פרטי ההליך
ערעור אזרחי מס' 150/56
בית אולפנא רבתא עיטור רבנים ,ירושלים נגד יעקב אשלג ,ו 3-אח'
ו
בבית"המשפט העליון בשבתו כביתדמשפט לערעורים אזרחיים
[12.6.57) 16,5.57, ,75.4.92
ִּ
לפני מ"מ הנשיא (חשין) .השופטים זילברג ,גויטיין
ו .
תקנות הפרוצידורה האורחית[ 38 ,תוס*ב | ,5ע' 95],תקגה
דע)(י)א -חוק על האגודות ,העותמאגי 1909, ,סעיף .>6
מפסקידין הצהרתי הקובע ,כי הוצאת ספרים .ספר הווהר עם פירוש הסולם'י ובל הובויית הקשורות
4
-פסקי"דין" ,כרך יא ,תשי"ז/תשריח"7591
ע"א 150/56
בית אולפנא רבתא עיטור רבנים ,ירושלים נגד יפקב אשלג ,האחי
מ"מ הניא (חשיף
בהוצאה זו .לרבות וכותיהיוצרים הייחודית וזכות קניןיהבפלות על הרכוש הקיים בעין ,שייכות לעזבונו
של הרב .י ל .אשלג ז"ל ולא לישיבה ,בית אולפנא .רבתא עיטור רבנים ,ירושלים" ,שהיא אגודה
הרשומה למי החוק העותמאני.
יִּ
אף אם התובע לא העריך בממון את ערך תביעתו ,כורוש לפי תקנה )( )1( 7הנ"ל ,הרי אם במהלך
כהידיובןיתמתהבמרשרפט כיהמחנושזויא ההדתןביבעתתביעעוהלהנסבלערלכפיצמעול סהמסככוותם להאנתלוון -ל-שילפפויטו חושקל השאוגפומדיו-תשלוהםע,ות אמיאןנילואמיןר
א
השלטונות מוסמכים להתערב בניהול (או באייניהול) עניניהם הפנימיים של האגודות ,אלא במידה
הועומה הקבועה בסעיף 6של החוק הנ"ל --כאשר הוברר מתוך העוברות מיהו מחברם של הספרים
ולא הוכח שהוא העביר אייפעַם את וכות-היוצרים שלו ,לא במלואה ולא בחלקהי למישהו אחר ,ומתון
ב
התנהגותו יש לראות שאותו מחבר מוהה את פצמו עם המוסדות למיניהם ששמם מומיע בשער ספריו
כמוציאים לאור ,עושה במוסדות אלה כמי שעושה בתוך שלו ומייחם להם פעולות שהוא עצמו עשאן.
הרי יש מקום להמיק שבל הזכויות המשפטיות הכרוכות בפעולות אלה ,לרבות הבעלות על הרכוש
שבעין ,שייכות רק לו וליורשיו אחריו= || ,
. ג
פסקי"דין ישראליים שאוזכרו:
[]1
ע"א -- 238/53אהדן כהו זדבלה בוסליק נגד היועץ המשפטי. :פסקי-דין* ,כרך ח,
תשי*ד/תשט"ו459-ו ,ע' . 51-48, ,4פסקים" ,כרך יד ,תשי"ד ,45/3591-ע' 278.
פסקי-דין א"י שאוזכרו:
ד .
:מה הת 0 421.אזע. 11042440 1ל .גו ]6 ₪מואשקזם55ל) !4.0. 332/43 -- 604
. 9.ק . ,2וס
[]2
! 11, . 19, )4491(, 8.1.4.סל )4%91(, 8.1.9.
! 116שעם ] 11016מוע. 611ל חות!ספטחק| ]ס )סמשם") הקסומש1ת ]3[ 44.0. 92/42 --
[. 305, 015; )2491(, 10.5ק !. ,9סץ .א.ת 0011!: )2491(,לוסא'ם 3צמתפול
. 922.ק 1. 21,שץ ; )2491(, 0]. 1.ב ק.כ 501ל( | 0). ,אס"ק)
ה
ערעור על פסקידינו של ביתיהמשפט המחוזי ,תל אביב-יפו (השוופט א .מלחי) ,מיום
6ב"-תי"א 2656/54,לפיו הוצהר כי הוצאת הספרים ,ספר הזוהר עם פירוש הסולם*
זכל הזכויות הקשורות בהוצאה זו שייכות לעזבונו של הרב יהודה לייב אשלג .הפרעור
1 .
נדחה.
