ע"א 1402-24 ע"א 1402-24

1.הערעור דנא נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' באומגרט) בת"א 48159-07-23 מיום 18.12.2023, בגדרו התקבלה בקשת המשיב 1 לסילוק התביעה שהגישה נגדו המערערת על הסף בשל התיישנות.

2.המערערת הגישה תביעה כספית נגד המשיבים מכוח הסכם השקעה שנערך בין המשיב 1 לבין בעלה המנוח של המערערת. המשיבים טענו כי התביעה נגדם התיישנה וכי משכך יש לסלקה על הסף. בפסק הדין מיום 18.12.2023 התקבלה טענת המשיב 1 בדבר התיישנות, והתביעה נגדו סולקה על הסף. בהמשך לכך, הוסיף בית המשפט המחוזי כי תינתן למערערת הזדמנות להוכיח את טענתה כי המשיב 2 הודה בחובו והתחייב להשיבו, וכי משכך התביעה בעניינו לא התיישנה.

3.הערעור הוגש ביום 18.2.2024 ובכותרתו צוין המשיב 2 כמשיב פורמלי, שכן הערעור נסב על פסק הדין מיום 18.12.2023, בגדרו נדחתה התביעה נגד המשיב 1 בלבד.

4.בהמשך לכך, ביום 21.4.2024, הגישה המערערת "הודעה על שינוי סטאטוס המשיב 2 מ'משיב פורמלי' ל'משיב'". ב"הודעה" זו ציינה המערערת כי בפסק דין משלים שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי ביום 21.2.2024 נדחתה התביעה נגד המשיב 2. לטענת המערערת, הטענות בערעור דנא רלוונטיות גם כלפי המשיב 2, ומשכך "עולה הצורך לתקן את הסטאטוס של המשיב 2 מ'משיב פורמלי' ל'משיב'".

5.בהחלטתי מיום 30.4.2024 ציינתי כי מבחינה מהותית נראה כי המערערת מבקשת לתקן את ערעורה כך שהוא ייסוב גם על פסק הדין בעניינו של המשיב 2 מיום 21.2.2024, וקבעתי כי המשיבים רשאים להשיב לבקשה זו עד ליום 9.5.2024.

6.המשיבים בתשובתם מתנגדים לבקשה לתיקון הערעור. לטענת המשיבים, המערערת מתנהלת בחוסר תום לב דיוני ואף מסתירה מבית המשפט עובדות מהותיות, ודי בכך כדי להורות על דחיית הבקשה. כן נטען כי יש לדחות את הבקשה לתיקון הערעור אף לגופה, וזאת מאחר שמדובר בשני פסקי דין נפרדים נגד שני בעלי דין נפרדים אשר נתבעו בעילות שונות. משכך, לטענת המשיבים, דרך המלך במקרה הנדון הייתה להגיש שני ערעורים נפרדים ובקשה לאיחוד הדיון בשני ההליכים.

7.לאחר העיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לאפשר למערערת לתקן את ערעורה, כמפורט להלן.

8.בפתח הדברים אציין כי אמנם לא היה מקום להגיש את ה"הודעה" מטעם המערערת באופן שבו היא הוגשה. המערערת נדרשה להגיש בקשה מפורטת ומסודרת לתיקון כתב הערעור, כך שהוא ייסוב גם על פסק הדין שניתן בעניינו של המשיב 2, על כל המשתמע מכך, ובתוך כך לצרף את המסמכים הרלוונטיים לבקשתה, ובהם פסק הדין שניתן בעניינו של המשיב 2. המערערת נמנעה מלעשות כן, והגישה "הודעה" לקונית שאינה עולה בקנה אחד עם סדרי הדין.

9.חרף האמור, מצאתי לקבל את בקשת המערערת, שכאמור בהחלטתי מיום 30.4.2024, מבחינה מהותית היא בקשה לתיקון הודעת הערעור. זאת, בשים לב לכך שבקשה זו הוגשה טרם חלוף המועד האחרון להגשת הערעור על פסק הדין בעניינו של המשיב 2 ובשלב מוקדם בהליך הערעורי; מאחר שלא הוכח כי תיקון הודעת הערעור כאמור, חלף הגשת ערעור נפרד נגד המשיב 2, תוביל לפגיעה כלשהי במשיבים; ובשים לב לכך שפסקי הדין הנדונים נובעים מאותה תביעה, הנשענת על אותה מסכת עובדתית, אשר נדחתה ביחס לשני המשיבים בשל טענת התיישנות, כך שבירור ההשגה הערעורית עליהם במאוחד תוביל להגברת היעילות הדיונית.

10.סוף דבר: המערערת רשאית להגיש הודעת ערעור מתוקנת, כך שהערעור ייסוב על פסק הדין בעניינו של המשיב 1 מיום 18.12.2023 ועל פסק הדין בעניינו של המשיב 2 מיום 21.4.2024, וזאת עד ליום 24.6.2024.