ע"א 153/55 אהרן אסולין נ' היועץ המשפטי, ואח'

מ"מ הנשיא (חשוין) :ערעור על החלטת ביתיהמשפט המחווי ,חיפה ,למחוק את התביעה שהוגשה על-ידי המערער.

1

.

| .2העובדות.:

.

המערער תבע סכום של 000.23.--לירות כרמי נזק על תאונה שאירעה לו בזמן

עבודתו בסירת משא של מעבידתו .חברת אשחף" בע"מ .את התביעה .שיסודה רשלנות, 2

>

-פסקי"דין" ,כרך וא ,תשייו/תשי-תי7591

.

ע"א > | 153/55 .ו.0 בר

מוגרל

אהרן אסולין נגד היועץ המשפטי ואת' . מ"מ הנשיא (חשיף

הגיש המערער נגד החברה ונגד מרטין אדלסברג ,קצין משטרה (להלן --המשיב השני), ושר*המשטרה עליירי חיועץ תמשפטי לממשלת ישראל (להלן --המשיב הראשון) .התביעה

נגד .שני האחרונים היתה מבוספת על הטענה ,שסירת המנוע שבה הפליג .המשיב השני היא היא אשר גרמה לתאונה ,בהתנגשה בסירת המשא ,ושמשיב זה היה בשירותו של

א

המשיב הראשון עת אירעָה התאונה .לאחר הגשת כתבי-ההגנה דרשה החברֶה בבקשת המרצה למחוק את התביעה נגדה ,מחמת חוסר .עילת .תביעה ,ובהסכמת בא-כוח המערער

ניתן צבוהתאם לבקשה .נראה הדבר ,שוה היה צעד ראשון בפשרה שנעשתה בין המערער.

| | לבין החברה ,לפי שזמן קצר לאחר מכן תבע המערער את החברה לבוררות לפי פקודת

הפיצויים לעובדים 1947, ,שהיתה אז בתקפה ,וחשופטיהבורר חייב את החברה לשלם

4

למערער ,על סמך פשרה שביניהם .סכום של 005,5.--לירות .בגוף הפסק של הבורר צויין כי +תשלום הסך הזה ייעשה מיד עם רישום פסק"דין מוסכם זה אצל רושם הפיד

| | צויים .לעובדים במשרד'הטבודה" .או פנה המערער לבית-המשפט המחוזי בבקשת רשות. לתקן את כתב-תביעתו עליידי הפחתת הסבום הנ"ל של 005,5.--לירות מן הסכום חמקורי |

ג שהתמצשעפ,ט והבמיחתו"זהימשבפבטק.שנהעתרל'מ-חלוו.ק נאותכחהתהבשיתעלהשלנוגדתם,זו בטשעלנה:העשובלדאותנשפתניוירההמשליו,ביםלמלעבריעתר"- , עילת תביעה ,וביתיהמשפט

1

(א) לפקודת הפיצויים נעתר להם ..בהסתמכו על סעיף 14

לעובדים 1947. ,מכאן הערעור.

ד

.

)א(25פקושדלה) חיווקס.יפוה,בילסחוותל 1947,בע בגוםט,להכי מ,כהווהראוסתעייהף (של ה 3ה.לאו||מי,פקתושדית"דהיפ1י9צ5ו3י,ים אךלעוסבעדויףם ,זה קו לגבי חכלת גוף בתאונה תוך כדי עבודה ועקב עבודה .....כשהתאונה אירעה לפני

תחילת תקפו של חוק זה" .מכאן ,שלגבי הענין .שלפנינו עדיין ינודעת חשיבות להוראותיה

של פקודת הפיצויים .הסעיף 14לפקודה זו קובע .כי --

,מקום שהחגלה שמשתלמים עליה מיצויים לפי .פקודה זו .אירעה

ה

בנסיבות המטילות גם על אדם אחר ,שאינו המעביד ,חבות לשלם על אותה

. 1

ו

' .

. הבלה דמי נזק ..... (א) יהא העובד רשאי לפתוח בהליכים גם נגד אותו אדם ,עלדמנת ול"< . לגבות דמי נזק ......וגם נגד כל.אדם החב בפיצויים לפי פקודה זע

מנת לגבות ממנן פיצויים אלה ,אולם לא יהא זכאי לגבות גם דמי נזק

:

||

.

.....וגם פיצויים לפי פקורה זו*.

( |לפפתקשבווודטעתם להשדפיליןצודיגביםרםיםאל:עת.ובממדעקיבוםים,דוהשרהוימגזם.יבקאאתההוניהאזצקדצרעהלששללסיייששפייו,,קו;אלואולשםמועבמבישאידגנובוהשיכלפוילצהונייליזתםקב,ומעמרעשמבאיאידתוהנהילצופקדי השלישי רמי נזק לפי כל חוק אחר .מהרצאת העובדות הנ"ל מסתבר ,לכאורה ,בי המערער | מיצה את האפשרויות שהיו לפניו ,ובקבלו את סכום הפיצוי מאת חברת .שחף* נסתם הגולל עלי זכותו לתבוצ משהו מאת המשיבים :אך מענתן הראשית של המערערר היא ,בי .

