ע"א 1447/13 יעקב פאר נ. ממונה אזורי מס ערך מוסף חיפה

1.

ערעור זה נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה אשר דחה ערעור שהגיש המערער על החלטת המשיב בה נדחתה השגתו על שומת מס תשומות.

בבקשה שבפניי עותר המערער לפטור אותו מהפקדת עירבון ולחלופין להפחית את שיעורו, לאחר שהועמד על ידי המזכירה הראשית על סך של 30,000 ש"ח. לטענת המערער מצבו הכלכלי "גרוע", ועוד הוא טוען כי נסיונותיו לגייס את סכום העירבון נכשלו. המערער מוסיף כי יש להיעתר לבקשתו נוכח חשיבות זכות הגישה לערכאות, המחייבת לטענתו לנקוט בגישה גמישה ומקילה בבקשות כגון דא.

2.

המשיב מתנגד לבקשה בנחרצות, ולאחר שעיינתי בחומר שבפניי סבורני כי הצדק עימו.

ראשית המערער לא פרש תשתית עובדתית מלאה כנדרש להוכחת מצבו הכלכלי ולא צירף את כל האסמכתאות הנדרשות בעניין זה. למעשה המערער אף לא פרש תשתית עובדתית מינימאלית בהקשר זה שכן לא פירט בבקשתו או בתצהירו מהן הכנסותיו, מהן הוצאותיו ואילו נכסים ברשותו. מן האסמכתא היחידה אשר צורפה לבקשה - תדפיס חשבון הבנק של המערער - עולה כי בחשבונו יתרת חובה של כ-45,000 ש"ח וכי נטל הלוואות בסך כולל של עשרות אלפי ש"ח, אך עוד עולה ממנו כי בתיק ההשקעות של המערער מופקדים כ-140,000 ש"ח, כי מועד הפירעון של ההלוואות כולן אינו מיידי וכי מסגרת האשראי שעומדת לרשות המערער היא בהיקף של 50,000 ש"ח. בנסיבות אלו לא הובהר מדוע אין באפשרות המערער להשתמש בכספים אשר מופקדים בתיק ההשקעות שלו לצורך הפקדת העירבון. כן לא הבהיר המערער כיצד הוא נושא בעלויות ייצוגו המשפטי ואף לא הוכח על ידו כי אין באפשרותו להיעזר במכרים ובבני משפחה לצורך גיוס כספי העירבון, ומובן כי בטענתו הסתמית אשר לא פורטה לפיה "עמל רבות" בנסיונות לגייס את העירבון אין די בהקשר זה. דברים אלו מקבלים משנה תוקף נוכח טענת המשיב לפיה בדיקה שערך העלתה כי מצבם הכלכלי של המערער ובני משפחתו מבוסס ואיתן. כך ציין המשיב המערער מתגורר בשכירות באחת משכונות היוקרה בחיפה; כי בשנת המס 2011 היו למערער הכנסות של כ-200,000 ובנוסף לאשתו היו הכנסות בסך של כ-220,000 ש"ח; כי המערער ואשתו נוסעים מדי שנה לחו"ל; וכי למערער ואשתו בני משפחה מדרגה ראשונה שהינם עתירי נכסים (והמשיב תמך טענותיו אלו באסמכתאות). כן לא ניתן להתעלם מטענת המשיב לפיה המערער טרם שילם לידיו את ההוצאות בהן חוייב בבית המשפט קמא.

לבסוף יש לדחות את הטענות המעין חוקתיות שהעלה המערער בבקשתו, שהרי בית משפט זה נדרש פעמים רבות לסוגיית החיוב בעירבון בקובעו כי אל מול עקרון כיבודה של זכות הגישה לערכאות הנתונה לבעל-דין יש להגן על המשיבים בערעור מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות ולהבטיח את זכותם להוצאות בגין ההליך. עוד נקבע בפסיקה כי פטור מעירבון הוא בבחינת חריג לכלל וכי קיימת הצדקה לתיתו רק כאשר יוזם ההליך משכנע כי אין לו אפשרות כלכלית להפקיד עירבון וכן כי להליך שהגיש סיכויים טובים (ראו: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.2010); בש"א 9456/10 המטה למען ארץ ישראל נ' בזק (29.12.2010)). אשר על כן ומשכאמור המערער לא הרים את הנטל להוכיח את התנאי הראשון הנדרש, קרי כי אין באפשרותו להפקיד עירבון בהליך זה, דין הבקשה להידחות.

המערער יפקיד עירבון בשיעור שנקבע בתוך 14 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיו, ולא - יירשם ההליך לדחיה ללא הודעה נוספת.

כמו כן, בנסיבות העניין ונוכח העובדה שמן המפורט בתגובת המשיב עולה כי הבקשה נעדרת כל יסוד וכי טרם הגשתה פנה המערער אל המשיב וזה הבהיר לו כי נוכח המצב הכלכלי שלו ושל בני משפחתו ראוי כי יימנע מהגשת הבקשה, סבורני כי קמה הצדקה לחייב את המערער בהוצאות המשיב בגין תגובתו ל בקשה. המערער ישא אפוא בהוצאות המשיב בסך של 1,000 ש"ח.