ע"א 1433/11 שי שטרן נ. הכונס הרשמי

1.

בית-המשפט המחוזי בירושלים דחה את בקשתו של המבקש להכריז עליו פושט רגל. בבקשה שבפני עותר המבקש כי אורה על עיכוב ביצוע פסק-דינו של בית-משפט קמא עד להכרעה בערעור, במובן זה שיעוכבו הליכי ההוצאה לפועל המתקיימים נגדו.

2.

במוקד הכרעתו של בית-המשפט המחוזי עמדה הקביעה לפיה אין הצדקה לפגוע בנושים ולסייע בידי החייב, כאשר זה בא לבית-המשפט בידיים לא נקיות. זאת, בהתאם לסעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 וההלכה הפסוקה, המציבים את תום ליבו של החייב בבסיס הליכי פשיטת הרגל (רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד נח(2) 810, 814 (2004)). לביסוס המסקנה אודות חוסר תום ליבו של המבקש, נבחנה התנהגותו בעת התגבשותן של ההתחייבויות, וכן בתקופה שלאחר מתן צו-הכינוס:

א.

הנסיבות שהובילו למצבו הכלכלי הקשה של המבקש, לא התבררו לאשורן במסגרת הליך זה. עם זאת, בית-המשפט קמא הטיל ספק באשר לטענתו לפיה נפל קורבן לתרגיל "עוקץ" שבמסגרתו נעשה שימוש לא ראוי בצ'קים שמסר לאחר. זאת, בין היתר משום שהמבקש לא פעל נגד מי שהונה אותו, לגרסתו, במסגרת הדין הפלילי או האזרחי; נוכח העובדה שחתם על הצ'קים מבלי לתת דעתו על משמעות הדבר והתוצאות שעשויות להיות לכך; ובהתבסס על קביעותיהן של ערכאות שונות שדנו בעניינו, וציינו כי גרסאותיו אינן עקביות בנקודה זו. בנסיבות אלו התעורר חשד שהמבקש היה שותף למעשי המרמה, ולמצער, עצם את עיניו נוכח המעשים.

ב.

לצד הטלת ספק בתום-ליבו של המבקש, ייחס בית-המשפט קמא משקל רב לעובדה כי המבקש לא מסר דיווח מלא על הכנסותיו לרשויות המס, לכך שלא מילא את חובותיו כלפי ילדיו בתשלום המזונות, וכן לקביעתו של המנהל המיוחד שמונה למבקש, לפיה רמת החיים בה הוא חי אינה תואמת את מצבו הכלכלי. קביעת בית-המשפט קמא היתה כי באלה יש ללמד על היעדר ניקיון כפיים, ולחזק את החשדות ביחס לגרסתו.

3.

בבקשה שבפני הביע המבקש את החשש מפני התמשכות הליך הערעור, כאשר בד-בבד יחל הכנ"ר לפעול להעברת כספים לתיקי ההוצאה לפועל. לגישתו, מציאות זו תוביל לכך שגם אם יזכה בערעור, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. המבקש מדגיש כי לכנ"ר ולמנהל המיוחד לא ייגרם כל נזק מעיכוב ביצוע פסק-הדין.

4.

דין הבקשה להידחות. ולכך מספר טעמים. ראשית , מבחינה פרוצדוראלית, עניינה של בקשה זו אינו בעיכוב ביצועו של פסק-הדין, אלא בבקשה ליתן סעד זמני בערעור (ע"א 1738/10 קרויטורו נ' כונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם, 18.03.2010)). המבקש לא הרים את הנטל המונח על כתפיו לשכנע כי מתקיים בעניינו טעם מיוחד המצדיק מתן סעד מסוג זה. שנית , כעולה מן הבקשה, סבור המבקש כי קיים סיכוי שערעורו יתקבל, וכי דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע תוביל לפגיעה בלתי הפיכה בעניינו. אולם, קביעות אלה נטענו בעלמא ומבלי שהמבקש טרח לנמקן. כאשר עסקינן בבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, הנטל המוטל על המבקש הוא כבד. נקודת המוצא היא כי המשך ביצוע ההליך לא יוביל לנזק בלתי הפיך, שהרי בפניו פתוחה הדרך לפנות לראש ההוצאה לפועל ולבקש כי תיערך חקירת יכולת בעניינו, אשר תתווה את הדרך בה יוכלו הנושים להיפרע ממנו (ע"א 5321/03 אדרי נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 08.03.2003)). טעם נוסף שעלול להכביד את הנטל המוטל על כתפי המערער, מקורו בהלכה לפיה אין ערכאת ערעור נוטה להתערב בממצאים שבעובדה שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, והרי הכרעת בית-המשפט קמא התבססה בעיקר על ממצאים מסוג זה. שלישית , הבקשה לוקה גם בכך שלא צורפה לה רשימה מלאה של הנושים אשר נקטו נגדו בהליכי הוצאה לפועל. עקב כך אין בידי בית-המשפט יכולת לאמוד את הנזק הצפוי לאלה אם יינתן הסעד המבוקש, וגם מטעם זה יש לדחות את בקשתו (ע"א 1208/04 איפרגן נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 18.03.2004)).

נוכח האמור, הבקשה נדחית.