[פסקרריף . ,כרך ותאש.י"ו/תשי*ח7591-

.

.

.

33

ע"א : 153/55

אהרן אסולין נגד היועץ המשפטי; ואת'.

.

-

מ"מ הנשיא (חשיו)

הוא קיבל מה שקיבל מאת החברה בשמירת זכויותיו נגד המשיבים ,ולפיכך אין הוא מנוע מלהמשיך בתביעתו נגדם .כדי לברר מה זכויות נשתיירו לו ,למערער ,אחרי הבוררות ,יש לעיין היטב בפרטי ההסכם שנעשה בינו לבין החברה בדבר תשלום הפיצויים .בבואם לפני השופט-הבורר הצהיר בא-כוח החברה ואמר כך:

<|||| .....הגענו לידי פשרה ,ולאור .פשרה זו אני מצהיר שאני מוותר ||

א

בשם הנתבעת (כלומר החברה) על כל זכויות שתהיינה אידפעם עלדידי זה -| .שהתובע הנוכחי (כלומר המערער) יקבל פסקידין נגד המשלם או צד אחר ל הוא בקשר לתאוגה שקרתה לו ביום 24.9.51,והפשרה שעשינו אינה )| בש

| פוגעת בכל וכויות התובע להמשיך בעצמו בתביעה האזרחית ....:בביתד

| המשפט המחוזי ,חיפה ,וכל מה שהתובע יקבל בתביעה הזאת יישאר לזכות. | *.\אחר הדברים האלה אמר בא-כוח המערער:

ב

.

|

00

.....לאור הצהרת חברי הנ"ל ולאור הפשרה בינינו שאליה הגענו,

.

< = אני מבקש לתת פסקידין על סך 005,5.--ל"י נגד הנתבעת*.

ִי

זוהי הפשרה שאושרה בפסק"דין .יוטעם ויודגש :הסכום שנפסק למערער ,ושנפרע ל היה פיצוי שהגיע .לו זשתבע אותו לפי פקודת הפיצויים לעובדים .השאלה היא .,איפוא, רק אם התנאי שנכלל בפשרה על שמירת זכויותיו של המערער נגד המשיבים .עשוי לש-

נות באיוו מידה שהיא את מהותו של המכום שנפרע לפי אותה פשרה ,ואם תנאי זה כותן | 7

|

יפה מבחינה משפטית לגבי התביפה שהיתה תלויה ועומדת בהיעשות הפשרה. | | . | | | .4שורה ארוכה של פסקי"דין אנגליים וסקוטיים הובאה לפנינו ,הדנה בשאלת וכויו- תיו נגר צר שלישי .של עובדינפגע .לאחר שקיבל סכומי כסף מאת מעבידו ,וממנה מתברר,

\כי הציר עליו סובבים הדיוגים בבתי"המשפט אחד הזא :האם קיבל העובד מאת .מעבינן | ה פיצוי לפי חוק הפיצויים .לעובדים? קיבל --אין עוד בינו לבין הצד השלישי ולא כלום:

| לא קיבל ,ואפילו שילם לו המעביד סכומי כסף כהלוואה ,או בתנאים המורים בי לא היתה -כוונתם | לפעול בהתאם להוראותיו

של אותו חוק ,לא נתבטלה תביעתו

של

העובד נגד הצר השלישי .אחד מפסקי-הדין האחרונים בשורה זו גיתן -במשפט,

| |(%; )8491( ,)0וססמסזת .ש סאוו באותו ענין קיבל העובר שנפגע סכומי כסף שבועיים

(

קטנים מאת המעביד .בעת התשלום לא דובר על הלוואה ,אך מהעדויות הוברר ,כו |

כשהעובד חשש לקבל את התשלומים מיראה פן תאבד זכותו לדרוש דמי נזק מאת הצר

|| השלישי ,אמרה לו מזכירתו של המעביד כי אם יצלית בתביעתו נגד הצד השלישי יהא | עליו להחויר אהתכספים שהוא מקבל מאת המעביד .בתביעת דמי גזק שהובאה לאחר מכן: ||

נגד הצר השלישי טען זה ,בהסתמכו על סעיף )1(30לחוק הפיצויים לעובדים! | 1925 ,

(המקביל לסעיף ( 14א) לפקודה שלנה ,כי העובד קיפח את זכותו לדרוש דמי נזק ,הואיל

וכבר גבה פיצויים לעובדים .במסיבות אלה אמר העופם מורים (8ות )\09ואלה דבריז: . 14ו 00

-

| || שפסקידון" ,כרך יא ,תשי"ז/תשי"ה. | 1591:

ע"א 153/55

1

ברועגו.

סה' .שש

60

.-

אחרן אסולין נגד היועץ המשמטי :זאח*.