לוין והאברהמי --בשם המערערת | רבינוביץ --בשם המשיבים
פסק-דין
ו
מ*מ הנשיא (חטויף :ערעור על פסק-דינו של בית"המשפט המחוזי ,תל אביבייפו, מיום 25.4.56,בו הוצהר ,כי הוצאת הספרים ,ספר הזוהר עם פירוש הסולם" ,וכל הזכויות
הקשורות בהוצאה זו ,שייכות לעזבונו של הרב יהורה לייב אשלג (המכונה גם אשליאק) ו"ל. הערעור הוגש מטעם הישיבה ,בית אולפנא רבתא עיטור רבנים :ירושלים* וארבעה מיורשי המנוח ,כנגד שניים מיורשיו האחרים ,שהיו התובעים בבית-המשפט שלמטה .אך בטרם
-פסקי דון* ,כרך יא ,תשי""ז/תשי"ח7591-
5
ע"א 150/56
בית אולפנא רבתא עיטור רבנים ,ירושלים נגד יעקב אשלג ,ואח' מ"מ הנעזיא (חעזין)
הוחל בדיון נטשו ארבעת היורשים המערערים את מחנם ועברו למחנה היריבים ,ואף במה מן הגבאים אשר תחילה ייפו את כוחו של עו"ד אברהמי לטעון לישיבה ,חזרו בהם מהרשאתם .בסופו של דבר נותרה במחנה המערערים רק הישיבה ,וגם בשמה טוען רק חלק מן הגבאים ,ואף חלק זה ספק אם הוא מוסמך לייצג את הישיבה,
\ 2בטרם נעבור לגוף הענין נתעכב קמעה על כמה מן הטענות הצדדיות שהושמעו
א
לפנינו .טענתו הראשונה של בא"כוח הישיבה היא חוסר סמכות :המשיבים לא ציינו בכתבה
תביעתם את ערך נושא התביעה ,כדרוש לפי התקנה ( )1( 7י) לתקנות סדרי הדיון האזרחי, .8התשובה על כך היא :אמנם כן ,המשיבים לא העריכו בממון את ,הוצאת הספרים וכל הכרוך בה* ,אך המערערת לא הגיבה על כך בכתב-הגנתה ,לא ררשה פרטים נוספים,
ובמהלך הדיון הוברר ,כי נושא התביעה עולה בערכו להרבה אלפי לירות .מטעם זה אין
ג
לומר ,כי ביתדהמשפט המחוזי נטל לעצמו סמכות לא לו.
| 3הטענה השניה היא ,כי הסעד שנדרש בבתב-התביעה אינו ברור למרי ,וכי הביטוי .הוצאת הספרים וכל הכרוך בה* הוא כללי ביותר ואינו ניתן להגדרה מדוייקת .התשובה
על כך היא :אמנם כן .המשיבים אינם מבדילים בין זבות ההוצאה לבין ההון שכבר הושקע בהוצאה ,בין זכות המוניטין לבין המלאי הקיים בעין .אך ,כפי שנראה להלן .לא הבחינו בין אלה גם כל האנשים שטיפלו בדבר מאז הוקם המפעל ,ומתביעתם מסתבר ,כי המשיבים דורשים הצהרה ,שהכל שייך לעזבון ,החל בזכות היוצרים ובלה באמהות ובספרים ,הן אלה שכבר נדפסו והן אלה שעודם בכתובים .ועל כך אמנם ניתנה ההצהרה עלךידי בות-
המשפט המחוזי.
הטענה השלישית היא ,כי המשיבים השתלטו על החומר ועל הישיבה ,וני כל 4 התנהגותם מורה על חוסר תום"לב והעדר נקיוןיכפיים .מטעם זה בלבד אין הם ראויים להצהרת-זכויות ,כלומר לסעד שמקורו בעקרונות יושר .לפי טענה זו מוכח אי-נקיון כפיהם
של המשיבים במאמצים שעשו להשיג ממשרדי הממונהיעל-המחוז אישור ,בי הם ורק ה
.
ד
ה
ואנשי"שלומם מוסמכים לנהל את עניני הישיבה ,ובטענה שהעלו ,משנכשלו בכך ,כי הישיבה אינה קיימת כלל. האמת ניתנת להיאמר ,כי טכסיס זה גופו נקטו גם אלה המתיימרים לדבר כיום בשם
הישיבה ,כפי שנראה ביתר פרטות להלן ,וכי למעשה לא הוברר לנו עד היום מי מוסמן*
ומי אינו מוסמך לייצג את הישיבה .זהו שדה"-הפקר שהכל דורכים בו .אך רצון-ההשתלך
1
טות הפועם את המשיבים עדיין אינו מורה על העדר נקיון"כפיים בפנייתם לבית"המשפט
להכיר בקנין"בעלותו של העזבון בספרי המחבר המנוח. 5
הטענה הרביעית היא ,כי בעניני זכותייוצרים אין סעד ניתן בצורת הצהרה אלא
אם"כן הוכחה פגיעה בזכות ,ואילו כאן גם לא נטענה טענת פגיעה בזכות המחבר או
עזבונו .כאסמכתה לטענה זו הובא פסקיהרין של בית"-משפט זה (בתקופת המנדט) ב"ע"א .)2( 23,אולם אף קריאה שטחית באותו פסק-דין תעמידנו מיד על ההבדלים היסודיים
6
-פסקיירין? ,כרך יא ,תשי"ו/תשי"יח"7591
.
