החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 1407/19שרגא נוי נ. ברוך ברונר

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: התקבל בחלקו
חדלות פירעון · סיווג הליך ערעור בפירוק אגודה ועירבון להוצאותבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בפירוק, שנקבעה כערעור בזכות

בית המשפט העליון קבע כי ההחלטה בדבר סיום העסקתו של המבקש באגודה בפירוק סיימה יחידה דיונית נפרדת, ולכן ניתנת לערעור בזכות ולא ברשות. בית המשפט הפחית את העירבון להוצאות מ-20,000 ש

העובדות

המבקש הועסק באגודה שנמצאת בפירוק. המנהלים המיוחדים החליטו לסיים את העסקתו, והמבקש ביקש לבטל החלטה זו. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, והמבקש הגיש בקשת רשות ערעור שבה טען כי עומדת לו זכות ערעור בזכות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ההחלטה לדחות בקשה לביטול החלטת המנהלים המיוחדים לסיים העסקת מבקש באגודה בהליך פירוק היא פסק דין הניתן לערעור בזכות או החלטה אחרת הטעונה רשות ערעור?
  2. 2.האם יש להפחית את שיעור העירבון להבטחת הוצאות המשיבים בהליך הערעור?

הלכות

  1. 1

    מקום בו מכריע בית המשפט שעל הפירוק במחלוקת תחומה המהווה יחידה דיונית העומדת בפני עצמה, ההכרעה נחשבת לפסק דין הניתן לערעור בזכות, אפילו טרם הסתיימו הליכי הפירוק.

    ״מקום בו מכריע בית המשפט שעל הפירוק במחלוקת תחומה המהווה יחידה דיונית אשר עומדת בפני עצמה, הכרעה זו תיחשב״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    בקשה להפחתת עירבון להבטחת הוצאות צריכה להיתמך בתשתית עובדתית עדכנית, מבוססת ומלאה לעניין מצבו הכלכלי של המבקש.

    ״המבקש לא הציג תשתית עובדתית עדכנית, מבוססת ומלאה לעניין מצבו הכלכלי״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • פירוק
  • אגודה
  • ערעור בזכות
  • החלטה אחרת
  • רשות ערעור
  • פסק דין
  • יחידה דיונית
  • המנהלים המיוחדים

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

1407/19 -

א'

לפני:

כבוד הרשם רון גולדשטיין

המבקש:

שרגא נוי

נ ג ד

המשיבים:

1. ברוך ברונר

2. ברוך גוטמן

3. הסתדרות פועלי אגודת ישראל בארץ

ישראל- ע"ח מנהלים מ

4. רו"ח

עופר

אלקלעי

5. רשם ההקדשות

6. כונס

הנכסים הרשמי

בקשה להפחתת עירבון

ובעניין סיווג ההליך; תשובת המשיבה 3 מיום 18.3.2019; הודעת המשיבים 2-1 מיום

24.3.2019; תשובת המשיב 5 מיום 25.3.2019; תשובת המשיב 6 מיום 26.3.2019

החלטה

1.

בקשת רשות הערעור שבכותרת מופנית כנגד החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 22.1.2019 בפר"ק 62601-07-17 (כבוד השופטת ע' וינברג-נוטוביץ ) שניתנה במסגרת הליכי הפירוק של המשיבה 3 (להלן:

האגודה ). בהחלטתו דחה בית המשפט את הבקשה שהגיש המבקש לבטל את החלטת המנהלים המיוחדים של האגודה (להלן:

המנהלים המיוחדים ) לסיים את העסקתו של המבקש באגודה.

2.

לאחר הגשת בקשת רשות הערעור קבעה המזכירה הראשית של בית משפט זה כי על המבקש להפקיד עירבון להבטחת הוצאות המשיבים בסך 20,000 ש"ח. המבקש עתר להפחתת שיעור העירבון לסכום של 5,000 ש"ח ובבקשתו הוסיף וציין כי לשיטתו עומדת לו זכות ערעור על ההחלטה מושא ההליך. בהחלטתי מיום 11.3.2019 קבעתי כי המשיבים רשאים להשיב לבקשה ולהתייחס גם לטענות המבקש באשר לדרך ההשגה הנכונה.

3.

אדון תחילה בשאלת סיווג ההליך. המבקש סבור כאמור כי עומדת לו זכות ערעור ולעמדה זו הצטרפו המשיב 5, רשם ההקדשות, והמשיב 6, כונס הנכסים הרשמי. המנהלים המיוחדים טוענים מנגד כי עסקינן ב"החלטה אחרת" שניתן להשיג עליה בבקשת רשות ערעור. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי למבקש אכן עומדת זכות ערעור.