מ"מ הנשיא (חשיף -

-

| > || | שעלי לחקור ,איפוא ,אם גבה התובע פיצויים .בלי שים לב לדיוקם:של::..|.: | || |הדיבורים שהשתמשו בהם התובע ומרת פנוק (המזכירה).,נראת .לי בי דעת יי

|

||

| שניהם היתה ,שהתובע יקבל .תשלום רק אם הדבר לא.יפגע בוכותו- - |. = :

שבמשפט-המקובל ,להביא תביעה נגד מישהו אחר ,וכי יחיר את הכסף| .

..

אם יצליח בתביעה שיביא .התשלום עליידי המעבידום וקבלת הבסף.עלדיךי+. .... .

א

התובע היו ,במסיבות אלה ,תלויים לחלוטין בתנאי :.....אם יפסיר התובע בתביעה שיביא 'לפי המשפט המקובל ,ישאיר .בידיו את הכסף כפיצויי עוב*

.

:

|

: דים ,אולם אם יצליח בתביעה שיביא .....ייחשב הכסף .כהלוואה ויוחזר סיר ו 1לאל עליידיו למעבדיג"י | יה הש 0ה וה הא 0

מפקנתו של השנפם מוהים היתה ,איפוא. ,בי . . > .==.

הסר. ||

גז

||

||

ב

>

וי

ישוש

" 1...תשלום זה נעשה .בפירוש בתנאי .,וקבלתו הוגבלה בפירוש | <>. | הלתשלום .להאו :גדר-סופית ברגע שובו נעעוה :המסיבות || בסייג..מיבו ש

| 7

|--כבפי שיתפתוזו לאחר זמן הן הן יוכיחו אם יזה .ייתשב :כהלוואה :או .יתקבל | * \.-

| | ||

| במלואו בפיציי עובדים .לדעתי .לא גבה .התובע פיציים במסיבות שבהן

.י87

ברו גו

660

טל בסעיף- | -)(03: הייגואשר המכל הנתבע להשתמש כהגנה במשפט זי בס

לפקודת הפיצויים לעובדים" (ההדגשות שלנו" 8 .

|

ד > 5עקרון זת ,היינו ,שאין העובד הנפגע מנוע מלתבוע דמי נזק מאת .הצד השלישי

:

אלא אם ברור בשמש כי התשלומים שקיבל מאת המעביד היו-פיצויי"עובדים ,משמש יסור

.

מוסד גם להחלטותיהםי של בתי-המשפט הסקוטיים בענין .זה .אולם בטרם נעבור .לפסקי- הדין הסקוטיים מן הראוי להזכיר אחד מפסקי-הדין האנגליים הראשונים -בפרשה | ז,

| | שלכאורה הוא תומך בדעת .:בא-כוח המערער .זהו פסק"הדין שניתן בראשית -המאה הזאת

ה

במשפט, 036- .,)7[ ,מא ) 00., 461.; 1903(,2קמופפותם הנפסום פטוונסגוםות .פ+סשונס .-.בענין

זה הוברר ,כי :העובדר הנפגע ,שעה .ששכב על ערש דווי ,קיבל מאת.מעבידו כמה תשלומים--

= ,בלי לפגוע בזכויות" .לאוזר מכן תבע לדין את הצר השלישי ,המזיק .והשאלה היתה אם

נחסמו "בפניו .שפרי בית"המשפט מכות -סעיף* 6לחוק הפיצויים האנגלי .משנת 1897..לפי

סעיף זה ניתנה לעובד הברירה לתבוע-פיצויים מאת המעביד או דמי נזק .מאת הצד.

ו

השלישי ,אך נקבע בו.בפירוש בי לא יוכל לתבוע .לדין גם את המעביד וגם.את הצר

( )1לחוק משנת 1925 השלישי .השוני שבין סעיף 6לחוק האנגלי משנת 1897 .וסעיף 30 (המקביל לסעיף )א( 14.לפקודה שלנו) מוכח מאליו; אך שוני זה הוא בעיקרו פרוציסואלל.:

| לפי החוק הראשון השאלה היא אם התשלומים .שקיבל העובד יש לראותם כשימוש בברורה.

|| שנותנה בידיו לתבוע .לדין את זה לפי המשפט .המקובל או את .זה .לפי חוק הפיצולים;. -ואילו לפי החוק השני צריך לקבוע אם התשלומים .שנתקבלו .עליידי.העובד מאת האחה.

מונעים אותו מלגבות תשלומים נוספים -מאת השני .הצד השווה שבהםי מבחינה מחותית.., שבשניהם יש לקבוע מה טיבם של תשלומים אלה שקיבל העובד ,ומשמתברר כי הכסף

|

| || שולם עליידי המעביד ונתקבל על-ידי העובד בהתאם לחוק הפיצויים לעובדים ,נסתחפה.

|.שמסקידין" ,כו יא ,תשי"ו/תשייתהי9וי | 1

הג עו העיס

0

ההג

715500

אהרן אסולין נגד היועץ המשפטי .ואח'

ע"א 153/55

וו 000--ההא הוה ההות

| || מ"מ הנשיא (חשין)

. .