ע"א 150/56
בית אולפנא רבתא עיטור רבנים ,ירושלים נגד יעקב אשלג ,ואח' מ"מ הנניא (חעין)
שבין המסיבות שם וכאן :בענין שנדון ב"ע"א 532/43,נ ,)2נדרשה הצהרה ,כי המשיבים
אינם רשאים לפגוע בזכות המחברים של המערערים .במסיבות אלה פסק בית-המשפט ,כי אין לתת את ההצהרה הנדרשת בל עוד לא הוכבה כי אמנם נפגעה הזכות .מדברי בית- המשפט שם מסתבר ,כי אילו דרשו המערערים הצהרה על זכויותיהם הבלעדיות שלהם,
א ייתכן והיו נעגים .שוגה הדבר כאן; במקרה דנן .כאן דרשו המשיבים לעזבון ,כפי שהוס-
בר לעיל ,לא רק את זכות המחברים הבלעדית ,כי אם גם את קנין-הבעלות על רכוש קיים בעין .דרישות סעד כאלו ודאי מותר לעשותן נושא בתביעה לפסק-דין הצהרתי.
| 6ועוד נטען ,כי אין נותנים סעד של הצהרת זכויות במקום שיש סעד אלטרנטיבי.
ב כבךמקהריהא דכנפןו,להא:ומרראשביאת,-כומחסוהפיקשייםבהא,נוראשאםיאםמ הניםו עשהומישיצבוי"םמנילעדהרולששצמוש"מנתיחעלהי.ף הרצתושיובלהפסקע-ל דין הצהרתי .גם בתביעה למתן צו"מניעה יחיה על בית-המשפט לפסוק בזכויותיהם ההדדיות של בעלי-הדין ,ולא עוד אלא שזיקתו לנשוא הענין לא תיפסק גם לאחר מתן הצן ,והוא יהא חייב להכריע ,מדי פנות אליו הזוכה-בדין ,אם קויים הצו ואם לאו .וכלום
503,ממ(3ש),ה עשלניקירדיא תלבעזירעה עלרדגיידליה .בנאו-חכהוחורהציושייהבהי,ותמרד?ובברדעע*לא ,צהמרלת"ר,זכויכורתך9 ,ש,א עפ'שר ל 2ה ג אין '"5611סת ]מ614טנוםס'י | ,כלומר סעד מתאים ,בדומה לו (ע' .))3( 510,הסעד המוצע על-ידי באדכוח המערערת שונה תכלית שינוי ,הן במהותו והן לפי תוצאותיו ,מהסעד המבוקש. שנית ,נכון הדבר .שבדרך כלל אין פסקידין הצהרתי ניתן כשקיימת תרופה אלטרנטיבית,
ד
אך אין זה חוק ולא יפבור ,ובמקום שברור כי ביתדהמשפט שלמטה השתמש בשיקול-
דעתו כהלכה ונתן את ההצהרה הנדרשת ,לא יהפכנה בית"-משפט לערעורים על פיה (ראה ע"א ,)3( 92/42,הנ"ל ,בדע' 0ו ,5והאסמכתאות שהובאו בדעת המיעוט ב"ע"א 258/553,
,פסקי-דין ,כרך ח ,ע' 51-48, ,4נו)) .במקרה דנן הוברר ,כי בין היורשים מתנהל דיון נפרד בדבר ניהול עזבונו של המנוח .כמה מהיורשים כפרו בצדקת דרישתם של המשיבים,
ה הוובפיבעיותדכהימרשיפבטיהםש.למבטמהסי-ב-ותואאףלהבשרלאבההרהאששוופןט שהלמלהודמיודניצםידבועקרעבוברקזשה,ת כהממפשוירבטיםלעליבלית--- המשפט לפסוק ,אם רכוש מפויים (והוא הרכוש נושאיהדיון בתביעה) כלול או אינו כלול בהיקף העזבון ,אשר ינוהל בהשגחתו של בית"משפט זה בהתאם לדיון אחר* (מלשון פסק- הדין שמפרערים עליו) .אין אנו רואים דופי בהחלטתו זו של השופט המלומד ,וטענת באי
1
כוח הישיבה גדחית, | 7ולגוף הענין :לצורך הבנת תביעותיהם ודרישותיהם ההדריות של בעלי-הדין ,מן ההכרח לעמוד תחילה על מהותו של הגוף המופיע לפנינו במערער .ואלה קצת מתולדותיו ומפרשת גלגוליו של גוף זה:
