פרטי ההליך
בית המשפט העליון
רע"פ 97 /
1373
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקש:
חיים
גויטע (גואטה)
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעו
ר על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי
בת"א-יפו מיום 12.1.97 בע"פ 1538/96
שניתן
על ידי כבוד השופטים: א. אבן-ארי,
ה.
אחיטוב, א. חיות
בשם
המבקש: עו"ד דן כרמון
בשם
המשיבה: עו"ד אלון אינפלד
החלטה
המבקש הורשע בבית משפט השלום בנתניה (כב' השופטת ר. לבהר שרון) בעבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיפים 13 ו19- לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973. בית המשפט הורה על הפעלת עונש מאסר על תנאי למשך 18 חודשים שהוטל על המבקש וכן גזר על המבקש מאסר של 30 חודשים, מתוכם ששה בפועל, מחציתם בחופף לעונש המאסר על-תנאי שהופעל ומחציתם במצטבר לעונש זה. יתרת עונש המאסר נקבעה כעונש מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים. ערעורו נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטים א. אבן-ארי, ה. אחיטוב וא. חיות).
מונחת בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. עיקר טענתו של המבקש מופנה נגד האמון שנתנו הערכאות התחתונות בעדותו של הסוכן המשטרתי, שהוא, לטענת המבקש, עבריין מועד ונרקומן. המבקש מעלה את שאלת השימוש בסוכנים משטרתיים שהם עבריינים ו"בקווים האדומים" לשימוש זה. עוד מעלה המבקש טענות עובדתיות הנוגעות למשקלן הראייתי של הקלטות שהושמעו במשפטו, לעדות אם המבקש ולשרשרת העברת הסם.
בתגובתה טוענת המשיבה, כי שאלת המשקל שיש לייחס לעדותו של סוכן משטרתי היא שאלה של קביעת מהימנות ומשקל, המסורה ברגיל לבית המשפט ששמע את העדויות - וודאי שאינה שאלה שיש לדון בה בערעור שני. באשר לפן העקרוני שמנסה המבקש להציג גורסת המשיבה, כי בית משפט זה כבר נתן דעתו לא פעם לסוגייה. לעניין זה מפנה המשיבה לע"פ 54/79 בורוביץ נ' מדינת ישראל , פ"ד לד (1) 204, ע"פ 249/88 יהוקם עמרם נ' מדינת ישראל
(לא פורסם) ובש"פ 8637/96 אחמד חיג'אזי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם). לגרסת המשיבה, נמצאו די והותר ראיות להרשעת המבקש - ואין מקום להתערבות בית משפט זה בסוגייה הראייתית.
לאחר שעיינתי בחומר שבפני נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעלה כל שאלה עקרונית או כללית המצדיקה שמיעת ערעור שני בבית משפט זה (וראה: ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). בית משפט זה כבר חיווה דעתו, כי השימוש בסוכנים משטרתיים שהם עבריינים (בעבר או בהווה) הוא כורח המציאות במסגרת הלוחמה בפשע, ומקל וחומר שכך הם פני הדברים בהתייחס לטיפול בעבירות סמים. בית המשפט לא יתעלם מן העובדה שהעד שבפניו הוא עבריין, יבחן בקפידה את עדותו ויחפש לה תימוכין - וגם לכך התייחס בית משפט זה לא פעם - כפי שציינה המשיבה. במקרה שבפנינו נתן בית משפט השלום את דעתו לזהותו של הסוכן המשטרתי ולתימוכין לעדותו - והחליט להאמין לעדות הסוכן. עניין זה כשלעצמו אינו מצדיק מתן רשות ערעור. גם יתר טענותיו של המבקש נוגעות לממצאים עובדתיים ולקביעות הנוגעות למהימנות עדים. בעניינים אלה לא תתערב ערכאת ערעור בדרך כלל - וודאי לא בית משפט זה במסגרת ערעור ברשות.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט"ו אדר ב' התשנ"ז
(24.3.97).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97013730.
A02
דז/