שדהו של העובד ,ושוב אין הוא זכאי לדרוש מאומה מאת הצד השלישי .והוא הדין בעובד

שקיבל תשלומים .כדמי נזק מאת הצד השלישי .במשפט אוליבר ,)2( ,הנ"ל ,טענו הנתבעים, כי הואיל והתובע קיבל תשלומים .מאת המעביד ,כלומר השתמש כברירה שגיתנה לו לפי

מעיף 4שוב לא נשתיירה לן כל זכות תביעה נגדם .השאלה .כפי שהציג אותה השופט

|

פתוהגוולו הזפמקטףץ היתה ,איפוא:

> הא

.....,האם קיבל מר אוליבר מאת מעבידו פיצויים בהתאם לאקט ו"

| 6אמרנו לעיל ,כי .לבאורה" מסתבר שיש בו במשפם זה כדי לתמוך בטענתו של | | באיכוח המערער ,לפי שפסק"הדין ניתן לטובת העובר ,בהסתמך בית"המשפט על העובדה

שהכמף נתקבל על-ידי העובד ,בלי לפגוע בזכויות" .אך אין הדבר כך :דברי השופטים | 7 1

||

|

| אינם משאירים כל ספק ,כי לא המלים ,בלי לפגוע בזכויות" בלבד מורות שהעובד עדיין - לא השתמש בברירה שניתנה לו בסעיף .6כייאם מכלול המסיבות שבהן נתקבלו התש* לומים ,הוא הוא המחייב את המסקנה כי התשלומים לא היו מוחלטים ונתלו בתנאי .הדבר מתבלט ביחוד מהתיאור התי שגיתן עלדידי העוופט וויליאמס ,ב"ע .)2( 648*647,השופט

מתאר מצד אחד את העובד הפצוע השוכב בבית"החולים כואב ולווה .ומצד שני את המע2 | - ביד הרחום הבא לבקרו ומבקש לסייע בידו .אומר לו המעביד (ואמירה זו היא .כמובן,

.

דמיונית) לעובד:

אם תדרוש פיצויים זכאי אתה לקבל בכל שבוע ,בהתאם לאקט של

ד

| הפרלמנט ,סכום כסף בשיעור היחסי הקבוע בחוק למעשכורתך .הרי הוא לפניך ; קחהו; :וקחהו בלא לפגוע בזכויות ; בלומר שיהא הדבר דומה כאילו לא לקחתו ,ובלא שתהא חייב לעכב תחת ידיך את הכסף בכל דרך שהיא.

.

לכשתרד ממיטת חלייך ותחליט לא לקבל .כסף זה מידי ,ידי מעבידך ,לפי חוק הפיצויים לעובדים .אלא תבחר בסער הנתון לך נגד הצד השלישי .אשר.

עליו רובצת האחריות החוקית האמורה בסעיף 6של החוק" (ההדגשה שלנו).

העופט רומר

(שאמוסת) מציין בפסקו הנפרד כמה סימני היכר לבחון בהם אם אמנם

השתמש העובד בזכות הברירה הניתנת לו לפי סעיף 6ואלה הם :ראשית ,במה הסתיימו ההליכים שנקט העובר נגד מעבידו או נגר הצד השלישי? :שנית ,אל תסתכל בצורה בי

אם בתוכן :שלישית ,אין ההליכים שננקטו מחייבים ,אלא אם"כן ניתנו בסופו שדלבר ַיצויים כלשהם ,וכי פיצויים אלה נתקבלו בדרןך המקשרת את שני הצדדים ,כלומר שהדברים אינם נשארים תלויים ועומדים בסימן שאלה .בהשתמשו במבהנים אלה בא הפופט רומר לידי מסקנה .כי בעגין שנדון לפניו קיבל התובע את התשלומים בממיבזת שאינן מורות בשום פנים על כך ,שהמעביד הכיר באהריותו כלפי העובד .אומר השופט.

רומר ,בדע' :)2( 652,

| 156 /

ה

.

.

[פסקיידין" ,כרך יא ,תשי"ו/תשריח7591-

8

1

ז

ע"א 183/55

|

0

| ה

אהרן אסולין נגד היולץ המשפטי ,ואח'

.

מ"מ הנשיא (חשין)

-

| .....,התשלום לא נעשה .....כהודאה באחריות המעביד .כן איך | - לראותו ......כסכום שנתקבל עלידי העזבר ללא זכות חזרה ,או שנעשה על יסוד הודאה ......בחוב מצד אחד וקבלה ביחס לזכות מוכרת של העו

בד מצד .שני .נראה לי ,אף לפי צורת הקבלה שמצבם של הצדדים נשאר

לבולםתיאוקבעולעד.ידיאיצשורמתהםה,קבכלךה.נ*ראה לי .לא |היה קשור לחלוטין עלידי התשד | |

א .7

> העקרון שהונח ביסודו של משפט אוליבר ,)2( ,הנ"ל ,והמבחן המשפשי שנקבע על |

< = ידי השופט רומר לבחון בו את טיבם של הכספים שנתקבלו עלדידי העובד; שימשו מורידדרך

.