ִז
בנובמבר 1924נתקבלה במשרד מושל המחוז הודעה על ייסוד אגודה (בלשון המייס" דים , --חברה") בשם ,בית אולפנא רבתא עיטור רבנים" ,ועל בחירת הנהלה לאגודה
בראשות הנשיא הרב י .ל .אשליאק .ההודעה מוטבעת בחותמת אשר זו לשונה , :בית אולפנא
+פסקי-רין* ,כרך יא ,תשי"ו/תשי*ח"-ד591
277
ע"א . | 150/56
בית אולפנא רבתא עיטור רבנים .ירושלים נגד יעקב אשלג ,ואו מ"מ הנשויא (חשין)
רבתא עיטור רבנים ,תחת נשיאות הגאון מו"ר יהודה ליב הלוי אשליאק בעיה"ק ירושלים תובב"א" .אף כי התקנות המצורפות להודעה זו קובעות שתיבחר הנהלה לאגודה בכל
שנתיים ימים ,וחרף ההוראה הכלולה בסעיף 6לחוק על האגודות ,הקובעת בי אחובה מוטלת על כל אגודה להודיע מיד לממשלה על דבר כל תיקונים ושינויים .....בהרכבת ועד הנהלתה" ,אין אנו רואים מתיק האגורה שבמשררי מושל המחוז כל סימני פעילות מטעם
האגודה משך תשע שנים רצופות מאז ייסודה .ביום 21.4.33מודיעה האגודה למושל המחון
א
לראשונה על בחירת הנהלה חדשה ,בראשות הרב יהודה צבי ברנדווין ,נשיא .וביום
3מאשר מ"מ המושל את קבלת ההודעה .ושוב חולפות שלוש שנים ללא כל תגועה וללא כל הודעה .בסוף שנת 1936מודיעה האגודה למושל המחוז על התפטרות הרב ברנד-
1943וב שבורלחאשומת"מהרמבושהלמנהומחחויזהודתהזכלויריבת ב ואושיןלגמ.ן והשהונבהלעהובורעולת בחשיברעת שהננוהתלהשתחידקשהה ,.זבושהנפתעם ש לאגודה ,ומבקש ממנת את פרוטוקול .האסיפה הארונה" עם רשימת החברים שנבחרו בה
להנהלת החרשה .שום תשובה לא ניתנה על כך ,והתיק נשאר ,ללא תנועה"* עד סוף שנת
,4כלומר עד אחרי מות המנוח והגשת התביעה הנדונה בזה .אז ,עם פטירת המנוח,
הופרה האידיליה והמחנה נתפלג לשני מחנות יריבים .החלה התרוצצות בין המקורבים
למנוח ,והכל פונים למושל בבקשות ובתחינות לתמוך בהם ולא לשעות לטענות יריביהם. בגובמבר 1954,נתקבל במשרד הממונה על מחוז ירושלים מכתב בחתימת יד הרב יהודה
ג
צבי ברנדווין .מכתב זה אינו חשוב מפאת תכנו ,אך חשיבות רבה נורעת ממגו לשתי
עובדות :ראשית ,הרב ברנדווין חותם על המכתב כמזכיר ,בית אולפנא רבתא עיטור
רבנים* ,ולא מצינו מתי נבחר כמזכיר ועל-ידי מי נבחר .בהודעה הנ"ל ,מדצמבר 6
אין שמו של הרב ברנדוין מופיע כלל בין חברי ההנהלה ,וכמזכיר חתום עליו הרב
זז
דוד מינצברג .אם כן מי עשה את הרב ברנדווין מזכיר ,ומי ייפה את כוחו לחתום בשם האגודה ? על כך אין תשובה .שנית ,על המכתב הוטבעה חותמת הנושאת את שם הישיבה,
אך זו חותמת שלא ראינו דוגמתה קודם לכן בחיי הרב המנוח .החידוש בחותמת זו ,שהוש* מטו ממנה המלים ,תחת נשיאות הגאח מו"ר יהודה ליב הלוי אשליאק" ,שהיו טבועות
בחותמת המקורית .הממונה על המחח עמד על כך .כמובן ,ולפי דרישתו נמסרה חותמת
ה
זו לידיו לביטול.