4.

כידוע, על החלטות הניתנות במסגרת הליכי פירוק חלים דיני הערעור הרגילים, ובכלל זה ההבחנה בין "פסק דין" הנתון לערעור בזכות לבין "החלטה אחרת" שהערעור עליה טעון רשות. בהקשר זה נקבע בפסיקה כי מקום בו מכריע בית המשפט שעל הפירוק במחלוקת תחומה המהווה "יחידה דיונית" אשר עומדת בפני עצמה, הכרעה זו תיחשב "פסק דין" וזאת אפילו טרם באו הליכי הפירוק אל קיצם (ראו, רע"א 2549/09 חברת אי.סי.אמ. יצרני מיזוג אוויר בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , פיסקה 5 (28.7.2010); רע"א 7213/12 שטיחים בסנטר ב.ש. בע"מ נ' אייס אוטודיפו בע"מ

(10.12.2012)). בענייננו, ההכרעה שלפיה אין להתערב בהחלטת המנהלים המיוחדים לסיים את העסקתו של המבקש באגודה "סיימה את התיק" מבחינתו של המבקש ועל כן מדובר, לעניין דרך ההשגה, ב"יחידה דיונית נפרדת". על רקע זה יש לסווג את ההחלטה השיפוטית שניתנה בעניינו של המבקש כפסק-דין הניתן לערעור בזכות (ראו והשוו, רע"א 10300/06 אלוני עופר בע"מ נ' מנדלבום

(28.3.2007)). לא נעלמה מעיניי טענת המנהלים המיוחדים שלפיה המחלוקת בינם לבין המבקש לא בהכרח הסתיימה, וזאת בהתחשב בקביעת בית המשפט המחוזי כי המבקש רשאי "לכמת את מלוא טענותיו במסגרת תביעת חוב שיגיש כנגד האגודה". ואולם, אין בכך כדי לשנות מן המסקנה כי ההחלטה השיפוטית מושא ההליך דנן סיימה את ה"יחידה הדיונית" הנוגעת לעצם סיום העסקתו של המבקש באגודה, כפי שציין בצדק המשיב 5. אשר על כן לעניין סיווג ההליך אכן עומדת למבקש זכות ערעור.

5.

בכל הנוגע לשיעור העירבון, מבלי להתייחס לסיכויי ההליך סבורני כי המבקש לא הציג תשתית עובדתית עדכנית, מבוססת ומלאה לעניין מצבו הכלכלי. המבקש אף לא הסביר כיצד הוא מממן את ייצוגו המשפטי ולא הראה כי אין באפשרותו להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך גיוס סכום העירבון. יצוין כי שיעור העירבון שנקבע על ידי המזכירה הראשית בוודאי שאינו חורג מן המקובל בהליכים המתבררים בדרך של ערעור בזכות. עם זאת בשים לב למהות ההליך ולפערי הכוחות בין הצדדים ראיתי להפחית במידה מסוימת את שיעור העירבון ולהעמידו על הסכום של 15,000 ש"ח.

6.

התוצאה היא אפוא שאני מורה על שינוי סיווגו של ההליך שבכותרת לערעור בזכות. המזכירות תפעל בהתאם, והטיפול בהליך יימשך לפי הסדר הרגיל בהליך של ערעור. המבקש יגיש עד ליום 18.4.2019 שלוש הודעות ערעור המנוסחות במתכונת של ערעור בזכות. כמו כן יפקיד המבקש עד ליום 18.4.2019 את העירבון בסך 15,000 ש"ח וישלים את האגרה הנדרשת נוכח שינוי הסיווג, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה או יימחק, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת. אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, ב' בניסן התשע"ט (7.4.2019).

רון גולדשטיין, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (4 תיקים)

הלכות

  1. 1מקום בו מכריע בית המשפט שעל הפירוק במחלוקת תחומה המהווה יחידה דיונית העומדת בפני עצמה, ההכרעה נחשבת לפסק דין הניתן לערעור בזכות, אפילו טרם הסתיימו הליכי הפירוק.
  2. 2בקשה להפחתת עירבון להבטחת הוצאות צריכה להיתמך בתשתית עובדתית עדכנית, מבוססת ומלאה לעניין מצבו הכלכלי של המבקש.