1100א16 לבית"המשפט לערעורים במשפט; )0191( ,)3( ,וסתס )0ע6מנו )%מססמפ 1,סמ'' .ל )לסתופסמ 83א'תסמצאקוסי 'אה+תסטרו66ונות): (הובא גם ב. 886 :-ע . 111וס 80880,תסו

בענין זה נדונו תקפן המשפטי ,לפי סעיף 6לחוק הפיצרים לעובדים האנגלי 1906. .,של

/

קבלות ,שבהן אישר העובד הנפגע יקבלת סכומי"כטף שבועיים .כסיצויים בשיעור של מחצית משכורתי .השבועית* .בית-המשפט האזורי קבע ,כי נוכח קבלות אלה נמנע העובד,

כמסקנה שבחוק ,מלתבוע את הצד השלישי ,וביטל את התביעה בלי לתת לחבר-המושבעים .

לומר דברםי בענין .אך בית*המשפט לערעורים פסק ,כי לא תכנן של הקבלות קובע :אם כבר גבה העובד פיציים לפי החוק .כי אם הכוונה שבה נתלוו הקבלות ; והואיל וכאן

היתה עדות שהעובד חתם ולא ידע מה חתם ,על חבר*המושבעים לקכוע כרבר שבעובדה

אם העובד הבין .את טיבן של הקבלות ואת תקפן המשפטי .אומר העוופם -קולרידג'

ד

(680סוסס) :

-

|

.

|

=--

.

|| אילו נחתמו הקבלות ,בלי פנוע בזכויות' ,היינו נוטים לפסוק

כי הואיל והכסף שולם בצורה זו ,לא ,נגבה' פיצוי בהתאם לאקט .מאחר | . שהכסף לא שולם לעובד ולא נתקבל על-ידיו באורח המחייב את ישני

ה || -הצדדים ( '.....כאן מביא השופט כמראה מקום את פסק"הדין במשפט

אוליבד :)2( ,הנ"ל ,ומציין את העמור 651,שבן גיתן המבוזן האמור .של -השופט רומר), .אם הוא (הכסף) שולם יבמקורו בהתאם לחוק הפיצויים

1

אותוו .ק ,והעובדה שהכסף הוחזר איגו | |. לעובדים .הרי ש.נגבה" בהתאם לח משנה את הצביון המשפטי של התשלום המקורי ,ואינו מונע את הנתבעים | >

ו

.

מהסתמך על תשלום זה ועַל מחסום לתביעה זו" (ההדגשה שלנו),

-

מלשון זו ברור ,כי השופט קולרידג' הסביר את המלים ,-בלי פגוע בזכויות* שבקבלת אוליבר לאור התיאור הציורי שניתן באותו משפט עלידי השופם ויליאמם ,כלומר שהזכו" | יות אותן שמר אוליבר לעצמו היו לא רק זכויותיו נגד הצד השלישי כי אם גם זכויותיו |

1

נגד המעביד עצמו ,והריהו במי .שאומר שקבלת הכסף על"ידיו לא תחייב אותו לצמיתות

אם יבקש לאחר זמן להחזירו למעבידו .מקום שהכסף נתקבל על-ידי העובד בהסדר סופי, קבוע ומוחלט ,ובדרך המחייבת אותו כלפי .המעביד ,סובר גם השופט קולרידג' .בהסתמכו

|שפפקידוךיו -כרך .ו תשייז/תשייחיד- .891

-

-

1857

ע"א 153/55

||

סי

ב

ררוע

אהרן אסולין [גד היופץ המשפטי ,ואח'

הי

במכו

מר

00.....-----

מ"מ הנשיא (חשין)

סי

על המבחן של השופם רומר במשפט אוליבר .0( .כי

||

תשלום כזה נחשב כפיצוי בהתאם

| | לחוק הפיצויים .לעובדים ,ומוגע את העובד מלדרוש דמי גזק מאת הצד השלישי .ראה גם ( 00.; )3191( ,)4עץבשונפת מופ)פס/ט מותסא סמה מס0מס. 1ץ טץסס 0600%וד .ץ פקבת ([; :)8091( ,)5נסאהיוגות מה האחרון דן במקרה התפוך ,היינו ,שהעובד <גבה" תחילה דמי

נוק מאת הצד השלישי ,המזיק ,ופנה לאחר זה בתביעת פיצויים למעביד)>. . . 8ועכשיו לפסקי"הדין הסקוטיים .פסק-הדין המנחה הוא

;ץ8ףפ0מו. 1.ל צהאנדקו

( )2191(, 0.8. 189 ,)6המופא גם ב" 865800,ה01)88מסטותסס) פ'תסמואיוסשי '5גנזיצסשטפס)ונום -

..ם 581..ל 10.סל .בענין זה קיבל העובד הנפגע סכומי פיצויים שבועיים ממעבידיו בלי פגוע בזכויותיו נגד הצד השלישי ומתוך הבנה בי יחזיר פיצויים אלה אם יגבה רמי נוק מאתת

ב

הצד השלישי .גם כאן עמד במרכז הדיון הסעיף 6לחוק הפיצויים לעובדים 1906, ,וגם

||

כאן הועמדה השאלה אם במסיבות האמורות ,גבה" .העובד פיצויי עובדים מאת מעבידיו | זהוא .מנוע משום כןך מלתבוע דבר מאת הצר השלישי .ביתדהמשפט קבע ,כי התשלום

| = האמור אין דינו דין פיצויים ,והביא את משפט אוליבר ,)2( ,הנ"ל ,כראָיה לדבריו .אומר

| השופט קלרקי" ( )%690באותו ענין ,בדע' :61( 192, .1| 8

ב 06.

