ע"א 1449/18לוי יהודה נ. כונס הנכסים הרשמי

1.

הדיון בהליכים שבכותרת קבוע לפני הרכב ביום 1.1.2020. ביום 16.12.2019 וביום 17.12.2019 הוגשו מטעם המערערים בשני ההליכים בקשות לתיקון הודעות הערעור ועמן בקשות לדחיית מועד הדיון ובקשות להוספת ראיות חדשות.

2.

אתייחס תחילה לבקשות לתיקון הודעות הערעור. יודגש כי הבקשות לתיקון הודעות הערעור דומות בנוסחן והטעמים העומדים בבסיסן זהים (ועל כן אתייחס אליהן במאוחד, להלן: בקשות התיקון ). בבקשות התיקון עותרים המערערים למעשה להחלפת הודעות הערעור המקוריות בהודעות ערעור חדשות. בהתאם לבקשות התיקון, הטעם לתיקון המבוקש הינו רצונם של המערערים להציג בפני ערכאת הערעור "ראיות חדשות ועובדות המצריכות הבהרות" לטענות שהועלו בהודעות הערעור המקוריות.

3.

לאחר עיון בחומר המונח לפניי באתי למסקנה כי דין בקשות התיקון להידחות. תקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין ), קובעת כי כתב הערעור ניתן לתיקון "בכל עת שתיראה לבית המשפט". הסמכות הקבועה בתקנה 417 לתקנות סדר הדין חלה לא רק על תיקון נימוק קיים, אלא גם על הוספת נימוק להודעת הערעור המקורית, ובלבד שלא מדובר בתוספת החורגת מהעילה ומהעובדות שנפרשו לפני בית משפט קמא (ראו ב"ש 63/86 ממן נ' קעטבי , פ"ד מ(1) 194 (1986)). אכן, הסמכות להורות על תיקון הודעת הערעור היא רחבה, והשימוש בסמכות הוא ליבראלי יחסית בפרט אם הבקשה הוגשה בשלב מוקדם בהליך, אולם זאת בכפוף לכך שאין בתיקון משום חריגה מן המסגרת שנתחמה בערכאה המבררת, ואין בו כדי להסב לצד שכנגד עינוי-דין או לעכב את הטיפול בערעור (ע"א 7019/97 סופר נ' סופר , פ"ד נג(5) 187, 190 (1999); ראו גם חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 294-293 (מהדורה שלישית, 2012)).

4.

יישומם של כללים אלה בענייננו מוליך אל המסקנה כי יש לדחות את בקשות התיקון. זאת בשים לב לטעמים המצטברים הבאים.

ראשית , סיכומי הצדדים כבר הוגשו והתיק אמור להישמע בפני הרכב תלתא בעוד פחות משבוע ימים (כאשר הבקשות הוגשו לפני כשבוע ימים). המשמעות המעשית של קבלת הבקשות היא אפוא שיהא על כל הצדדים לתקן את הסיכומים שהגישו, וכפועל יוצא מכך יהיה צורך לדחות את מועד הדיון. בנסיבות אלו תיקון הודעות הערעור יכביד על ההליך ויעכב את בירור הערעורים, ונתון זה שוקל נגד קבלת בקשות התיקון.

שנית , עסקינן למעשה בבקשות להחלפת הודעות הערעור בהודעות מתוקנות. בבקשת לא הוסברו באופן מפורט וברור ההבדלים בין הודעות הערעור המקוריות להודעות הערעור המתוקנות. כלל הוא, כי ההוראה המעוגנת בתקנה 417 לתקנות סדר הדין, המסמיכה את בית המשפט לאפשר את תיקון הודעת הערעור, "לא נועדה לאפשר לבעל-הדין שיזם את הערעור לבצע מקצה שיפורים על דרך של החלפת כתב ערעור מקורי בכתב ערעור חדש 'משופר'" (ראו, בע"א 3657/09 ברזילי נ' אוחיון , פיסקה 6)). על רקע זה, הגישה כלפי בקשות להחלפת הודעת הערעור מקורית בהודעת ערעור מתוקנת ראוי שתהיה מסויגת ושמורה למקרים חריגים בלבד (ראו למשל, בש"א 4946/15 פלוני נ' פלוני , פיסקה 7 (20.7.2015); בש"א 4041/19 פלוני נ' פלוני , פיסקה 7 (23.6.2019); ע"א 2282/19 סלהב נ' פקיד השומה (11.8.2019)).

שלישית , המערערים מציינים בבקשות התיקון כי מטרת הבקשות הינה "להוסיף ראיות נוספות, רלוונטיות, באותה עילת הערעור, באותו עניין, אשר יהיה בהן להקל את ההכרעה בערעור" (ראו סעיף 23 לבקשת התיקון בע"א 1449/18). עוד מדגישים המערערים כי הטעם לתיקון הודעת הערעור הינו, בין היתר, מסמכים שהתגלו במסגרת הליכים "אשר מתנהלים עתה בין הצדדים בכמה תיקים" (סעיף 27 לבקשת התיקון בע"א 1449/18). ואולם טעם זה אינו מצדיק את תיקון הודעת הערעור ובהקשר זה כבר נקבע בפסיקה כי אין מקום להתיר תיקון של הודעת ערעור כאשר תכלית התיקון היא להוסיף ראיות חדשות (ראו: ע"א 131/13 רונן נ' גזיאל אבנר בע"מ (25.7.2013); ע"א 2252/17 שרעבי נ' לוי (13.12.2017)).

5.

מטעמים אלה, ובפרט לנוכח העיתוי שבו הוגשו בקשות התיקון – לאחר הגשת סיכומי הצדדים וכשבועיים ימים בלבד לפני מועד הדיון (ויובהר כי אין מדובר ב"דיון מקדמי" כפי שסבורים המערערים אלא דיון בערעורים לגופו של עניין בפני מותב תלתא), באתי כאמור לכלל מסקנה כי דין בקשות התיקון להידחות.

בנסיבות אלה אף אין מקום להורות על דחיית מועד הדיון.

6.

אשר לבקשות להוספת ראיות - משיבים המעוניינים להשיב לבקשות אלה בתשובה בכתב מטעמם יגישו את התשובה עד ליום 30.12.2019, שעה 12:00.

לחלופין רשאים המשיבים להשיב לבקשה בעל-פה במסגרת הדיון שיתקיים בפני ההרכב ובהתאם להנחיותיו.

סוף דבר - הבקשות לתיקון הודעות הערעור והבקשות לדחיית מועד הדיון נדחות. הבקשות להוספת הראיות תובאנה להכרעת ההרכב, כמקובל, במהלך הדיון שיתקיים בפניו.

המזכירות תתייק החלטה זו בתיקי השופטים.