ע"א 153/00 מנאל מברוכה נ. מדינת ישראל

בפני בקשה לפטור מערבון.

1.

המבקשת נפגעה מירי חיילי צה"ל. בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת א' פרוקצ'יה ) קיבל את תביעתה וחייב את המשיבה לשלם לה פיצוי בסך 735,000 ש"ח בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. היא מערערת על מיעוט הסכום שנפסק לה.

2.

בבקשה שבפני טוענת המבקשת, כי הואיל וכספי הפיצוי מופקדים אצל בא כוחה בנאמנות וטרם נמסרו לידיה, יכולים כספים אלה לשמש גם כמקור להבטחת הוצאות המשיבה, ומטעם זה אין צורך בערובה נוספת. המשיבה מתנגדת לבקשה. זאת משום שהיא עצמה ערערה (במסגרת ע"א 223/00) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (על עצם קביעת חבותה , ולחלופין על גובה סכום הפיצוי). כך שהכספים המוחזקים בנאמנות אינם עדיין כספי המבקשת וקיימת סבירות (גבוהה - לטענת המשיבה), כי ערעורה של המשיבה יתקבל, הכספים המופקדים יושבו אליה במלואם ולא יוותר סכום כלשהו להבטחת הוצאותיה בערעור זה.

3.

הדין עם המשיבה: הכספים שבידי בא כוחה של המבקשת אינם בבעלותה (לכל הפחות - עדיין אינם בבעלותה) הבלתי מסוייגת . בהתקיים התסריט לפיו יידחה ערעורה ויתקבל (במלואו) ערעורה של המשיבה, תקום חובת השבה של מלוא הסכום למשיבה, כך שאין בכספים אלה כדי להבטיח את חיובה האפשרי של המבקשת. לפיכך, והואיל והמבקשת לא העלתה טענה נוספת שיש בה כדי להצדיק את הפטרתה מחובת הפקדת ערבון , איני מוצא מקום לפטור לחלוטין את המבקשת מחבותה להבטיח את הוצאות המשיבה. עם זאת, בהתחשב בעובדה שהמבקשת זכתה כבר בערכאה אחת ובכך שבית המשפט המחוזי פסק לזכותה סכום נכבד, דומה בעיני ששקלול ראוי של הסיכויים והסיכונים הכרוכים בשני הערעורים מצדיק פסיקת סכום ערבון נמוך מן המקובל. סבורני, כי מוטב יהיה אם הצדדים יגיעו להסכמה ביניהם אודות גובהו של סכום זה ואודות לוח הזמנים להפקדתו. אם לא אקבל הודעה על הסכמה כאמור תוך עשרה ימים ממועד המצאתה של החלטה זו ייקבע סכום הערבון על ידי.