נ

2

| |6הידור הוא סביר בכל המוכנים ואנושי .המעביד יודע שאם לא יעלה -

ב | 0.גבידי משמשו לקבל דמי נזק מאת מידשנאמר"עליו שהוא המזיק .יהא הואי | | . חייב למפק פיצויים .אולם הואיל והדיונים בתביעת דמי נזק כרוכים בהליד |.

<

כים ארוכים ממושכים ,הוא בא לידי סידור כזה עם העובד, :אני אתן לך

-

.

.

מה שעולה לשיעור אחריותי ,כדי שיהיה לך די לפרנסתך ,אך עליך להתחייב

ד

בלפי להחזיר לי מה שאני מקדים לך אם תצליח לקבל פיצוי מלא יותר

| מאת המזיק .לרעתי ,תשלומים הנעשים לפי סידור כזה אינם משמשים | | מעצור לתביעה משפטית*,

.

7העולה מכאן; שלא עצם שמירת הזכויות נגד הצד השלישי .השאירה את הדרך לביתך

| המשפט פתוחה לפני העובד ,כי אם ההסכם ההדדי שהכסף יוחזר למעביד בהתמלא תנאים

ה

מסויימים :הלא אלה דברין האחרונים של השופט קלרק .עים ,)6( ,בדע' 11937192

0

,אני פוסק ,בי מקום שנתקבלו תשלומים מאת המעבידיס לפי הסכם

< | שנעשה בתום"לב שהכסף יוחור אם ייגבו דמי נזק מאת חמזיק ,אין המקרה

| * בא בתחום חלותו של הטעיף באקט*.

: .

.

.השופטי 8814508משקיף מתוך אספקלריה דומה על הסידור האמור שבין העובד למעד

בידו ומכלה את דבריו בפיסקה זו ,שם ,)6( ,ע' 195: 194,

|

158

ההשבוס

0

.

הר

ההז

-פסקיידין" ,כרך יא ,תשי"ו/תשריח"ב5פ.1

.

ה

ע"א [ 5>154/85ה | יחש ולש ה

|.אהרן אסולין נגד היועץ המשפמי ,נחי . =

רמס

מ"מ הנשיא (חשים :,

|

, .| |.לדעתי ......וש לפרש את המלה ,לגבות' במובן.של תשלום ללא"י תנאי| אין היא חלה על מקרה שבו שולם הכסף בתנאי שיוחזר למעביח| . / ברס ה וה אוהש ] > .-מתוך דמ? הגזק שיחוייב בהם לבסוף המזיקן" | | .

|-

|

שפט הסקוטי .השני מפנותם מחסא :ץ ענוא = מה : 9פסקידין והשימש אםבמכת -00:;-)5191( 71ע8א!גם .המובא .:גמ :בה.מסוזהפהספחדם!) א'תסמנתסוו יפמ+ו0אתססונום . .

<< ,, ...224/ד9:8סי56ס:

גבםאותו ענין יקיבל .העובד פיצויים מהאמת .עביד .בשמירת =

זכויותיו נגד הצד השלישי ,המזיק ,ולפי התחייבות מפורשת להחזר למעבור כל מה שקובל - || ממנו אם יעלה בידיו לגבות דמי נזק מאת' הצל השלישי .הטענה היתה שקבלת התשלוםי.

ב מהווה מניעה. .אף על זה השיב .נשיא בית*המשפט במלים שיש להן .חשיבות מרובהי לגבי. להו! | | | כי פ ד | ר .וא דוןבשלנו הנ

שת

.

| >< |>. -אנ סבור ,שאילר'הוא (העובד) קיבל מיצויים:לפי חוק חפיצויים לעום" | ]||

||.דוםו אהףיאסה-:מקבל את התשלום :בלא לפטע בזכויותיו ובשמירת.דרית |

|| | -משהתוננתגדבעים ,הצשדלישי) .בכל .זאת מן הראוי היה לטקבלעאתנתם | .יי <

|

|\אך מתמכתב שנשלח למעביד על-ידי בא-כוחו של העובד וששימש יסת" .לסירור שביגיהם- ,

:ד

שנאמר במשפט רייט :[ .לונדסי; ( ,6הנ"ל.,כי עכליקרו של התשלום לא .בא אלא כתמיכת* |

|

.