המסמך השני שנודעת לו חשיבות הוא מכתב לממונה-על-מחוו-ירושלים ,בחתימת ידם של כמה אנשים ,ובראשם .הרב .י ד .ברנדווין ,נשיא" .מכתב זה הוא כולו מדרש
פליאה :בפתיחתו מודיע הרב ברנדווין לשלטונות בשמו הוא ובלשון יחיד .כי .מהנהלת
1
הישיבה ,כפי שאושרה עלידי הממונה על המחוז (כך !) ביום 24.8.33,נותרתי יחידי בחיים לאזר ששני חברי ההנהלה האחרים נפטרו במשך השנים" .כאן ,במחילת כבודו ,לא רק הרב הנכבד פזרתא .הוא מתייחס ל,בחירות* משנת 1932,ונעלם מזכרונו ,כי בשנת 1936
הודע למושל על התפטרותו ועל בחירת וער הנהלה חדש ,שהוא ,הרב הנכבד ,לא גמנה
עם חבריו .על סמך מה נוטל ,איפוא ,הרב ברנדווין נשיאות לעצמו? דבר זה לא ברור כלל .בהמשך דבריו באותו מכחב מודיע הרב ברגדווין ,כי עניני הישיבה מתנהלים עלרידו כנשיא ועל-ידי שלושה רכנים נבחרים נוספים .מבין שלושת אלה נבחרו שניים (ה*ה
88
ממקיירין" ,כרך יא ,תשי"ו/תשיית'7591
,1
ע"א 150/56
בית אולפנא רבתא עיטור רבנים ,ירושלים נגד יעקב אשלג ,ואחי מ"ס הנשיא טי
למברגר ומינצברג בשנת 1936),ואילו השלישי (הרב שלמה בנימין אשלג) לא נבחר מעולם להנהלה ,עליכל-פנים מעולם לא הודע על כך לשלטונות .ולמרבה הפליאה מדבר הרב ברנדווין; הפעם כנשיא ,ונעלם ממנו ,כנראה ,שבמכתבו מנובמבר --- 1954כלומר חודש מים בלבד קודם לכן --חתם כמוכיר .אך כשם שלא ידענו מי מינה אותו זא כמזכיר כן
א
לא ברור מי עשה אותו חודש ימים לאחר מכן נשיא .לעומת מכתב זה נתקבלה במשרד
הממזנה-על-המחוז סמוך לאותו זמן הודעה אחרת ,הפעם מאת מחנה היריבים ,ובה מודיעים:
לממונה"על-המחוז ,כי באסיפה כללית של חברי האגודה נבחרה הנהלה חדשה בראשות: הרב ברוך שלום אשלג ,בנו בכורו של המנוה ,כנשיא קבוע .יחד עם זה מודיעים על
העברת המרכז מירושלים לתל-אביב .על מכתב זה מוטבעות שתי חותמות חדשות .אחת.
ב
מהן מורה .כי מרכז האגודה בירושלים ,והשניה --בתל-אביב .הממונה-על-המחוז סירב., כמובן .להכיר גם בשתי חותמות חדשות אלה ,ולפי דרישתו נמסרו לו אף אלה לביטול.
מעניין ביותר הוא מבתב שנתקבל במשרדי הממונה-על-המחוז ביום 2.3.55,שכך אף הוא מורה על ההתרוצצות שבין המעוניינים בדבר ,ועל מאמציהם ללכוד נפשות \ממחנה היריבים .במכתב זה מאשר מר יהושע הורביץ את בחירתה של הנהלת המוסד בראשות הרב ברנדוזין כפי שהודע לממונה בדצמבר 1954.ומי הוא מר הורביץ זה? זהו אדם שבשעתו (בדצמבר )! 1954חתם בשם ה,הנהלה והיוצאת" ,ויתד עם בנו בכורו של המנוח חתם על בחירת הנהלה חדשה ,שהוא ,מר הורביץ ,נכלל בה ,והרב ברנדווין ופמלייתו לא נכללו בה ומה הביא את מר הורביץ זה לידי שינוי עמדה ולידי חרטה בו
ד
בחודש? דבר זה לא הוברר .אך ברור הדבר ,שהוא רואה כפרה בכך ,שהוציא עצמו מההנהלה שנבחרה ,כביכול ,בדצמבר 1954,וסמך ידו על ההנהלה המתחרה שנבחרה אף
היא באותו חודש .ונוסח מכתבו של מר הורביץ מעניין אף הוא :המכתב פותח במלים: ;הריני מאשר באופן בלתי-חוזר את הבחירה* (של הרב ברנדווין וסיעתו) .אך מה כוחו של מר הורביץ זה לאשר ולבטל? על אישיותו ותכונותיו יש רישומים בתיק .במכתבו של
המר אברהמי --מבאייכוח המערערת --לממונה-עליהמחוז (מכתב שנכתב לפני ששינה מר הורביץ את טעמו ,וכשנמנה עדיין עם המחנה היריב) כותב הוא, :מר .....ומר יהושפ
הורביץ ,המתקרב לגיל 75וכבר מתקשה בהבנת הדברים .....עשו יד אחת עם התוב- עים .....וכו'* .כתוצאה ממכתב זה ,ועל סמך ה/הערכה" שהוערך בו מר הורביץ על- ידי בא-כוח הישיבה ,כותב גם הממונה-על"המחוז (במכתבו מיום ) 26.1.55לאחדר המחנות
| הירי₪בים: ,באשר לרב יהושע הורוויטץ ,הרינו לציין; כי משרדנו לא הביר בו (גם לא בתקופת המנדט) כחבר הנהלה של האגודה האמורה ,ולכן גם אינו יכול להכיר בו כ,הנהלה יוצאת'*.
ז
:
המסמך האחרון בתיק :הוא מכתב מיום 16.6.55,שבו מודיעה הנהלת הישיבה -- בראשות הרב ברנדווין --לממונה-עליהמחוו על החלטת ההנהלה לצרף להנהלה שני
חברים חדשים .לשוא נחפש בתקנות האגודה הוראה או יפוייכוח לחברי ההנהלה .לצרף על דעת עצמס חברים חדשים להנהלה.
