא הוגשו הצהרות הון ודוחות מטעם המבקשים 2 ו-3 אף לשנת 2008. בנסיבות אלה, סבורני כי לא הוצגה לפניי תשתית ראייתית מספקת המלמדת כי תשלום החוב למשיב כעת יגרום למבקשים נזק בלתי הפיך.
6.
סוף דבר: הבקשה נדחית. צו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 21.10.2010 בטל. בנסיבות העניין, המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בסך של 1,500 ש"ח בלבד.
ניתנה
היום, כ"ו בחשון התשע"א (3.11.2010).
ש ו פ ט