הוברר שם כי :העובד התחייב להחזיר .למעביד כל .סכום שקיבל ממנו .מתוך .דמי הנזק. שיצליח לגבות מאת הצד השלישי .במסיבות אלה -קבע בית-המשפט ,בהסתמכו .על מה -

|| ביניים לעובר בימי מצוקתו :עד שיתבע לרין אהתמזיק ,וכי משום כך אין לראותג:כפיצוי . > | ששולם לעובד עסל מך חיוב ההנופבעימחצוקולים לעובדים :השופט;מקנזי : | לאבאותה מסקנה.:אך הוא .העדיף לבחון -את ההסכם מצדו המהותי והעלי(ם6-עגילךת מ8צ9נ6ר)ת.ו:....

|

|

|

| <,און אני סבור שאפשר לטעוז בהצלחה נגדו (נגד העובד) .שהוא .מנוע ... .. ₪ | .ה | מלנקוט את ההליכים האלטרנטיביים שמרומז עליהם בסעיף" ..)(6של >| .:.-

| האקט .אלא אם"כן ברור הרבר לחלוטין בי.האיש קיבל למעשה פיצויים| | :

ן ||.לפי האקטי --קיבל אותם בפועל ממש כדי שיישארו בכיסו לצמיתות* ( | - 2ההדגשה .שלנח..

|

לת

-

מו

.1 0

מרוש .ה מע

10

במקרה שהוא דן בו ברור היה לו ,לישופם מקנזי ,כי ההסכם לא נפשה-כדי להביא ;את

| || ההאעקוטב.ד עסל-יפ'ו.ק|ו ל5פי האקט .לקרפיכ 0ך סבר גם ה ִוא שאין לראות :טאגתב..התאושולוהם כהספיצו"ההלגמי. צ *מם יהכריע ביתדהמשפט הסקוטי -את .הדין עונות 0בהתאמה יגמורה לאותם עקר

לחובת העובד במשפט; )5191( 84 8.,.8. 49 | ,8( ,פשפום .מץ ו | 01המובא .יגם

| שמסקררוך ,כרךי יאו תשיין/תשייה"7:9ן -

. .וג הרת 2 ,

9- -

ע"א 153/55

אהרן אסולין נגד היועץ המשפטי ,ואח' מ"מ הנשיא (חטוין)

[. 41, ;. 8סץ 865800,מסווהפמסמותסס '5תסתנותס/ט 'פת+נסץרו66זגון | | ,אף שהוא מזכירבמידת-מה את הפרטים שנקבעו במשפם אוליבר ,)2( ,הנ"ל .בענין אלדין נ .סמווארט,)8[ .

קיבל העובד הנפגע סכומי כסף שבועיים וחתם על מספר קבלות שבהן אישר קבלת פיצויים בקשר לתאונה שאירעה לו .כעבור כמה ומן החל מוסיף בשאר הקבלות את

> המלים ,בלא לפגוע בזכויות ובשמירת כל תביעה נגד צדדים שלישיים" .בתביעה שהובאה

לאחר מכן נגד המויק נטענה הטענה ,כי העובד מנוע מלתבוע את הצד השלישי ,הואיל

א

ומוא כבר ,גבה" פיצויים מאת המעביר .אחת התשובות על כך היתה :הקבלות ניתנו <בלא לפגוע בזכויות* .במסיבות אלה אמר נשיא בית"המשפט:

= -הסייג,( .בלא -לפגוע בזכויות') אין לו .כמזבן ,כל קשר למקרה כעין

זה ,שבו נתקבל הכסף כתשלום פיצויים במשך תקופה של חדשים רבים

ב

לאמר התאונה .אולם לדעתי --ואני מדבר בשם עצמי --היה זה סייג ריק מכל תזכן שלא היה בכוחו לפגום במשהו בתוצאות האקט של הפרלמנט,

האומר שבמקום שנגבו פיצויים מאדם המוכן לשלמם לפי האקט ,חסומה

| || התביעה .....החוק החרות דן רק בשאלת עובדה :האם גבה (העובד)

דה פקטו פיצויים מאת המעביד לפי החוק החרות ; אם כך הדבר --חסומה

ג

התביעה* (ההדגשה שלנו).

| .1העולה מכל האמור :שאלת השאלות במקרים כאלה היא :האם ,גבה* העובד הנפ* גע פיצויים בהתאם לפקודת הפיצויים לעובדים? גבת --אין לו עוד זכות תביעה נגד

הצד השלישי ; לא גבה --אין דרכו חסומה .עצם העובדה שהמעביד שילם לעובד ,ושתען71 | - בד קיבל מאת המעביד ,סכומי כסף בקשר לתאונה עדיין אין בכוחה לפתור את השאלה..