-מסקרדין") כרך יא ,חשייז/תשי*ח"7591
כסת
בית אולפנא רבתא עיטור רבנים ,ירושלים נגד יעקב אשלג ,ואח'
פ"א 150/56
מ"מ הנשיא (חשין)
.
זה פרצופה של האגודה"הישיבה המופיעה לפנינו כמערערת ,בפי שהוא משתקף מתוך התיק שבמשררי-השלטונות .עלינו להעיר בדרך"אגב ,כי התיק הוא פסיבי לחלוטין :על רוב המכתבים וההודעות משיב הממונה-על-המחוז --וקודם לבן מ"מ המושל --בהכנעה רבה ובלשון השיגרה , :הרינו לאשר בזה את קבלת מכתבכם מיום .....ולהודיעכם בי רשמנו לפנינו את תכנו" .לפי החוק הקיים --חוק האגודות ,משרידיה המועטים של
הירושה המשפטית העותמאנית --אין השלטונות מוסמכים להתערב בניהול --נכון יותר:
א
באידניהול --עניניהם הפנימיים של האגודות ,אלא במידה הזעומה הקבועה בסעיף 6של החוק ,וענינים אלה באגודות רבות ,דוגמת האגודה-הישיבה במקרה דנן ,מתנהלים בעצל- תיים ,ללא כל סדר ומשטר ואיש הישר בעיניו יעשה.
8
עבשיו נצא ונראה מה הי יחסם של האגורה-הישיבה ושל האישים ,הפועלים כיום
.
למענה ומדברים בשמה ,אל נושא הדיון שלפנינו .עיקרו של נושא זה הוא הפירוש שחיבר המנוח על ספר הזוהר ,והספרים שנדפסו ,רובם 19 --במספר --בחיי המנוח ,ומיעוטם -- 2בלבד --לאחר פטירתו .אין חולק על כך ,כי יצירה זו היא עבודת חייו של המנוח ,וכי
ההדפסה נעשתה בכספי תרומות ונדבות של נדיבים ואוהדים מכל קצווי תבל .אך השאלה
היא :מי הוא הבעלים של זכות-היוצרים ושל מלאי הספרים המצוי בעין --האגודה-
ג
הישיבה המערערת ,או עזבונו של המחבר המנוח? בנוהג שבעולם ,שענין זכות היוצרים בחיבור נרמז עליו בשערי החיבור .אך אם מהומה ומבובה שוררות בענין ניהול הישיבה,
כפי שראינו לעיל ,הרי אין אדם מוצא את ידיו ואת רגליו ממש ,בבואו לקבוע מתוך שערי הספר את ענין זכויותיהם של המחבר ושל המו"ל .בבר בכרך הראשון מבין הכרכים
שהוגשו לבית"המשפט שלמטה כמוצגים אנו תועים בדרך-לאידרך ומחפשים לשוא פתרון
ד
לשאלה האמורה .והואיל ומה שנאמר כאן הוא טיפוסי לכל מה שנאמר בשערי שאר הכרכים ,מוטב שנעתיק מלשון השער של הכרך הראשון את הקטעים הנוגעים לעניננו. וכך נאמר בשער זה:
יוצא לאור ע"י החברה להוצאת הזהר ,שע"י הישיבה בא"ר (בית
ה
אולפנא רבתא) עיטור רבנים בעיה"ק ירושלים .ת.ד..... 5022 . כתובת המחבר :הרב יהודה ליב אשלג ,ירושלים .....ת.ד..... 5022 .
כתובת הועד להוצאת הזהר עם פירוש ,הסולם' :רחוב יבנה ,4תל-אביב
כל הזכויות שמורות למוסד המו"ל :ישיבת ,הרב יהודה אשלג' מלפנים ,בית אולפנא רבתא עטור רבניםי*,
גיבובי דברים אלה מעוררים בנו תמיהות על גבי תמיהות :ראשית ,לא ברור לחלוטין
מיהו למעשה המו"ל , --החברה להוצאת הזהר ירושלים" ,שהוועד להוצאת הזהר עם | ! פירוש ,המולם" תליאביב" ,או ,ישיבת הרב יהודה אשלג" ,שבתבתה לא צויינה ? שנית, הישיבה ,בא"ר עיטור רבנים" קיימת או אינה קיימת ? ואם קיימת --למה מדברים עליה בלשון ,מלפנים* ,כעל דבר שהיה ואיננו עוד? שלישית ,מה טיבם של שלושת המוסדות
0
1
.פסקי-רין" ,כרך יא | ,תשי"ז/תשי"ה"7591
ע"א 150/56
בית אולפנא רבתא עיטור רבנים ,ירושלים נגד יעקב אשלג ,ואת' מ"מ הנניא (חשיף)
המופיעים כמו"לים? האם גופים משפטיים הם או יצורי דמיון? על כל אלה אין תשובה. אך דבר אחד ברור ומחוור כאן למעלה מכל ספק ,ואינו שנוי במחלוקת בלל ,היינו, שהמחבר הוא ,הרב יהודה ליב אשלג".
