ע"א 1471/01 מדינת ישראל נ. יגאל זוהר

נגד המשיב הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בו הואשם בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות וכן הפקרה לאחר פגיעה. כתב אישום נפרד הוגש נגד מי שהיה מעורב עמו בעבירה. לאחר הגשת הבקשה למעצר עד תום ההליכים, נשלח המשיב להסתכלות פסיכיאטרית בתנאי אשפוז בבית החולים "אברבנאל", ומשום כך נדונה הבקשה למעצר עד תום ההליכים רק לאחר מספר חודשים. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו עד תום ההליכים בקובעו, כי המשיב הינו אדם מסוכן ש"חיי אדם אינם נחשבים בעיניו" והביע דעתו שאין בכוחו של מעצר בית להתגבר על הסיכון הנשקף ממנו.

ערר על החלטה זו נדחה בבית משפט זה (השופט אנגלרד) ביום 18.1.2001. בהחלטתו בערר קבע השופט אנגלרד כי נגד המשיב יש תשתית ראייתית לכאורה להשתתפותו בעבירה שבוצעה באלימות ובאכזריות רבה. נגד העורר אף תיקים נוספים בעבירות אלימות ורכוש אשר הוא לא נידון בגינם עקב היותו בלתי כשיר לעמוד לדין בגין מחלת נפש.

תשעת חודשי המעצר הסתיימו מבלי שהסתיימה שמיעת משפטו של המשיב. בא כוח המשיב טען בפניי כי בית המשפט לא עשה מאמץ לסיים את המשפט תוך תקופת המעצר הקבועה בחוק. שניים מבין חמישה מועדים נדחו על ידי בית המשפט - אחד מטעמו של בית המשפט, ואחר בשל שביתת הקלדניות. עד כה נשמעו עדויות מומחים בשאלת כשירותו המשפטית של המשיב שהיא ככל הנראה, השאלה המרכזית הטעונה הכרעה בדיון.

המדינה מבקשת המשך מעצרו של המשיב עקב מסוכנותו הרבה.

יתכן שיש ממש בטענת הסניגור כי ניתן היה, ומכל מקום צריך היה, לעשות מאמץ רב יותר לסיים את המשפט בתוך תקופת המעצר הקבועה בחוק. עם זאת, עתה קבועים שלושה מועדים לשמיעת התיק במהלך חודש מרץ, ולדעת שני הצדדים ניתן לסיים את השמיעה במועדים אלה.

מהמעשה המיוחס למשיב ומהרקע האישי שלו, ניכר כי מדובר באדם מסוכן ביותר אשר יש להגן על הציבור מפניו.

אשר על כן, אני מחליטה להאריך את תקופת מעצרו ב60- ימים נוספים או עד למתן פסק דין, הכל לפי המוקדם.

למותר להדגיש, כי על בית המשפט לעשות כל מאמץ לסיים את שמיעת ההוכחות בשלושת המועדים שנקבעו בחודש הקרוב, וליתן את פסק דינו בתוך תקופת המעצר.