בן אין חשיבות נודעת לצורה ,כלומר ללשונה של הקבלה שנחתמה על-ידי העובד .את ההסדר יש לבדוק מבתינת התוכן והמהות .המבחנים שונים הם ומגונים :האם דרש העובד מאת המעביד ולמעשה קיבל פיצויי עובדים? האם שמר לו העובד את זכויותיו

נגד המעביד או שנעשה ביניהם הסכם סופי ומחייב? האם רשאי היה העובד לפי .תנאי | ה ההסכם לשלשל את הכסף לכיסו ולא להחזירו למעביד בשום תנאי ואופן ,או שקיבל את הכסף בתנאי שיחוירנו אם יזכה בתביעה נגד הצד השלישי? אמרנו ,שהמבחנים שונים הם ,אך המטרה שלהשגתה מכוונים המבחנים אחת היא :האם נגבה הכסף בהתאם לפקודה+

| .2וכיון שהגענו לכך ,געביר עתה את המקרה דנן בכורייהמבחן האמורים .המערער | ! הגיש תחילה את תביעתו --תביעת דמי"נזק לפי פקודת הנזיקים האזרחיים == גם נגד

מפבידתו ,חברת שחף בע"מ .לאחר מכן ויתר עליה זתבע אותה לבוררות לפי פקודת הפיה צויים לעובדים .בבוררות זו חוייבה החברה בפשרה לשלם למערער 005,5--לירות,

ופסק-הדין נרשם במשרד העבודה בהתאם לפקודה .יתרה מזו :בכתב-התביפה המתוקן

שהגיש המערער לבית"המשפט לאחר הבוררות הוא מציין ,כי .קיבל מ.שחף' סך ! | 005,5.-- לירות לפי הפשרה שנעשתה בתיק פיצויים לעובדים 21/54בבית"משפט השלום .בחיפה", והוא מגכה סכום זה .מסכום התביעה .מסיבות אלה מורות ללא"כל-ספק ,בי המערער דרש

הצא 152/55

>

אהרן אסולין נכד היועץ המשפטי ,ואת'

-

מ"מ הנשיא (חשי) |

מאת .החברה וגבה ממנה פיצויים בהתאם לפקודה .הרי מבחן אחד .ההסכם שנעשה בין. המערער-לבין החברה היה מחייב ,סופי וללא זכות חורה .נגד החברה לא היתה כל שמטרת .

זכויות ,האיל וביחס אליה בא המערער על סיפוקו המלא ובקבלת טבום הפשרה שתוף | :

אותה מכל חיוב נוסף בלפיו .התברה אף היא הבירה בחיובה לפי פקודת .הפיצויים לעוב" . . דאילםא ,לופהיר'אהיפהק:ודהה.יאהרהיסכמיבמוהן שלנריי.שום פסקיהדין :במשרד העבודה ,ואין רישום כזה נע /שה

א

ולבסוף :טיב התשלום גופו אינו שנוי במחלוקת .זה היה :תשלום של סכום קבוע, סופי ומוחלט .כל תנאי לא היה צמוד אליו .ברור היה לכל שאת הסכום שקיבל המערער

ב

|

מאת החברה ישלשל לכיסן ,ולא יהא חייב להחזירו לחברה בשום פנים ואופן ,בין אם ימשיך בתביעתו נגד הצר השלישי (המשיבים) ויגבה מהם דמ :נוק ,ובין אם לא ימשיך.

החברה עצמה הצהירה .לפני השופט"הבורר ,בהתאם לתנאי הפשרה ,כי .כל מה שהתובע יקבל בתביעה (נגד הצר השלישו) ישאר לזבותר* .יתרדעל-כן :את הסכום שקיבל המערע" | מאת החברה ניכה מדמי הנזק שתבע מאת המשיבים .דומה הדבר כאילו אמר המערער |

נ .

הלסחכבורםה:שאגנםי אמםקבאלקבמלמךאתאניכלמנדמכיה המנדזמקי מהנאזתק השמאשנייביתםובלעא מאהחשז.ירהרליך הממאבוחמןה,הששלהירשיי.את . .3טועו באיבוח המערער :אם תיחסם הררך לפני המערער נמצא ,המשיבים זוכים מן ההפקר והמערער יוצא קרח מכאן ומכאן .התשובה על כך כפולה היא :ראשית ,אי ..

ד הדברים מדוייקים כל צרכם .חיובו של הצד .חשלישי כלפי החברה פריין בעינו עומד,

בתוקף הוראותיו של הסעיף ( 14ב) לפקודת :הפיצויים לעובדים .מן ההסכם שבין החברת

לבין המערער מסתבר אמנם כי החברה ויתרה עזל.כויותיה כלפי הצד השלישי ,אך ויתור

זה אינו תופם כלפי המשיבים ,לפי שאלה לא הצטרפו כצד להסכם .שנית ,אין מקרה יוצא ||

מידי פשוטו-,ואפילו מזיק נשכר על-ידי כך .הואיל וקבענו ,כי המערער .גבה* פיצודיד

| ה = העלולבדויםפ,טואירןיםהועאלדיזדביא.י כלךדמימכלנזקוכ.למ.א.תמהטמעשמייבםיםא,להלפאינו.הסעסיבףורי14ם (א)שצלדמקקודהה:שוופאטפילהוַמיליוצמאדו' || במחקו את התביפה נגד המשיבים.

.

לפיכך הוחלט לדחות את .הערעור ולחייב את המערער בהוצאות המשיבים בסכום

1

כולל של 001.--לירות.

:

/