* = .החבשרעהרילהכורצךאתב'הזעהטרו"ריוםבו'הצ(הכרמוות בשכורנךותא')מ.אלאהך ש,רכאלינהוזכבוישועתרישמכוררךותא':למוהסמדו"להמהוו"אל ,הוצאת הזהר' שעל-יד ,בית אולפנא רבתא עטור רבנים' ירושלים" ו.כתובת ,הוצאת הזהר' :תליאביב ,רחוב יבנה מס' ,*4שהיא גם כתובת המחבר ,שעקר בינתיים מירושלים,
מסתבר ,איפוא ,בי המוסד ,בא"ר עטור רבנום" שב בינתיים לתחיה ,שהרי נשמטה מראש שמו התואר ,מלפנים* ,ו,ישיבת הרב אשלג" שבקה חיים .אך לא כן הדבר :בכרכים
|
| +הבאים אין ההקפדה רבה בל כך והמוסדות והשמות משמשים בערבוביה :בכמה כרכים הנוסח הוא כמו בכרך א' ,בכמה --כמו ב"ב' ,ובאחרים --מין נוסח בלאיים של א' ודב? גם יחד .מכרך ו ,למשל ,מסתבר ,כי המו"ל הוא, )1( :הועד להוצאת ,הזהר'" ,או (, )2החברה להוצאת הזהר שעל יד ישיבת הרב יהודה אשלג ,מלפנים בא"ר עטור רבנים
| בעעמיוהר"וקת יגרםושכלליםה"ז,כואיוות(.ג)בש,עבריית כ,ארוךלפינ"אג רנאבמתרא ,עכיטוהרזכרובינויתם!,שמבויררוותשלי,םל"ה.וצלאמתוסדהזההארחרעוםן פירוש הסלם" .בשערי הכרך י"ד ניתנה רק כתובת המחבר ולא נאמד בהם דבר לא על
המו"ל ולא על הזבויות ,ובשערי הכרך י*ח נאמר ,כי ,כל הזכויות שמורות להמזבר" ,אף כי הוספו בהם המאמרים השיגרתיים ,יוצא לאור על ידי הוצאת הזהר שעל יד ישיבת ה"ר יהודה אשלג .....מלפנים בא"ר עטור רבנים .".....נוסח דומה אנו מוצאים גם
בשערי ההוצאה המיוחדת של האדראיזוטא-קדישא עם פירוש הסולם משנת תשי"ג .נוסח
ד
מעניין נמצא בשערי כרך י"ט :בעברית נאמר בו ,בין השאר, :כל הזכויות שמורות ית8--8ת. 84צ ומסגם עפ 6 1954תקוזצפססי". "גל1 ל,הוצאת הזהר עם פירוש הסולם'" ו'באנ
ועכשיו ,צא וקבע משערי הספרים מיהו בעל זכויות היוצרים בחיבור הנדון 7השופט
ה | המלומר קבע ,כי המנוח הוא הוא הבעל האמתי ,הואיל והוברר --ועל כך הרי אין
חילוקי דעות --שהוא חיבר את פירוש ,המולם" ,ולא הוכח שהעביר אידפעם את זכויותיו, במלזאן או בחלקן ,למישהו אחר .בהלך-מחשבות זה אין אנו רואים פגם ,אף כי יש בו רק כדי לקבוע את זכות*היוצרים ולא את הבעלות על הרכוש שבעין .אך לדעתנו אפשר || לגלות את המסתורין מעל פני הדברים עלדידי השוואת פעילותו של המנוח בזמן פרסום
' | הספרים לפעילותה --ביתר דיוק :לאי פעילותה --של הישיבה ,בפי שהיא משתקפת מתוך התיק השמור לה במשרדי הרשויות המינהליות .הספרים פורסמו בין השנים תש"ה
ודתשי"ד ( .)4591--5491אלה היו ,כפי שראינו לעיל ,שנות תרדמה לאגודה ולישיבה .בשנת ( 6תרצ"ז) נבחרה הנהלה בראשותו של הרב המנוח ,ומאז ועד סוף שנת ( 1954תשט"), אין שומעים דבר על האגודה ועל הישיבה .אותה תקופה מרבה הרב המנוח בפעילות
' | רוחנית .הוא שוקד על הדפסת ספריו ואין דעתו פנויה לדברים שבחול .הכספים שהוא
מקבל לשם פרסום חיבורו מתלמידיו ,מחסידיו וממעריציו ,בארץ ומחוצה לה ,הם קדושים להוצאת הספר ,והוא מקפיד להבדיל ביניהם ובין הכנסותיו הפרטיות ,אך הוא והאגורה והישיבה אחד הם בעיניו .הוא אינו מבחין בינו לבינן .ואם כך הדבר ,מה לו ,החברה :
.פסקידין" ,כרך יא ,תשייז/תשי*ה7591-
₪
1
ע"א 150/56
בית אולפנא רבתא עיטוד רבנים .ירושלים נגד יעקב אשלג ,האח' מ"מ הנשיא (חשויף)
להוצאת הזהר". ,הועד להוצאת הזהר*, ,הישיבה בא"ר עיטור רבנים" ,גישיבת הרב יהודה ליב אשלג* ,ומה לו .הרב יהודה ליב אשלג" ללא כל תוספת ושינוי שהם? הוא מזהה את עצמו עם כל אלה ועושה בהם כמי שעושה בתוך שלו .הוא אינו רואה כל הברל ביניהם ,שהרי הכל מכנון ומרוכז לדבר אחד ויחיד .:חיבור הפירוש ועשייתו לנחלת הבלל.
לפיכך ,ובלא כל כוונה מיוחדת ,הוא מצמיד את הזכות פעם לשם זה ופעם לשם אחר,
באשר יעלה על רוחה מקים --בדמיונו --מוסד אד ולמחרתו מוסד אחר ,ומייתס להם | 8 פעולות שהוא עצמו עשאן ושהזכויות המשפטיות הכרוכות בהן שייכות לו ורק לו.
= 9על רקע זה ייקל לגו להבין גם את משמעותו של מסמך גוסף אחר בתיק האגודה במשררי הממונה-על-מחוז-ירושלים .מסמך זה הוא מכתב מתאריך 22.2.55,בחתימת ידה
של מרת רבקה אשלג ,אלמנתו של המנוח .במכתבה זה מצהירה האלמנה ,כי ביתיהננמת
1
,הסולם" והישיבה שעל-ידו משמשים מקור לפרנסתה ,ומבקשת לא לרשום כל ישיבה גוספת בשם זה. .הסולם" ,כפי שצויין לעיל הוא שם הפירוש שחיבר המנוח על הזוהר, והאלמנה רואה בו ,בבית-הכנסת שהוקם על שמו ובישיבה שעל"יד בית"הכנסת את רבושה הפרטי.
ג
.0
לבסוף עלינו לציין ,כי אין אנו בטוחים בלל וכלל בממשותה ובכוח חיותה של
האגודה (או הישיבה) המערערת .ראינו לעיל ,כי הרב המנוח מדבר על ,ישיבת הרב יהורה
ליב אשלג* שקמה על הריסותיה של הישיבה המקורית (.מלפנים בא"ר עיטור רבנים"). בצדק אומר השופט המלומד ,כי ,הישיבה אינה גוף אף כי יש לה דמות הגוף" .אך גם
דמות זו היא מטושטשת עד לבלי הכר .בגיגוד לחוק אין לה לאגודה לא פנקס חברים7 | ,
לא פנקס החלטות וחילופי מכתבים ,ולא פנקס חשבונות ו ובניגוד לתקנותיה שלה לא נתקיימו בה בחירות ,.לא במועדן ולא לאחר מועדן .במהלך הדיונים לפנינו נתעוררה השאלה אם הפרקליטים ,ה"ה לוין ואכרהמי ,הטוענים לישיבה ,רשאים להופיע בשם הישיבה .ואם יש מישהו בכלל המוסמך לדגר בשמה או בשם האגודה .לתכלית זו הטלנו
על הפרקליטים הנ"ל להמציא לנו ייפוייבוח חדש .אך ייפוייכוח כזה לא הומצא לגו ער | ה יום כתיבת הדברים האלה .אין ספק .שנציגי הישיבה (לפי גלגולי שמותיה השונים) ,והרב המנוח ביניהם ,אספו כספים רבים מנדיבי עם ישראל ,ואין אנו יורעים מה עלה להם
לבספים אלה .ייתכן מאד ,שחלק הארי מהם ,ואולי אף הכל ,הושקע בהוצאת הספר ,אך מנקסי חשבונות גנהלו מטעם המנוח ,ושם הישיבה לא נזכר בהם כלל .ראה הרבר ,שחבורה
קטנה מבקשת עכשיו להחיות את הישיבה ,ואולי לשם שמים ,וכדי להמשיך במפעל חיו | ! של המנוח .אך אין בידיה להפיח בקרבה רוח חיים לגבי העבר ,לייחס לה פעולות שמעולם לא עשתה אותן ומעולם לא יכלה לעשותן ,ולהעניק לה זכויות שאין היא ראויה להן.
:
לפיכך הוחלט לבטל את הערעור, הוצאות המשיבים בסכום כולל של 051.--לירות יוצאו מן העזבון.
ניתן היום ,י"ג בסיון תשי"ז (.)7591.6.21
32
-פסקי דין" ,כרך יא ,תשי"ר/תשי"חי7פפג